איך אין קיטורים?

tamarosh

New member
אאאאאאאאאווווווווףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

עד שאנחנו כבר מתראים אחרי השבועיים האלו, או לפחות אמורים להתראות הוא עוד לא יצא מהבסיס. והוא בבא"ח! על גבול מצריים! לוקח לו גם ככה איזה 4 שעות להגיע הביתה. וזה לא אשמתו, האוטובוסים איחרו אז הוא עדיף להעלות את החיילים עם המכ"ים קודם ועכשיו הוא נשאר להיות תקוע שם ולחכות לאוטובוס שמי יודע מתי יבוא..... אוווווף זה כזה לא פייר הוא היה אמור להיות פה בבוקר כבר. זה כ"כ כ"כ כ"כ מעצבןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
 

FELIX inc

New member
תמרי

את מעוצבנת רק כי את מתגעגעת אליו כל כך. לנשום, לחשוב על איזה מפקד מוצלח הוא שהוא שלח את החיילים שלו לפני, להבין שהוא יהיה איתך כל הסופ"ש עכשיו, והעיקר. בע"ה. שאתם יחד בטוב וברע אחד בשביל השני. יאללה, לא מתאים לך המצב רוח הזה!!!!
 

FELIX inc

New member
ושאלה!

תגידי, חברה שלי שמתגייסת ב-16.7 לחילחינוך תעשה טירונות בשערי אברהם? וואו בא לי לא להיות לבד בבט"ר.
 
איזה חמוד.

תחשבי רק איזה מפקד אחראי וטוב הוא, שהוא העדיף לתת לחיילים שלו לחזור הביתה לפניו. ונכון שזה לא פייר, אבל תהיי גאה בו כי זו החלטה ממש חכמה ואחראית :) רק תחשבי שכל הגעגועים האלה שווים את זה בסופו של דבר. כי המבט על הפנים שלו כשתתראו שווה הכל, לא?
 

©big smile©

New member
אבא של ספיר נפטר.

וקשה לי, כ"כ קשה לי לראות אותה ככה. ברגע ששמעתי נסעתי אליה, והייתי אצלה עד עכשיו.. ואני לא רגילה לראות אותה ככה, והדמעות שלי לא מפסיקות, ואני מנסה להתאפק ולשמור לידה וזה לא הולך. עשיתי בשבילם קצת קניות, שיחקנו קצת במחשב עם אח שלה [בן 10, ולא מבין כלום. גם את זה קשה לראות], ניסינו לעודד קצת, אבל שום דבר לא מועיל כ"כ. היא קצת חייכה, גם אחותה, גם אמא שלה... אבל הפנים שלהן מעידות על כמה שרע. אני רק צריכה חיבוק.
 

N o o s h y

New member
מה מה מה??

איך? למה? מתי? אוי מותק. אני כלכך מצטערת. נסי להיות חזקה בשבילה...
 

©big smile©

New member
תודה בנות...

הוא היה חולה במשך שנה וחצי. בהתחלה 2 השתלות, אח"כ סרטן בגרון, ולפני שבועיים מצאו אצלו חיידק עמיד, והוא הונשם. המצב שלו התחיל להתדרדר ממש, והם פשוט רק היו צריכים לחכות שזה יקרה. אני לא יודעת אם הם חשבו שזה יקרה כ"כ מהר, מאז שמצאו את החיידק.
 

stink

New member
כל כך עצוב לשמוע את זה

ממש מפחיד כשזה כל כך קרוב תיהי חזקה בשבילה , ובשביל עצמך .
 

Mooa-Numi

New member
אוף

מה שאולי לא יקרה בכלל מחר. אין לי כוח להציק להם בכלל. וזה מבאס ת'תחת. באמת. בגלל סיבה מסוימת שאני לא אגיד את שמה, אבל נפצעתי לפני יומיים בערך במקום מאוד מרכזי בפרצוף.למעשה בין הגבות. בהצלחה היה ממש שורף אבל לא ראו כלום, ויום אחרכך קמתי בבוקר שכתם אדום בגודל של סנטימטר על סנטימטר בערך, נמצא לי בין העיניים, בלמעלה של האף. זה ממש מכוער וגם ממש מורגש, והדיעות מתחלקות ל"לא רואים את זה בכלל" ו"אההההההה!! משהו אוכל לך את האף!!". זה בגלל מפדח, כי אני לא יודעת אם מסתכליםעלי ממושכות זה לטובה או כי אני כמו האלו עם השומה הענקיתעל הלחי, שבאמת יכולות להיות ילדות מקסימות, אבל יש להם שומה ענקיתעל הלחי. כן, אני יודעת שזה זמני אבל זה א. כואב, ב. בתקופה מאוד לא טובה ואינטנסיביתשל גיוסים,בהם אני צריכה להיות בעיקר אטרקטיבית. זה מבאס נורא. בכלל לא מוסיףלבטחוןשלי שירוד בצורה נוראית בתקופה האחרונה. ואין לי כוח להרגיש הודית יותר, באמת
 

