איך להתמודד עם גיסתי

[חייבתלהגיב]

סבבה.

 

[חייבתלהגיב]

ואני מכירה, גם, כמובן

כאלה שכן יש להם זוגיות וכן יש להם משפחה, אבל בגלל שהם כן התפשרו בבחירת בן/בת הזוג הם אומללים לגמרי. גם הבחירה להתפשר היא לא תמיד בחירה מוצלחת - ועוד בכלל לא דיברנו על זה שגם כדי להתפשר צריך שמישהו יהיה מוכן, לכל הפחות, להתפשר עליך. גם זוגיות (בנוסף למצב כלכלי) זה לא משהו שתלוי רק בך - צריך להיות במקום הנכון בזמן הנכון, וכו'.

 

[FFFF25]

עניתי לך בתשובה למעלה, את ענית אבל לא לשאלה ששאלתי

 

[mיטלמן]

כמו חייבת להגיב, מכירה לא מעט מתפשרות/ים מפחד הלבד.

והתיוג של FFFF25 פה ממש מפחיד בפסקנותו.

 

[איילת המתולתלת]

המון אולי ורק מעט ודאי.

ברור שאולי ישנם דברים שעשויים להפוך את הקערה על פיה, אם רק נדע אותם.
אבל בפורום, כמו בפורום, אנחנו יודעים רק את המעט שבו בחרו לשתף אותנו.
אז ייתכן שאישה בת חמישים ללא משפחה, למרות שרצתה כזו, וללא כסף לחיות ממנו, היא הצלחה היסטרית.
וייתכן שזוג צעיר המצפה להולדת צאצא ראשון שמצליחים להתפרנס מספיק ואפילו לתמוך באחותו הגדולה הם כישלון מטורף.
אבל עדיין אי אפשר לבוא בטענות למי שרואה את הדברים אחרת.

 

[חייבתלהגיב]

וקליספרה לא אמרה שהיא בחרה להיות במצב כלכלי לא טוב

אלא שהיא (אולי) בחרה לא להתחתן ולא להקים משפחה (בין אם בגלל המצב הכלכלי שלה ובין בלי קשר) - וזו בהחלט בחירה לגיטימית לגמרי שנשים (וגברים) בוחרות/ים מרצונם החופשי.

 

[FFFF25]

אף אחד לא בוחר להיות במצב כלכלי רע

אבל אדם שאמור להיות בשוק העבודה כבר 30 שנה ולפרנס רק את עצמו אם הוא מגיע לגיל 50 ולא יכול אפילו לממן לעצמו שכר דירה אז יש כאן בעיה חמורה של התנהלות

 

[הייתיאביבקיץ]

את לא מכירה אנשים שבגיל 50 קשה להם להתפרנס?

כיף לך.

יש מקצועות רבים שגם אחרי 30 ואפילו 40 שנים בשוק העבודה - הבן אדם חי עדיין מהיד לפה.

ומספיק שיש צרה קטנה שקצת דוחפת אותו - זה יכול לדפוק את החיים.

 

[FFFF25]

אני לא מכירה אנשים שנולדים בגיל חמישים

אבל אישה שבמשך שלושים שנה פירנסה רק את עצמה לא אמורה להגיע לגיל חמישים חסרת כל.
ואם היא כן, אז משהו אצלה לא תקין
או שהיא לא עבדה במשך תקופות ארוכות בשנים האלו
או שהיא בזבזה את עצמה לדעת
וכו'

 

[mykal]

אענה לך בלשונך,

את לא מבינה את מה שכתבתי. זו בעיה שלך,
אני מעולם לא כתבתי דברים מגעילים, גם אם לך הם לא מתאימים.
אולי את כותבת לא רק דברים מגעילים אלא גם באופן מגעיל.
את הסקת מסקנות 'עקומות' מדברי. עיקמת אותם כי כנראה יש לך בעיה.
אז תניחי תתעלמי מדברי--אינני צריכה רשות ממך לכתוב אותם.

