אז מה הייתם עושים?

תמיד יש תקווה../images/Emo140.gif

ביום שנאבד את התקווה - נאבד את עצמנו. הסיפור של חברך הוא סיפור מוכר...גם אני הייתי פרחחית לא קטנה
 

avshalomat

New member
"כשאתה גדל עם ערסים"

תוכל להבהיר אני לא בטו חשהבנתי מה גדל היכולת להתמודד עם אלימות מרומזת? אם לזה הכוונה אז אני לא ידוע עדיין יש צורך להמיר את הנוכחות של אלימות מרומזת ליכולת להגיב אליה ואני לא בטוח שזה מתפתח בכל כך קלות ראה נשים מוכות ;שצעתללים בהם ותהייה תהייתית האם השירשור הזה מרמז שרוב משתמשי הפורום היו מהצד המותקף בצעירותם?
 
הממממ...

"תהייה תהייתית האם השירשור הזה מרמז שרוב משתמשי הפורום היו מהצד המותקף בצעירותם?" בוא נראה.... כן. ברור? זה כי אנחנו, רובינו, חנונים?
 

avshalomat

New member
המממ יכול להיות

אעפס אני לא כל כך מקבל את הגדרת החנוניות לדעתי חנון הוא פשוט שבחר להשליט כוח וטרור, דרך ps2 או אטארי במקרה שלך ושלי. בכל אופן אני אישית חושב שלי אישית עברה הגדרת החנוניות כשהבנתי שיש מיקרים שבהם אמצא תענוג עילאי מלשבור למישהו את העצמות. ועד שאלה שהיא כבר אוף טופיק עד כמה היה בישראל פריחה בתחום יזמות ההיטק אלמלא היו מרוכזים באזור המרכז כל כך הרבה גברים צעירים מתוסכלים מינית בשנות 16-26
 
אבשלום, אתה חנון

אולי חנון אלים, אבל חנון יום אחד אפרסם את ספרי על חנונים (באמת!), ואדבר על התסכולים שחנון זכר עומד בהם, ואת הפנטזיות שלו. בניהם, הפנטזיה לכסח במכות אנשים שהרביצו לו בעבר. לחנונים, לרוב, זכרון ארוך, גם אם הם לא מדברים על זה.
 

avshalomat

New member
אהלן גוטמן

הוא שאמרתי מהרבה בחינות אנשים אם יש להם משקפיים או לא רוצים לנקום במי שעשה להם רע תאבי בצע כוח וכן הלאה, אולי כדאי שנצא מהגלות ומההגדרה של החנוניות? ובהקשר של החזרה לדיון דווקה בגלל שאני רואה את עצמי מופרד מהאחרים, כולנו רואים את עצמנו מופרדים מהאחרים קל כך להגיע לאלימות.
 

Raffael

New member
מסכים עם כל מה שכתבת

ועדין אני חושב שרוח הדברים היתה שונה קודם. כתבתי מה שכתבתי, כי חשבתי שאתה, יובל וגם אחרים שכתבו פה, היו מגיבים בערך כמו שהצעתי ולא ברוח "הייתי קורע להם את הצורה".
 

מטאטא

New member
על מה אנחנו מסתכלים-

על הילדים או על האנשים באוטובוס? השאלה היא לא איך הילדים מתנהגים אלא איך הסביבה מתנהגת. ילדים בגיל ההתבגרות עוסקים הרבה ביצירת הגבולות של עצמם. מבוגרים מחליטים על הגבולות של ילדים קטנים. ככל שהאדם מתבגר ומסוגל לשים לעצמו יותר ויותר גבולות, החברה שמסביבו מציבה עליו פחות ופחות מגבלות. גיל ההתבגרות הוא תחום ביניים שבו הילדים בודקים את הגבולות בצורה מאוד בולטת. עד כאן אין בעיה. כך היה גם כשאנחנו גדלנו בשכונה המיתולוגית. הבעיה נוצרת כשלחברה מסביב יש בעיה עם הצבת גבולות. מעשי קונדס קיימים, כמובן, אבל צריכה להתקיים גם התגובה הברורה של עולם המבוגרים. זה לא נחמד, זה לא מגניב, זה אומר שאתה צריך להתנהג כמו דודה פולניה, אבל זוהי התגובה שצריכה להגיע. מכיוון שהיום אנחנו חיים בחברה שבה מושג הגבול מעורער, קשה גם להציב אותו מבחינה עקרונית. בעבר היה ברור שלדוד שמזעיף פנים באוטובוס יש גיבוי מוסרי ותרבותי של עולם המבוגרים. היום ברור שלא. מכאן, לפי דעתי, נובעת התשוקה לתגובת "יום הדין" שתשתיק את הפרחחים האלה אחת ולתמיד.
 

