אז איך היה קאבום?

[בתאל59]

התרשמות של שעה:

אם.... מ-ש-ע-מ-ם!!!!!!! לכל הרוחות! עד שיש מוזאון לקומיקס הייתי מצפה או יותר נכון ציפיתי למשהו יותר טוב אבל הרבה יותר טוב! טוב אוליי בגלל שהסתובבתי שם רק שעה אבל אני חושבת שמתיי שהו אבדוק את העיניין לעומק. כמו שכבר אמרו פה זה מוקדם מידיי. במיוחד לנושא שעדיין לא "מבושל" מספיק. אבל היי אולי זה יתן אזה פוש לאנשים שיש להם קישרון אבל מפחדים להוציא אותו, שלא יוהבו אתו.... (לי זה נתן מאין פוש אפשר לומר מקווה שלעוד כמוני....) אה וקניתי קומיקס ישראלי!!! פעם ראשונה!!! "WHO NEVER SLEEP" דיי התרשמתי ממנו במיוחד מזה שהציורים שם מורכבים יותר מכל קומיקס ישראלי אחר שראיתי בכנס. אה והצצתי ב"עוזי" נראה טוב רק חבל שזה בשחור לבן....

 

[ailag]

לא הבנתי -

השתעממת מהמוזיאון או מתכני הכנס? ואם מהתכנים, לאילו הלכת? (או למה לא בחרת ללכת לאחרים)

 

[בתאל59]

''''

לא השתעממתי מתכני הכנס כי לא היתי באף אחד מההרצאות או הסדנאות. היתי שם רק ב- 7 בערב עד בערך 8 והסתובבתי במוזאון (שהו שעמם אותי) ובדוכנים.....

 

[marv]

גליה..ויסמן צודק לגמרי..

בסופו של דבר צריך לבדוק את מבחן התוצאה, ואין פה בכלל על מה לפרט... נכון שיש אילוצים..ונכון שיש קשיים ודברים שצריך להתייחס אליהם... אבל בסופו של דבר צריך להסתכל על השורה התחתונה - כמעט ולא הגיעו אנשים ליריד. אוק"י צריכים לשקול טוב את האירועים הבאים - אם אתה לא יכול להרים אירוע מוצלח - תדחה אותו עד שתוכל. לדעתי עדיף לחסוך כסף במשך שנתיים ולהוציא אירוע רציני ומוצלח (גם אם הוא חייב להיות בת"א) מאשר להוציא אירועים קטנים שמפסידים... בסופו של דבר אנחנו תמיד נחזור למבחן התוצאה...התוצאה כרגע היא ששמו של אוק"י ספג מכה קשה - כל בעלי הדוכנים מאוכזבים נורא, החנויות (קומיקאזה וCNV) ישקלו בכובד ראש אם להגיע לאירוע הבא של אוק"י. שתביני שאני מאוד נהנתי מהכנס ולפגוש את מאט יוקום הייתה חויה מדהימה שלא הייתי מוותר עלייה, אבל בכל מה שקשור להקמת הדוכן זה פשוט לא השתלם לי... או לאף אחד אחר... אוק"י צריכים לחשוב אם הם מסוגלים להרים אירוע מוצלח, כי ללא הדוכנים לא יהיה סיכוי לאירועים שלהם להתקיים... הם צריכים לרכוש שוב את אמון היוצרים והמוכרים כי זו הייתה פגיעה קשה לספוג... אני בכלל לא נכנס עכשיו לעניין התכנים והניהול - כי מהבחינה הזו האירוע התקיים מצויין ( למרות שהמיקום של חלק מהדוכנים היה בעייתי), אוק"י צריכים לחשוב איפה הם טעו ואיך הם משפרים את זה... במקרה הזה אני חושב שעדיף כלום מכמעט, כי האירוע הזה הוציא את הדוכנים בטעם מר (במיוחד את החנויות) וגרם לתרבות הקומיקס בארץ להראות עלובה (בניגוד לאירוע השנתי בסינמטק שמחמיא לקומיקס) מבחן התוצאה - הסיבות בכלל לא משנות, האילוצים לא משנים.. מה שחשוב זה שאוק"י יפנימו שהאירוע נכשל מול הדוכנים והקהל ולא הצליח לספק לאנשים סיבה מספיק טובה לבוא - בין אם מדובר בתכנים או ביחסי הציבור לאירוע!

