יפה לאחד שבא מעולם הבקיאות
להעמיק כך בפסיכולוגיה, גם הבאת עומק אקזיסטנציאליסט - תארת איך בני אדם מתנערים מכל דעה קדומה לגבי הקיים. אתה גם מתנסח יפה, ממש אהבתי.
אבל לא שמת לב, לא רק שבילבלו בינינו, הבנות גם הפכו אותנו למשוואה מתמטית:
חשיבה n/a גערער = כמעט חשיבה n/a צ'אלמער (אין לי סימן לשורש בסמארטפון, סורי).
ואל תזלזל בוי'זניץ
אני לעומת זאת חושב, שלא כמו יעקב מלכין:
ליברליות חלקי מוסר (מוסר זה אפס) = חסר משמעות.
(אפסילונית בטח אמורה להבין)
די, נמאס להשתמש במונחים מלטינית ומיוונית, זה בכל זאת פורום חרדי ולמען האווירה מתאים יותר להשתמש במונחים
מארמית ומיידיש. גם יש לי תחושה שההתכתבות בשפה האקדמית מרתיעה אחרים ובפרט שהם חרדים להצטרף ולכתוב כאן.
אז כדי שכולם יבינו אדבר בשפת פשוטי העם שאני בתוכם, ואסביר למה כוונתי
כשאני אומר מוסר אני לא מדבר הגינות וחמלה או הימנעות מליצור נזק. גם הומוסקסואליות נתפס בעבר, ויש שגם היום רואים את זה כך, כסטיה מוסרית לא אנושית ולא טבעית.
אני לא מבין איזה נזק נוצר כששוכבים עם
נשים נשואות כשלא מכירים את בעליהן או כשלא שמים עליהם, ולהפך. אין שום סעיף בחירות האדם שמדבר על זכות להיות בלתי נבגד.
מה הבעיה בלקחת הנהות בחיים בלי להודיע לבן/בת הזוג או לציבור הרחב ולקחת את זה בשקט עד לקבר?
מה ההבדל בין למות עם תחושת סיפוק של נאמנות לבן/בת הזוג או למוסר הציבורי ורחמים על הבעל הנבגד, לבין למות עם תחושת סיפוק של נאמנות לרצונות הטבעיות של החיים (בלי לגרום נזק כמובן, אחרת יהיה איש את רעהו חיים בלוי כפי שציין). כך או כך כולנו נהפוך אחר כך לשלדים וגולגולות מצחקקות.
קיים נטייה בכופרים שכשמוכחים אותם הם מתגוננים באידיאולוגיות שכאילו יעדו את חייהם למטרות נעלות על הדת.
מילא אם היה קיים חיים לאחר המוות כי אז הייתי מקריב את השבעים שנה לאלוהי, שזה גרגיר לעומת נצח. אבל אם אין אלוהים שנתן תורה בסיני ואם אין חיים לאחר המוות אז מה כבר נשאר לי, רק גרגיר, ומה גם אותו אני אפספס ע"י איזה אידיאולוגיה מוסרית.
בלי שום טיפת בושה ובלי להתכחש אני מודה שאם אני לא שומר תורה ומצוות אני לא יהודי (במובן התודעתי), ואם כך אני גוי גמור, וכל זמן שהנר דולק אפשר עוד ללמוד, לעבוד, לאכול, לשתות, לשיר זמירות, להתעלס, לז... ולישון
לילה טוב