ועל נשיות והעצמה נשית יש לך עוד כמה פרקים ללמוד אצלי,
לא בטוח שתצליחי.
אני יודעת שיש הרבה בחורות שרוצות רק גר חלומות, ולא מתפשרות.
יש בחורות שגם ימצאו בן זוג לא רוצות ילדים.
יש כל מיני הכל לגיטימי--מה שלא לגיטימי--זה לחשוב שמותר להן ע"ח זה
לפגע ולהעליב אחרים.
אין לי וכוח על הבחירות של אף אחת.--אבל גיסה שבוחרת בדרך מסוימת--לא מותר לה,
להשתלט, לבקר, לפגע בגיסתה.--ורק לכך התיחסתי.
ותרגיעי את עצמך---לא פגעתי בך--אינני יודעת מי את.

 

[dori78]

י"י

 

[mykal]

לא הבנתי, לא יודעת מה כתבת.

 

[קליספרה]

את יודעת לא יפול לך מהכבוד להגיד טעיתי

אף אחד מאיתנו לא מושלם - לא אני ובטח שלא את - ופה את מפשלת בגדול והכי גרוע שאת ממשיכה להתנגח בנו - אני חושבת שאת צריכה ניעור מציאות - אז קבלי. ביום האישה הבינלאומי נשים במאה ה- 21 יכולות להודות כבר בפה מלא שלא!!! לא כל אישה רוצה להתחתן!!! לא כל אישה רוצה ילדים!!!
חלק לא רוצות בכלל, חלק לא רוצות ילדים ללא בעל - זה בסדר, הכל בסדר. המטרה הקדושה שנתנה לנו היא לא בהכרח תורה מסיני. אישה היא לא מכונה ללידת ילדים והיא לגמרי לא חייבת להתחתן.
כבר ראינו מספיק נשים ששמו את הנישואין בתור מטרת על ומתחתנות עם כל אחד שירצה אותן - ורנו לצערנו לאן הן הגיעו.
&nbsp
יש נשים רבות חכמות טובות מוקפות בחברות ואהובות שלא הצליחו למצוא את בן הזוג המתאים או לא רצו. והם באות בכל גיל ובכל צורה. זה לא מעיד על אופיין דבר, נשים הן אינדיבידואליות למרות שהן נשים כל אחת וסיבותיה ולקשור אופי לנישואין זה פשוט ... מכוער וקרתני.
&nbsp
בניגוד אליך למרות מה שרמזת אני ממש לא נתחתי אופי.
אם היית טורחת לקרוא את דברי במקום להוכיח שכולם טועים חוץ ממך, היית רואה שהכתבתי שיש להניח שבלונית לא היתה מסכימה להסדר מגורים משותף עם מפלצת. אני משערת שכאשר היא היתה רגועה יותר והורמונלית פחות הכל היה פחות מוקצן והיא חשבה אחרת כי עובדה שהיא התנהלה אחרת.
&nbsp
כרגע חיים משותפים בחלל אחד במצב מוקצן מוציאים את כל הכעסים החוצה. תשמעי בעלים בהריון כמה הם מרגישים שהם הולכים על ביצים על אחת כמה גורם שלישי שלא נמצא במקומו.
&nbsp
את המסקנה הברורה מאליה של להתרחק קצת אמרו כולם, גם אני! לא צריך להיות גאון גדול בשביל זה.
פתטי שאת זה שלפת כדי להראות צודקת.
&nbsp

 

[mykal]

מה????

מתנגחת? נשים במאה ה--21? באמת?
את שוטרת הפורום? את שוטרת במקצועך האזרחי? אני צריכה ניעור?
תגידי את באמת מבינה מה כתבת ובאיזה נוסח?
בכלל תראי לי משפט אחד מכל מה שחשבת שאני כתבתי שבאמת כתוב?
לא את גאון בלהעתיק--כל מה שכתבתי להתרחק ולא להתנתק--
מה את מתנפלת?
אכפת לי מי רוצה להתחתן ומי לא? אכפת לי אם מצאו בן זוג או לא?
אכפת לי מי רוצה ילדים איך וכמה? מאיפה הבאת את כל הרעל הזה?
קצת בנחת תבדקי את עצמך ותראי שאת טועה ובגדול ומגנה על עצמך בהתקפה לא ראויה.

 

[קליספרה]

את פשוט בלתי ניתנת לחדירה

.... כזה אטום... זה אטום !
&nbsp
תשארי, אני כבר אלך לעזאזל....

 

[mykal]

איזה נימוס?!