 

[giri]

מקובל

למעט דבר אחד - הסיבות מאד משנות... כי הבנת הסיבות היא המפתח מבחינתנו לשיפור. אני לא בטוחה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לא לעשות כלום במשך שנתיים בשביל אירוע אחד מצליח בת"א. אני אגיד לך יותר מזה - אם אירוע אחד בת"א היה כל כך מרוויח, אז היינו יכולים כבר השנה לנשום לרווחה אחרי האירוע בשנקין שנה שעברה. אז מה הפתרון - לעשות קא-בום שנה כן שנה לא? אם יש לך מסקנות משלך מה לדעתך היינו צריכים לעשות אחרת (חוץ ממה שכבר עלה) נשמח לשמוע. אנחנו מרוויחים מכל מחשבה.

 

[marv]

ממממ...

טוב אני לא אפתח את זה כאן יותר מידי כי אני חושב שזה צריך להעשות בדלתיים סגורות, או לדון בזה יותר לעומק... אבל אם הייתי יכול לשים אצבע על דברים שהביאו קהל וללא ספק עזרו, אני יכול לחשוב על כמה גורמים: -תל אביב המקוללת שמוכיחה כל פעם מחדש שהיא בירת אירועי הקומיקס בארץ. -אמן "מיובא" לישראל הוכיח שמאות אנשים מסוגלים לחכות בנימוס (ובחוסר נימוס) מול חנות קטנה בברודצקי בתל אביב, ניל גיימן הוכיח שסטאר בכיכובו יכול להעיר אנשים - אני יודע שזה יקר, אבל אני רק מעלה דברים שאני חושב שעוזרים. אני מוריד את הכובע בפני אוק"י על כל הקמת אירוע באשר הוא ומאוד מתרשם מההשקעה, בסופו של דבר אם הייתי מסוגל לעשות חצי ממה שהם עושים הייתי עושה, ככה שהכל בגדר נקודות ששמתי אליהם לב ותו לא. -הורדת המחירים לדוכנים, זו בעיה שקיימת גם באוגוסט - מצחיק שאירוע שרובו נתמך על ידי הדוכנים דורש כסף מהם ללא קשר להכנסות, אם אירוע לוקח סכום מסויים מדוכן, עליו לוודא שינתנו כל התנאים לדוכן ע למנת שיוכל לכסות את הוצאות הדוכן. אחרת הדוכן בהפסד ולא יגיע בפעמים הבאות. אם האירוע לא יכול להתחייב שהדוכן ימכור, או לפחות שיהיו לו מספיק תנאים שיאפשרו לו מכירה - שלא יקח ממנו כסף. -בכלל הקמת דוכנים במסדרונות הוכחו כלא יעילים, לעומת סידור דוכנים בחלל גדול כדוגמאת קאבום בת"א או האירוע באוגוסט. -למרות שהקומיקראפט בפורים הוכיח את עצמו ככישלון גמור, אני עדיין חושב שחג הפורים יכול להרים אירוע קומיקס מוצלח. שיווק נכון של אירוע קומיקס במוזיאון חולון בבתי הספר לדוגמא, בשילוב תכנים הקשורים לחג פורים (אולי כמה דוכני משחקים, איזה פעלולן ספיידרמן, תחרות תחפושות) יכול לגרום לילדי חולון לבוא בהמוניהם... -ובכלל אני חושב שאנחנו צריכים לרדת מהעץ ולהשקיע את הפרסום במקומות שמיועדים לאנשים מבוגרים (הארץ, YNET וכו) ולהשקיע את עיקר הפרסום בערוצי תקשורת שמיועדים לילדים, אין מה לעשות, הסטיגמה שקומיקס לילדים עדיין שולטת בארץ, ופנייה אליהם יכולה להציל אותנו. זה על רגל אחת דברים שאני חושב שאפשר או צריך להתחשב בהם, את מוזמנת לעשות עם המידע הזה כל העולה לרוחך. "ויתנו אירועים מרובי אנשים ומרוממי לב וממון וישלטו בארץ והארץ תהה שפע עלילונים ויחיו שם, שלום שלום עם שכניהם למשך חמש מאות שנה, ואמרו אמן" - חזון הבר-אלי, פרק א', פס' 1-25.

