אימוץ פיטבול

Black Joker

New member
בקיצור ולעניין

לא צריך לחשוב יותר מדי, את פשוט צריכה לבטוח בעצמך.

הדבר הכי חשוב הוא, שתיקחי בחשבון שיכול להיות שלא תוכלי להכניס עוד חיות הביתה - זה בהחלט הדבר העיקרי.

כלב מגזע פיטבול יכול להסתדר עם כל חיה אחרת וזו בהחלט לא משימה בלתי אפשרית, אבל כן, חייבים לקחת בחשבון שיכול להיות שהוא יהיה בעל החיים היחיד בבית.

לצערי, אני "זוכה" ליותר מדי תשומת לב ברחוב, בין אם זו רעה ובין אם זו טובה, אני פשוט מתעלם וממשיך הלאה. זה מתחיל מילדים ששואלים אותי אם הכלבה שלי יכולה "לקרוע" בוקסר וממשיך באבא שמצביע עלי בשביל הבן וצועק "אל תתקרב, זה כלב רע".

קראתי בעבר ואני חושב שזה הכי חשוב, כאשר אתה לוקח כלב מסוג כזה -הכי חשוב להיות בטוח בעצמך ולא לשים לב לתגובות של אחרים.

בקיצור, לא לעשות מזה עניין גדול מדי. פשוט להיות אחראיים ולהנות מהכלב הכי נאמן שיש.
 

pandidi

New member
הגזע האהוב עליי ביותר.

לא יעזור כלום- אני מכורה לכלבים האלו
מגדלת יצורה כזאת חמש שנים ואני מעריצה את האדמה שהיא דורכת עליה
שלי לא אוהבת כלבים בכלל ועדיין חיה בלהקה ומשמשת בית אומן. אני פשוט למדתי איך להתנהל איתה
אין עליה עם בני אדם... פשוט מושלמת
 

aranzi doron

New member
גזע מדהים !!!

נאמן במאה אחוז לבעלים , אבל בעל כח עצום מנסיון הכלב זקוק להוצאת אנרגיה והרבה , בתור הבעלים עליך להיות מוכנה ל התנכליות מצד "שונאי הגזע" ומפחדים ממנו , הצקות מצד חבר'ה שירצו לגרום לכלב להלחם בכלב שלהם ואחרון חביב הקבוצה שתתרחק ממך עם הכלבים שלהם כאילו את מצורעת .
דרך אגב הפייטבול אוהב חתולים (חושב שהם חברים למשחק )
כנסי לפייסבוק תרשמי "פייטבול" באנגלית תמצאי קישור לאוהבי הגזע שישמחו לחלוק עימך את החוויות שלהם בכל העולם
 

daphne86

New member
טוב אנסה לספר על הכלבות שלי

לי יש שתי כלבות פיטבוליות. אחת בת שנתיים+ העונה לשם אלפה ואחת בת 8 חודשים העונה לשם סוקי.
הכל עניין של חינוך. אלפה עברה התעללות, אימצתי אותה בגיל 9 חודשים מיובל מנדלוביץ.
היא הייתה במצב נפשי רעוע וגם מצבה הפיסי היה נוראי. לקח לא מעט זמן להביא אותה למצב שהיא כיום.
לעולם אבל לעולם לא הייתה לי כלבה מדהימה כמוהה (היו לי לא מעט כלבים במהלך חיי), בעיניי הכלבה היא מועמדת מצוינת להיות כלבה טיפולית.
היא כלבה עם אופי מאוד נוח, היא ידידותית בטירוף, הבעיה שיש לה דפקה, כשהיא מתלהבת ורוצה לשחק היא מגרגרת, מדובר בגירגור של משחק ולא גירגור אזהרה לפני תקיפה. יש אנשים שלא מבינים את הדבר ומפחדים ישר.
הכלבה הזאת שיחקה עם החתול שלי כשהיה גור בן 3 חודשים. אין לתאר את העדינות שיש בה מצד אחד ומצד שני כמה היא אגרסיבית במשחק עם סוקי. אבל עם כלבים אחרים היא יודעת לעשות הבדל ולהתאים את עצמה למשחק איתם.
אין כלב אחד שלא מסתדרת איתו. עד עכשיו טפו טפו טפו לא קרה.
הכל עניין של חינוך, אין בה שום צד אלים. היא לא טריטוריאלית בשיט, הכנסתי לחצר שלי פעם אחת כלב זכר לא מסורס (בורדר קולי) בגודל של אלפה בערך, מצאתי אותו ברחוב. אלפה ריחרחה אותו בדקה ויאללה התחילה לשחק איתו. מדובר בכלבה עם אופי מדהים, לצערי מפחדים ממנה כי היא שחורה. לא מבינים איזה מדהימה היא, ישר מפלים.
השנייה סוקי היא גורה, מאוד ידידותית, לבני אדם ולבע"ח אחרים. מנסה לשחק כל הזמן עם ה כ ל.
פושטקית ברמות שאין לתאר.
כששתיהן ביחד בטיולים הן מתנהגות כלהקה, קשה להשתלט עליהן ולכן לקחתי שיעור אילוף שינחה אותי איך לשנות את ההתנהגות הזאת.
בנפרד שתיהן מדהימות, לא מושכות מחפשות כל הזמן ליטופים מחפשות כל הזמן חבר למשחק. להגיד שהן "כלבות מסוכנות" זה אפליה דוחה מי אמר שאפשר להגדיר כלב כ"מסוכן" רק לפי הגזע שלו!
אני אפילו לא מפחדת לשניה וגם אחותי לא כשאלפה וסוקי עם הבנות שלה. הם עדינות ומלקקות אין כאן שום חשש להתנהגותן עם ילדים קטנים.
אני מאמינה שכל כלב לא משנה מה עבר ניתן להציל אותו ולשנות את אופיו באילוף נכון.
כשאימצתי את אלפה לא היה לי שמץ של מושג לגבי האופי שלה, היה לה עיניים טובות, משהו משך אותי בזה. היה נראה שהיא סבלה הרבה. בלי לחשוב פעמיים לקחתי אותה ומאז אנחנו בלתי נפרדות.
גם סוקי ואלפה גדלות צפוף צפוף, הן אפילו חולקות מיטה במהלך היום. לא ראיתי כזאת אהבה עזה בין כלבים לעולם.
אם יש כלב שאני אמליץ לאימוץ אלו גזעי הפיטבול, מכל הגזעים שעברו אצלנו, הם מבחינתי ממש כבשו את ליבי.
 
