אפרופו בייבי בום

[בולגרית10]

כל ההתניות האלה...

מביאות אתי למסקנה שלא ניתן להגיד בוודאות על הרדמה אפידורלית שהיא מזרזת או מעכבת , אלא רק שלרוב עם מאלחשת את כאבי הצירים.

 

[kokula12]

ברור

אם לא היה ברור, ביקשתי אפידורל בגלל שהרגשתי חוסר יכולת להתמודד עם הציר האחד, הבלתי נגמר והחזק שחוויתי, ולא כדי לקדם את הלידה.
בפועל, זה כנראה קידם. בדיעבד, אם הייתי יודעת שמדובר כולה בעוד 45 דקות, כנראה שהייתי מתמודדת ומוותרת, אבל שום דבר לא נראה לך בטוח או הגיוני או משהו כזה אחרי קרוב ל-36 שעות של צירים

(וגם, אם לא הייתי מקבלת אפידורל, אולי הלידה היתה מתארכת יותר? זה סתם לשחק בכאילו

אני באמת חושבת שזה היה הדבר הנכון מבחינתי לעשות, ושהפך את חווית הלידה לחווויה שנרשמה אצלי כחיובית לגמרי ולא טראומטית, על אף אורכה המרשים)

 

[בולגרית10]

מזדהה עם התחושה של קושי בהתמודדות

עם ציר בלתי נגמר. כשיש הפסקות את עוד יכולה לנוח ולשכוח לרגע את השיא של הציר שנגמר לפני רגע

גם אני חשבתי שאוכל להתמודד עוד, אבל כשזה נמשך שעות , עם התשישות וההרגשה שאת כבר לא יכולה להחזיק את עצמך על הרגליים, קיבלתי את המנוחה הזו בברכה. (אמנם לא 24 שעות, אבל יותר מ12)

 

[kokula12]

אכן. המשפט הראשון שלך הוא בדיוק ההבדל בין

הלידה הראשונה שלי לשנייה - בלידה של הקטנה היו הפסקות בין הצירים, גם בשלבים הכי מתקדמים, מה שמאוד הקל עליי את ההתמודדות (וגם היא לקחה את הזמן שלה

אבל רק 24 שעות, ולא 36... באמת תודה)

 

[sharonwe]

אפשר לאמר בוודאות: היא לא משפיעה על הפתיחה.

יש לה השלכות כלליות וזה תלוי באשה ובשלב הלידה (אני מצטטת את חברתי, רופאה מרדימה שבעצמה עושה גם אפידורל).

 

[יוליק12]

בטח ובטח שמשפיעה

פתיחה של 2 ס"מ שלא זזה, הגעתי לביה"ח כי היה לי דימום (בלידה הראשונה הגעתי רק ב-5 ס"מ פתיחה) ואח"כ צירי גב איומים ארוכים ותכופים והציעו לי תרופות נגד כאבים ולא רציתי אבל אי אפשר היה לתת אפידורל. בסוף ביקשתי שיבדקו שוב פתיחה ובשעת ציר זה היה 4 ס"מ. בן רגע בא המרדים ושיפר את חיי. אח"כ הגוף נרגע ודי מהר נפתחתי לפתיחה מלאה.
ורק רוצה להוסיף שלא רק שלא הייתי ישנונית, אלא שכשהגיעה לבקר אותי הגדולה (אז בת 21 חודשים) רצתי איתה בכל רחבי המחלקה עד שקיבלתי אזהרה מהרופא.

 

[sharonwe]

את מתארת השפעה פסיכולוגית:

רוגע שמשחרר את כל הגוף.
האפידורל כחומר כימי גרידא אינו משפיע.

 

[sherlooka]

בקורס הלידה שעברתי

ברוח ״לידה טבעית״ דיברו על אפידורל דווקא כמעכב לידה.

 

[sharonwe]

בגלל זה בדיוק ציטטתי מרדימה:

החומר לכשעצמו אינו משפיע על הפתיחה, אבל יש לו השפעה כללית רגשית על האשה, וזה גם תלוי בשלב שהיא נמצאת בו בלידה.