 

[amitais]

לפעמים עדיף לא לעשות

עם כל החיבה והאהדה, התשובה שלי היא שאחרי סדרה של כשלונות מהדהדים, לפעמים המסקנה המתבקשת היא להבין שאולי אוק"י לא טובה מספיק בארגון אירועים שפונים לקהל הרחב, ולהסתפק באירועים סגורים לחברים, גם אם זה בפאב או בסלון של מישהו. גם אני מבין את ההימור על מוזיאון חולון, אבל לצערי הכשלון היה ידוע מראש. גם ההחלטה שלכם לתקוע את הדוכנים במסדרון צר במרתף מהווה עוד דוגמא לאי היכולת שלכם להפיק לקחים מכשלונות העבר. הרי גם בבית תמי, שהיה האירוע הכי מצליח, הייתה צפיפות אדירה במסדרונות. אילוצים אילוצים אילוצים זה לא תירוץ. אם אתם לא מסוגלים להפיק אירוע בתנאים סבירים מינימאליים, פשוט אל תפיקו אותו. אם אתם בכל זאת מפיקים אותו, הוא נכשל, ואתם גורמים אכזבה וכאב לב למשתתפים, לבעלי הדוכנים, ליוצרים, ובעיקר לעצמכם. תלמדו להפיק לקחים. לפעמים הלקח המתבקש הוא: עדיף לא לעשות מאשר לעשות ולהכשל כשלון מהדהד.

 

[אביב בסתיו]

אמיתי, עד כמה שזכור לי...

אתה היית בין המארגנים של ה"בום-קא" שהיה במרכז תל-אביב (דיזינגוף סנטר) והיה כישלון מהדהד לא פחות, כך שככל הנראה זו לא בעיה של אירגון. קטונתי מלהציע עצות ולקבוע סיבות לכישלון. לצערי הרב, מסיבות אישיות, לא יכולתי לקחת חלק בפעילות השנה, אבל אני מכיר את עופר, גירי וגליה, אני יודע שהם השקיעו את כל הלב והנשמה באירוע הזה וצר לי מאוד (!!!) לשמוע שהוא לא הצליח.

בהזדמנות זו הייתי רוצה לפרגן מעל במה צנוע זו ליוצר מוכשר בשם "לנדיש" שהוציא לרגל האירוע חוברת יוצאת מהכלל בשם "who never sleep". מדובר בחוברת ברמת גימור שעוד לא יצא לי לראות בארץ (מבחינת איכות האיורים, בחירת זוויות, צביעה וכד') ואפילו התוכן לא רע בכלל. אני חושב שהחוברת הזו, בדומה ל"זולה" של ארז צדוק, "טנטפוביה" של אהוד בראל, "פלאפלמן" של דורית מיה-גור ו"עוזי" של נמרוד רשף מוכיחים שהקומיקס בישראל עשה עליית מדרגה גדולה !!!. לדעתי - העליה באיכות הקומיקסים תוביל (ככל הנראה) לעליה בכמות הקהל המגיע לאירועי הקומיקס השונים. עופר וגירי - אל תתיאשו ! אוהב אתכם, מתן

 

[amitais]

ואכן, אחרי פעמיים כושלות

לא השתתפתי יותר בארגון היריד הזה, שבאמת היה כושל. אירוע מצליח הוא תולדה של המון גורמים, ולא קל להפיק אירוע שיצליח.