מסכימה בגדול, חולקת על

"אני מאמינה שכל כלב לא משנה מה עבר ניתן להציל אותו ולשנות את אופיו באילוף נכון."

אין לדעת מה יפעיל את הטריגר. מבחינתי כלב שעבר דברים לא נודעים ומשום כך אי אפשר היה לכוון את התיקון באופן מדוייק ראוי תמיד לעין משגיחה.
יש לי אחת כזו בבית.
אנחנו עובדים קשה
ואף על פי כן יש מצבים שהיא מפתיעה בתגובה חריפה ואנחנו למדנו תמיד להיות בהיכון.
 

Not All Me

New member
כנ"ל

 

2המרפא

New member
כן זה מצב מאוד בעייתי מה שקורה עם סוזי

אצלי לפחות הטריגרים והתגובות שלו צפויות כמו הזריחה, אז אם לא ניתן לתקן אותן אפשר למנוע אותן מאוד בקלות. לא מקנא בכם עם להתמודד עם כלב לא צפוי.
 

daphne86

New member
אני פשוט אומרת את זה ...

מהרצון האופטימי שלי להאמין שכל כלב הוא בר תיקון.
אבל כנראה שיש מקרים כמו של סוזי שצריך להיות בהיכון.
אני בהחלט לא מקנא בכם
לא יודעת איך הייתי מסתדר במקומכם, אבל יש להגיד שישר כוח לכם שאתם בכל זאת לא מוותרים.
 

trainer111

New member
עלמה, הגדרת בשתי מילים: חבר טוב ומאתגר!!!

כמי שחי עם ציקי, אמסטף גדול ואוהב אדם,(מבחינתי אמסטף ופיטבול קרובי משפחה קרובים, למעט ההחרגה שאמסטף תמיד יהיה עם אף שחור, ופיטבול יכול להיות רדנוז) מזה כארבע שנים, ובשנתיים האחרונות צירפתי למשפחה גם את שיבא, פיטבולית אתלטית, חצי בגודל מציקי, אבל ציידת באופיה, אני יכול לחזק את מה שאמרו המרפא, בלק גו'קר, פנדידי, והאחרים אוהבי הגזע.
עם פיטבולים וסטפים, זה לא להחזיק כלב, זה לחיות עם כלב, ולקחת אחריות במשרה מלאה, שלא לדבר על השקעה אדירה בזמן פירוק אנרגיה, וזהירות בקשר עם סביבת בעלי חיים אחרים.
שלא לדבר על התמודדות עם חוק הכלבים המסוכנים והמגבלות הנובעות ממנו.
בתמורה מקבלים חבר מדהים לחיים, נאמן, מלא באהבה בכמויות בלתי רגילות, שותף לפעילות גופנית, שהוא כמו פודל בביית, אבל בחוץ דורש השגחה ותשומת לב מול הסביבה.
אחרי שנתיים של בית ספר בקטע של התנהלות מול כלבים אחרים, ובמיוחד מאז שאני עם שניים, אני לא משחרר אותם בעיר, משחק עם חברים וחברות בצורה סלקטיבית, רצוי בשעות שאין תנועה בגינת הכלבים, בדרך כלל מאוחר בלילה.........הרבה ריצות בפארקים ועל הטיילות והחופים, לעיתים , בשעות מאוחרות, אני מריץ אותם, לאט, כשאני על אופניים, והם קשורים אחד לשני, חופשיים ממני, אבל שניהם חסומים.
בים אנחנו בדרך כלל במיים בתקופה החמה, שם הכי בטוח לכולם, והם יכולים להיות בלי מחסום.
עם ציקי אני מקפיד עם המחסום כי הוא רשום ברשויות כאמסטף, משיבא חסכתי את העונש הזה והיא רשומה כמעורבת, מה שלא מונע ממני להשגיח עליה, כי שניה אחת בלי השגחה, וכל חיה מיתוש ועד חתול או לוטרה, ברווזים או כלבים מציקים, יהיו בסכנה.
 

trainer111

New member
אני מאמין שפיטבול שגדל בביית מגיל צעיר מאד,

עם בעלים אוהב ומאוזן, הסיכויים שיהיה כלב מאוזן גדולים יותר, לצערנו רוב הסטפים והפיטבולים המאומצים, התחילו את חייהם בסביבה עוינת ובעייתית, בלשון המעטה.
לסיכום, לדעת למה נכנסים, וללכת עם זה עד הסוף, או לוותר.
 

trainer111

New member
השכנה שלי אילנה חולה עליהם , היא נתנה להם את

הכינויי חיבה בגרמנית, ציקלשיין, ציקנשיין, קוניגן פון זאבה, ועוד, ותמיד דורשת ממני לצלם אותה איתם, כולה מתמוגגת מנחת.
 
למעלה