אולי תלמדי להקשיב?
גם בעזאזל צריך להקשיב.
שפה גבוהה, דיון מעמיק--חבל"ז.
נימוס....נימוס.... וידע עצום....
אני אטומה או את? תבדקי טוב.
כשאין טיעונים זו דרך מופלאה.

 

[שושנה אמסלם]

תסכימו שאתן לא מסכימות

ונסגור את הדיון הזה

 

[בלונית חדשה]

כמו שאמרתי, נסיבות

אני לא אפרט את הנסיבות, אבל באמת חשבנו שזה יצליח. מערכת היחסים ביננו אף פעם לא הייתה כזו גרועה. לאורך השנים היא הייתה פיזית רחוקה מאיתנו מאוד, ומרחוק היה יותר קל להתעלם ממנה אם אמרה משהו מעליב, או ניסתה להתערב. היא גם תמיד מסתירה את ההערות שלה במין גישה ניו-אייג'ית ושלווה, כאילו היא אף פעם לא שופטת אנשים ורק מביעה את דעתה, ומה לעשות - מקרוב זה לא עובד. רואים את השקר. אני בטוחה שהיא בעצמה מאמינה שהיא לא שופטת ושהיא נורא מכילה ואוהבת.

דבר שני, חבל לי שנפגעת מחילופי הדברים. במקרה שלה ברור לכולנו (גם למשפחה שלה) שיש איזושהיא בעיה שנעוצה בה. זו לא ביקורת על כלל הרווקות בעולם. היא דווקא כן מאוד רצתה משפחה וילדים, וגם אני בהתחלה לא הבנתי מה הבעיה (כי הייתי רחוקה ולא ראיתי איך היא באמת). בן הזוג הרציני היחיד שהיה לה סירב להביא איתה ילדים למרות שהיא מאוד לחצה והם נפרדו בגלל זה, ושנה אחרי הוא כבר חבק תינוקת עם מישהי אחרת...
עכשיו כשאני חווה את התקשורת שלה, את ההתמקדות בעצמה ואת הרצון שלה שנהיה "חייבים" לה על מה שהיא חושבת שהוא עזרה, אני חושבת שזה כן נכון להגיד שיש לה בעיה. הבעיה שלי היא איך להתמודד איתה טכנית. לא בחרתי אותה אלא את בעלה, אבל עכשיו אני חייבת להתמודד עם סוג תקשורת שאני לא מוכנה לקבל.

 

[הייתיאביבקיץ]

באמת נורא מרגיז

תנסו לסיים כמה שיותר מהר את החיים המשותפים

בקשי מבעלך לספר להוריו מה המצב, בצורה שהם יהיו לטובתך לפני שיהיה פיצוץ....

שידאג שהם יבינו שאת גם הטובה (הסכמת לארח אותה בביתכם) וגם במצב רגיש. "הרופא שלה אמר שכל הלחץ הזה לא טוב להריון..."

 

[ayaht]

וואו, בהתחלה חשבתי שלא נורא..

עד שקראתי שהיא גרה אצלכם.

נראה לי שמה שהכי חשוב כרגע זה לדאוג שהיא תצא מהבית שלכם.
לא לחכות עד שהיא תמצא, כי זה לא יקרה אף פעם.
שוק הדיור במשבר ולה אין הרבה כסף.
יש לה הורים, היא לא צריכה ליפול על הגב של אחיה הצעיר דווקא....

דברי עם בעלך ותיחמו את הזמן שהיא אצלכם. חודש, חודשיים, גג. לא יותר.

לגבי ההתערבויות וההטפות שלה וההידחפות לדברים שהם לא עניינה,
משפט המפתח הוא "זה לא נושא לדיון".
לא הצ'יפס, לא מה אוכלים בבית ובכלל.
זה לא הבית שלה.

ולגבי האחיין/נית שעתיד/ה להיוולד:
לא לדאוג.
עד אז היא כבר לא תגור אצלכם, והקשר יחזור להיות מה שהיה קודם: רחוק.

את תצטרכי ללמוד לשים גבולות (גם לילד שעתיד להיוולד וגם למבוגרים סביבך).
למה את מסכימה ולמה לא.
מה מתאים לך ומתי.
שיעור טוב לחיים שכולנו נאלצים לעבור.

והכי חשוב:
שיהיה הריון עגול שלם ומשעמם.

מזל טוב