 

[galpl]

2 הסנט שלי:

אני בהחלט מצדיק את הוצאת הארוע לפריפריה- הן מצרכים כלכליים נטו והן מסיבות "אידאולוגיות" (הבאת הקולטורה לברברים בפרברים) ויבורך כל מי שלוקח על כך יוזמה. הדבר שהיה יכול להרים אולי את הכנס הנוכחי (ובעצם כל כנס) הוא ליצור מהארוע יותר "הפנינג". אני מבין שמשיקולי מזג אוויר הוחלט לקיים את הדוכנים במסדרונות הצפופים אי שם במעבה האדמה, אולם דווקא ארוע תחת כיפת השמיים, שמגובה בשילוט מטורף בכל הרחובות הקרובים היה יכול ליצור "ארוע" ולמשוך אולי גם אנשים שלא שמעו על קומיקס מימיהם (וכך להרחיב אולי את מעגל האנשים שמודעים לקיום המדיה). אם מזג האוויר לא מאפשר - אולי כדאי לדחות לזמן טוב יותר. אני חושב שהמסדרונות הצפופים לא ממש תרמו לאווירה החגיגית, לא של המבקרים ולא של היוצרים\מוכרים וחבל... נ.ב. אל תיקחו את זה כהתקפה אישית. יש רק רצון טוב לעזור ולקדם.

 

[marv]

בחייך גל, הרחוב היה ריק כמו המקלט...

אין לזה שום קשר להצלחת האירוע...במקרה הטוב היו מגיעים עוד 30 אנשים מהרחוב.. הצלחת האירוע תלויה בהמון גורמים מעבר לתכנים ומיקום, העברת האירוע החוצה היה עוזר בצורה שולית וגם לא התאפשר באותו היום מסיבות חוקיות (צריך לאשר מול המשטרה ולשכור מאבטים, לגדר את המקום ובלה בלה) צריך לעקור את אופי הכנסים מהשורש, הפורמט הנוכחי הוכיח פעם אחר פעם שהוא לא מוביל לשום התקדמות, ואולי אפילו פוגע בנו ומחזיר אותנו אחורה.. צריכים לקבל החלטות מורכבות וחכמות לגבי הכנסים העתידים וזה דבר שאי אפשר לעשות על רגל אחת פה בפורום... את/ה יכול להצדיק את הכנס מסיבות אידיאולוגיות או כלכליות כמה שאתה רוצה, זה לא משנה את העובדה שהוא נכשל במטרות שלשמן הוא הוקם. כולנו מעריכים את ארגון אוק"י ואת האנשים שמנהלים אותו וההערות שאנחנו מעלים פה הוא מתוך דאגה ורצון לקדם ולתקן, אחרת הייתי יכול להגיד "שמעו חבר'ה לא מתאים לי הכנסים שלכם, נתראה באוגוסט" ולסגור עניין, אבל כל מי שכתב בשרשור הזה אומר את דבריו בשביל לחשוב מה כן אפשר לעשות. נכון להיום הוכח שאירוע ב"פרברים" יכול להיות הרבה יותר זול אם פשוט תבואו אליי לסלון במקום להרים אירוע במוזיאון אשדוד/חולון/מודיעין/באר שבע.... נשתה בירות, נאכל זבל שנזמין, נראה כמה סרטים טובים... אבל זו לא המטרה שלנו. בכל אירוע שאנחנו מקימים אנחנו צריכים לקחת בחשבון שאנחנו לוקחים תפקיד של שגרירים, אנחנו צריכים להראות שקומיקס הוא דבר שכדאי להתעניין בו, ולא איזה תחביב מוזר לקבוצת אנשים קטנה.. כל אירוע שכושל פוגע במעמד וביוקרה שאנחנו מתאמצים כל כך לשדר לקהל... וזה חבל...

 

[galpl]

זה לא סותר את מה שאמרתי-

1. האירוע צריך להיות "הפנינג", אירוע חברתי שאנשים יגיעו אליו בהמוניהם, גם סתם כאלה שיעברו באזור. 2. צריך להתקיים במקום מתאים. 3. צריך להתקיים בזמן המתאים (גם מבחינת הימים וגם מבחינת תיאום עם מזג האויר). 4. צריך להתקיים בשיתוף פעולה פרודקטיבי של כל מי שאכפת לו מהנושא. אי אפשר להיות "שגרירים" של הקומיקס ולהיות תקועים כל הזמן בביצה התל-אביבית - זו סתירה פנימית! נכון שיותר אנשים יגיעו, אבל זה יהיו פחות או יותר אותם אנשים, ובעיקר מי שנוח לו להגיע. כפי שיצא לי לשמוע יותר מפעם אחת אחרי free comic book day (סוג של הפנינג) - "אני גר במעלות\ירוחם\טיזנאבי עילית ולא יכולתי להגיע..."