snift

New member
"כבחורה צנומה ולא מיומנת",

לא יודע.. מעולם לא הייתי צנום ומעולם לא הייתי בחורה. בפועל, כשדבר דומה קרה באוטובוס שבו אני נסעתי, הייתי למזלי בדרך לאימון. האוטובוס היה יחסית ריק וישבתי לבד ברביעית מושבים. מבט זועם וניפנופי מקל ל"הגמשת הפרק" הספיקו כדי להושיב את שלושת הנערים ולהעביר את תשומת הלב שלהם ,שלפני כן היתה נתונה לכמה נוסכות צעירות, אלי. לי אישית, ממש לא מפריע שיצחקו עלי ו"יריצו עלי דאחקות". אם הם היו מתקרבים המצב היה עלול להשתנות. בפועל, בסיפור שהבאת לא מדובר במצב בו יש ממש אלימות. גם הסיפור עם הבחורה הדתיה, מאוד תלוי איך הם "הכריחו" אותה. האם היה מדובר בתפיסת היד שלה, שאז מדובר בתקיפה ממש, או רק בהצקה והיא הסכימה לתת להם יד כדי שיעזבו אותה..
 

ארליכית

New member
מה אני הייתי עושה

אם הייתי הבחורה הייתי מתעלמת מהם, אם המצב נהיה גרוע יותר והם ינסו לגעת בי או שינסו לפתח קטטה עם מישהו שלא יכול לגונן על עצמו אני ארחיק אותם פיזית... מאוד פיזית...
 
לעשות את המעשה הנכון..

בסופו של דבר אירועים מסוג אילו צריכים לעלות בראשנו את השאלה הבאה.. מה המעשה הנכון לעשות?.. לדעתי אחת הסיבות העיקריות להתגברות האלימות היא שהחברה הסובבת איבדה מיכולתה להתערב ולהגיב לסיטואציות של אלימות, בין אם חוסר היכולת להגיב פיזית [ראה מקרה המשטרה בקולנוע] ובין הפחד שמשתק חלק גדול מהציבור מחשש להסתבך או להדקר ע"י החוליגן המצוי. הבעיה שחוסר התגובה המתמשך רק מעודד תופעות מעין אלו. אילו אני הייתי באותו אוטובוס, החבר'ה הנ"ל היו מקבלים אולטימטום להפסיק את ההטרדה מיד ולא...הייתי הופך לטוורקמדה על אחוריהם המעוצבים.
כן כמו בימים הויקטוראנים אם אתה רואה משהו חלש במצוקה,ויש ביכולתך להגיב..חובתך המוסרית והאחריות החברתית מחייבות אותך להתערב. במיוחד אם אתה אומן לחימה מיומן..והיה והמצב הגיע לידי אלימות פיזית פרק אותם ותעלם מהזירה.. אני בטוח [כמו סיפורו של בוגימן] שבפעם הבאה הם יחשבו פעמיים לפני שיעשו מעשים כאילו שוב, ואילו אנו[אמני הלחימה] תרמנו את תרומתינו הצנועה לחברה מנומסת יותר.
לפעמים באש נלחמים באש. אביר על סוס לבן
 

snift

New member
אני חושב שחלק מהבעיה הוא העניין של

"להיעלם מהזירה". לעשות את הדבר הנכון זה נחמד, אבל מה אם הדבר הנכון (מבחינתינו) אינו חוקי? עצם העובדה שאחרי החדרת חוכמת החיים באותם פרחחים עלינו להיעלם מהמקום מוכיחה שמה עשינו עלול להתפרש כ"לא תקין". מהצד הפרקטי, היעלמות מהמקום לא תמיד תבטיח שלא תזוהה ושכמה לובשי מדים לא יבואו לבקר אותך..
 
ל snift

אולי הדבר "הנכון" אינו תקין פוליטית ואולי אפילו לא חוקי.. אבל לדעתי הגענו היום למצב שחוסר אונים ולהיות קרבן הוא תקני. אך להגיב ב"אסרטיביות" להתעללות גובל בחוסר חוקיות ו\או חוסר תקינות. אז מה? תתקשר למשטרה שאתה צריך אותה ותראה כמה זמן יקח לה להגיע אם בכלל.. אין לי פתרונות קסם, כל אחד יעשה מה הוא מרגיש נכון בסיטואציות כאלו. אצלי הדבר הנכון זה להתערב ולהפסיק כל סוג של התעללות במי שהוא חסר ישע. בין אם זה יהיה אדם ילד או חיה ,נכון..לא תפקידי לחנך את העולם, אבל אם בחלקת אלוהים הקטנה של סביבתך עשית מעשה,אולי מנעת נזק גדול בהרבה בעתיד..
 
למעלה