 

[sherlooka]

בדיוק. ולכן יכול להאט או לעכב

בקורס דיברו על זה שאין תחושה ולכן אין תנועה ולכן יכול לעכב.

לאחרונה שמעתי המלצה שכדאי ללכת לישון עם מתן האפידורל והפתיחה תקרה מעצמה... (לא מבינה איך אפשר לישון כי כפי שכתבתי, אני מאלו שמרגישות גם עם אפידורל).

 

[נעמה מנשאים]

יכולה. בטח

אם יש לידה תקועה (יומיים עם פתיחה 3 וצירים חזקים מאוד ותכופים מאוד) והאישה תשושה כי כבר יומיים היא לא ישנה ולא אכלה וכואב לה נורא אחת לשתי דקות אז אפידורל יאפשר לה לישון כמה שעות, לאסוף כח וללדת וגינלית.
(רק מקרה אחד לדוגמא. יש עוד).

 

[rnavina]

טבעית להבנתי = ללא משככי כאבים ולכן לידה

עם אפידורל אינה נחשבת טבעית.
ולא הבנתי- עם אפידורל הרגשת את הצירים? האם זה היה walking epidural?

 

[shiron number 1]

דווקא כן אמרת. אמרת שזה נראה לך מנותק

זה באמת לא נשמע כל כך טוב. גם אצלי האמירה הזאת יצרה תחושה לא נעימה, כאילו הלידה שלי, בגלל שהייתה עם אפידורל, היא פחות שווה.

 

[סקרלט אוהרה 2]

זאת פרשנות שלך

אני גם יכולה לפרש את הלידה שלי כפחות טובה, כי כאב לי כל כך.

ראית את הפרק? היא היתה נראית מנותקת. לחצה כשאמרו לה, והיה נראה שהיא כמעט ולא מרגישה כלום.

דברתי על מקרה ספציפי, לא בכלליות, ושאלתי, במפורש, האם זה כך במציאות.

 

[shiron number 1]

לא, לא ראיתי את הפרק. וחבל שהציגו את זה ככה

(או שבחרו להציג לידה שנראית ככה). הלידות שלי עם אפידורל היו מאוד לא מנותקות.

 

[פישים]

וואו! איזה לידות !

לי ברור שלוקחים אפידורל כשנמאס מהכאב או שמרגישים שאם ימשך וימשך זה יהיה יותר מדי.

ילדתי בלי כי בפעם הראשונה לא הספיקו ובפעם השניה (בה כבר רציתי ללדת בלי) - מרגע שחשבתי אולי אפידורל ועד שהייתי בפתיחה מלאה עברו 30 שניות.

בדיעבד לי מאד התאים ללדת בלי, אבל גם הסבל אצלי לא ממושך מדי וגם לא באמת בלתי נסבל.

לא אהבתי את התחושה אחרי הקיסרי (הילד השלישי) של שיתוק הרגליים (הרדמה ספינאלית).

אגב, אני חולקת את התהיה עם סקארלט (אאל"ט שפתחה את השרשור) - לגבי מה מרגישים עם אפידורל בצירי הלחץ ואחרי שהתינוק פתאום מתגלץ' החוצה. באמת חושבת שהשאלה הייתה ללא ביקורת אלא מסקרנות.

 

[macaroni35]

גם אני הפעם קיבלתי אפידורל...

לידה שנייה - הגעתי עם ירידת מים ופתיחה 2.5 ס"מ וצירים כואבים אבל ללא שום התקדמות.
מכיוון שהייתי בהריון בסיכון גבוה- לחץ דם גבוה ולא מובן ומעקב קפדני ומדדי סכרת בתחילת ההיריון,
משבוע 35-36 רצו שאעבור זירוז...ואני לא הסכמתי עד שבוע 39 מכיוון שהכול היה תקין במוניטור ואולטרא סאונד...
מה גם שהפיצי הוערך 2700 במשקל והוא נולד ב38+5 במשקל 2200 ובדיעבד - אם היה נולד לפני היה בטח פג.
גם ככה בנשקל הזה הוא היה בהשגחה כל האשפוז שלי עד ליום האחרון.