SNoopY 26

New member
הגישו אותי על

40 בהיסטוריה. ופאק זה מזה לא פייר.. כאילו היא יכלה לתת לי עובר וזה סתם כי היא שונאת אותי ממש. ועכשיו להגיש עירעור זה תהליך ארוך ובעיתי. ולא יודעת אולי אני אצטרך לעשות קורס של 5 שבועות כדי לקבל ציון הגשה חדש, וזה דופק לי המון תוכניות לחופש ובכלל, לקבל 40 כציון הגשה..הרגשתי כזאת אפס ולא פייר בכיתי די הרבה. לא רק בגלל הציון. הרגשה כללית כזאת שגרמה לי להרגיש מזה לא טוב עם עצמי... תודה על ההיתעניינות
 
נראה לי

שאני לא לוקחת על עצמי שום דבר יותר ;(. אז התנדבתי להיות אחראית על המונית ואני כל שנייה צריכה לברר/להודיע/לבדוק/לשאול את כולם. מתיש
 
שלא יעזבו...

הייתי עושה שוב את כל המבחנים, את כל הבחנים, את שיעורי הבית, חוטפת שוב את כל הצעקות, מתרנת בהפסקות, משתעממת בשיעורים, יוצאת לטיולים עם המסלולים וההרים [שאני כ"כ שונאת...], עוברת שוב הכל, כדי שלא יעזבו.
ט'ניקים
 

Over My Head

New member
יואווווו../images/Emo42.gif

איך נהייתי כזאת מגעילה איך??!!! אתמול הלכנו לאיזשהי פעולה- מלא מתנסים מכל העיר...והתחלקנו לאחוות(קבוצות מעורבות מכל מתנס באו כמה ילדים)ויצא ששרי וטל הלכו לקבוצה אחת ואני הלכתי עם סאני לקבוצה אחרת.טוב--הפעולה שלי נגמרה בערך 10 דקות לפני זאת של שרי וטל אז חיכיתי בחוץ עם סאני שהם יסיימו ונלך ביחד.עכשיו מה הקטע---שרי וטל שונאות את סאני והן לא רצו ללכת איתה...אבל 2 בנות אחרות מהקבוצה שלנו שסאני יותר איתן כבר הלכו ולא היה לה עם מי לחזור. טוב-חיכינו ואז הן יצאו...אני שרי וטל יצאנו כבר מהבניין וסאני נשארה בפנים משום מה.הן אמרו לי שאין מצב שהן חוזרות איתה ואם אני רוצה שאני ילך איתה לבד.אני יודעת שם הייתי הולכת איתה עוד פעם היינו רבות...אני פשוט יודעת..אז ניסיתי לשכנע אותן קצת והן עדיין לא הסכימו אז התחלנו ללכת לכיוון של התחנה.בדרך עוד נעצרנו לדבר עם כמה בנות ואז ראיתי שסאני יצאה עם 2 בנים מהבנין כולה בוכה. הם עמדו קצת לידנו (ואני כמו מפגרת אפילו לא התקרבתי סנטימטר אחד לידה כדי לדבר איתה!!!דיברתי איתה ככה...מרחוק כמו ילדה סתומה...אוףףף אני כזאת פחדנית!!!~@!#$#^#%&!@)שאלתי אותה מה קרה(כאילו שאני לא יודעת חתיכת מפגרת) והיא עשתה לי כלום כזה עם הראש והסתובבה...ואז אני שרי וטל פשוט הלכנו!! אני השארתי אותה שם ל-ב-ד-!!!!לא היה לה איך לחזור!!ואני כמו כלבה השארתי אותה לבד!!!ב-9 בלילה!!!!שהיא צריכה לחזור באוטובוס מאזור שהיא לא מכירה בשיט!!! אני לא מאמינה שהפכת להיות כזאת כלבה...ואני לא מסוגלת להסתכל על עצמי אחרי מה שעשיתי....יכול להיות שאני מגזימה אבל אני התנהגתי שאופן הכי מגעיל שיכולתי להתנהג...ומה שהכי מצחיק זה שהיא בחיים לא הייתה עושה לי דבר כזה!!אפילו שאנחנו לא בדיוק מתות אחת על השניה... היום היא עברה לידי לבצפר עם חברה שלה והסתכלתי עליה..כל כך רציתי להגיד לה שאני מצטערת אבל אני לא יכולה...אוףףף ממתי אני כזאת ביצית?!!!!!!!!!!#%@#$&%& בא לי למותת....
עצות?חיבוק?מישווו?!!
 

JuSt A GiRl 94

New member
זהו...

סבתא גוססת, בעיקרון. והרגע ביקרתי אותה...והיא בקושי הבינה ממש שאמרתי לה. אני מקווה שלפחות כשאמרתי לה שאני אוהבת אותה אז משהו נכנס. כמה שהכל אירוני בחיים.
 
למעלה