גב' אדומה, את רק בתחילת התהליך. אני משערת
שאחרי הלידה שניכם תראו את הכל באור אחר. לא ניתן לצפות מה יקרה בעתיד. אצל רוב הזוגות תינוק משנה את ההתיחסות לטוב או לרע. לעיתים תינוק מקרב לעיתים מרחיק בין הוריו (גם אם אינם נשואים). בינתיים שמרי על עצמך ועל ההריון, תזרמי. עם הזמן, את יכולה לקבל אלף החלטות וברגע מסוים מצב /סיבה/גורם כלשהו ישנה את דעתך. לדעתי טוב שישאר בקרבתך, במידת האפשר בתקופת ההריון ואחרי הלידה. קשה מאוד לגדל ילד לבד לדעתי כדאי מאוד לשמור על מערכת יחסים טובה עם האב. תרצי אותו או לא, תשכבי אתו או לא, הוא תמיד ישאר אב בנך אם יש ביניכם משיכה מינית חזקה, נראה לי שתמיד תגיעו למצב של קרבה פיזית גם אם מאוד לא תרצו בזה.(אגב, מה רע בזה כל עוד אין לך בן זוג אחר?) תורידי את רף הציפיות ואז יפחתו האכזבות והפגיעות תפחת (גודל האכזבה כגודל הציפיה) אל תשכחי שבעתיד לילד יהיו ימי הולדת חגיגות בבית הספר ובעוד מצבים רבים את תרצי שהאב יהיה נוכח. אני מקווה שימלא את תפקידו כראוי גם ללא השתתפות הרבנות וללא חוזה כתוב בינכם.