הייתי שעתיים עם צירים כואביםםםםםם...........ומכיוון שלא היה שינוי בפתיחה והלחץ דם היה גבוה רצו לתת לי זירוז ולכן הסכמתי לקבל אפידורל כי הצירים היו כואבים ולא מקדמים ובסופו של דבר ההחלטה הזו ממש הצילה אותי , קיבלתי אפידורל ב-2:00 לפנות בוקר מפתיחה 2.5 בשעה הגעתי לפתיחה 10.
בשעה 2:55 ילדתי.

אומנם הכאב שכך והיה נסבל אבל הרגשתי הכול ומה שקרה זה שפתאום הרגשתי אותו יורד בתעלה ועומד לצאת וצעקתי לבעלי שהוא ירד למטה ואני יולדת...ואז המיילדת רצה והייתה בהלם שאני בפתיחה 10 ותוך 3-5 לחיצות איתה ועם בעלי בלבד ילדתי והייתי פעילה לחלוטין והרגשתי כל ציר שהיה עד שהוא פתאום השתחל לו לתעלה....ומתי ללחוץ ולדחוף...ומיד לאחר ההתאוששות - שעה אחרי התקלחתי והסתובבתי במחלקה ולא הייתי משותקת או סובלת מהגב כפי שכולן מספרות...

כך שלדעתי תלוי במרדים, במינון, בגוף שלך.....ואני מודה על המזל שנפל בחלקינו והכול הסתיים לנו כך.
זה היה היריון מלחיץ מאוד מבחינת הרופאים והם לא הקלו עליי לרגע...
והיום אנחנו חוגגים חודש.

 

[בולגרית10]

לפעמים תגובת הבעל נובעת מרצון טוב

באמת.
הם חסרי אונים ולא יודעים איך לעזור, תוסיפי לזה את האמון ה(כמעט) עיוור שיש לחלקם בהמלצות הצוות הרפואי, וקיבלת לחץ פיזי מתון על פיטוצין וכד'.
ובכלל, אני לא חושבת שנורמות זוגיות נחשפות במקרי קצה כאלה.

ולגבי אפידורל. כמו שכתבו לך - אצל כל אחת זה אחרת. בעיקרון, לקראת שלב הלחיצות מפחיתים את המינון ולא מוסיפים עוד כדי שהיולדת תרגיש את צירי הלחץ.
כזכור ילדתי פעמיים עם אפידורל. מרגישים בהחלט את צירי הלחץ והאמת שאני זוכרת איך הכאב והלחץ המם אותי כי זה הגיע פתאום אחרי שעות שהגוף היה מורדם ולא הרגשתי כמעט כלום.

 

[סקרלט אוהרה 2]

תראי

היולדת שילדה טבעי, היתה מאד מודעת, בניגוד לזאת שבאה משבוע 38 כי הבטן שלה נמתחת.

היא לא סבלה כאבים איומים, לא היה נראה שהלידה מתעכבת בצורה יוצאת דופן, ולחלוטין היה ברור שהיא לא רוצה בזה. כך שאני לא מבינה את ההתעקשות שלו.

זה שונה ממי שצורחת מכאבים והבעל מחוסר אונים מציע זירוז / אפידורל. זה, לדוגמא, לגמרי ברור לי.

ובעיני, נורמות זוגיות לגמרי נחשפות, רק שבהקצנה. את רואה הרי הבדל בין זוג לזוג, כך שזה בוודאי מצביע על דברים מסוימים.

 

[בולגרית10]

אני חושבת שלבחון אנשים במצבים כאלה ולפי זה

להסיק מסקנות לגביהם, קצת לא הוגן.... אבל מסכימה שלעיתים זה מקצין דברים קיימים.

ולגבי היולדת שילדה בלי אפידורל. את לא יודעת בדיוק מה היה שם. זה אמנם לא כל כך ברור, אבל התרשמתי שהיא 'נתקעה' הרבה זמן בלי שהפתיחה תתקדם, ויכול להיות שהוא האמין שהפיטוצין במינון נמוך יעזור לה בלי לשבש כלום. ומאיפה את יודעת אם היא סבלה כאבים איומים או לא? לא כל מי שצועקת סובלת מכאבים איומים, ולהיפך... וכידוע בין ציר לציר אין כאבים בכלל.