 

[marv]

אבל זה לא הולך ככה...

אנחנו לא יכולים לעשות "טובות" לאנשים מהפריפריה, גם אני אשדודי וגם אני צריך להסחב עם ארגזים של חוברות עד ת"א ... אין מה לעשות... ושוב אנחנו רואים אמת אחת פשוטה - אנשים מהמרכז ומהפריפריות לא מגיעים לאירועים בפריפריות, אבל אנשים מהפריפריות ומהמרכז כן יגיעו לאירועים במרכז. ואם הזכרת את הFCBD, הוא בדרך כלל יותר מוצלח מהאירועים של אוק"י, ולמה זה? כי אנשים יודעים שיש להם פעם אחת בשנה להשיג קומיקס בחינם - והוא בתל אביב, עכשיו תשבור את הראש. או שתזיז ת'תחת למרכז לקבל את הקומיקס חינם שאתה כל כך רוצה, או שפשוט תפספס את ההזדמנות החד פעמית הזו. אם הייתה לנו קהילה עצומה של קוראי קומיקס בארץ היו גם הרבה חנויות מפוזרות בכל הארץ והFCBD היה אירוע חגיגי ונוח לכל אחד בכל מקום, כל אירוע שהוא היה מתקבל בברכה ואהדה...אבל זה לא המצב. הקומיקס בארץ פשוט לא חלק מהתרבות שלנו, ואנחנו צריכים להפסיק לחלום בהקיץ, אנחנו חייבים להבין שאנחנו עדיין לא בעמדה שמאפשרת לנו לעשות ירידים "בפרברים", שפשוט אין מספיק אנשים שמעוניינים בקומיקס... אז יש את האירוע באוגוסט שמושך אליו לרגל אנשים מכל הארץ (אני מכיר אפילו אנשים מאילת שמגיעים במיוחד), בעיקר משום שאנשים יודעים שאין להם אלטרנטיבה אחרת, אולי האירוע הזה גם מספיק להם לשנה שלמה. לדעתי אוק"י צריכים להתרכז רק בקאבו"ם, ולהמנע מכל אירגון של אירועים אחרים, ולחשוב איך ומה אפשר לעשות בשביל להפוך את האירוע לאירוע עלייה לרגל. לדעתי, בסופו של דבר יתברר שהקהל הכי נוח למלא איתו דוכנים והרצאות הם הילדים, ולכיוון הזה אנחנו צריכים לשאוף. אולי אם נעשה פסטיבל בשטח אוניברסיטה נקבל קהל גדול גם כן. זו אגב הדרך היחידה שאני חושב שאנחנו יכולים לעשות יריד בפרברים ועדיין להנות מקהל רב - להקים את האירוע במקום שבו מראש מאוכלסים אנשים רבים- אוניברסיטאות, בתי ספר, תראו לכם כמה אנשים יהיו ביריד קומיקס שמוקם בתוך קניון עזריאלי... סתם רעיון...

 

[galpl]

סתרת את עצמך כבר מלא פעמים...

לא חשוב. זה ויכוח עקר ביחוד כי אנשים סוחבים פה טונות של אמוציות. אין לי כוח להתערב בזה יותר. אנשים - תעשו כראות עיניכם ותעשו חיים.........................................

 

[Hubert Hubert]

רק כמה הערות -

בנוגע לפסקה האחרונה שלך - בתיאוריה זה נשמע הגיוני, אבל היו כבר איזה אירוע מכירות אחד או שניים בדיזנגוף סנטר שהיו כישלון מוחלט. חוץ מזה - לנסות לכוון לקהל של ילדים הוא בעיני בדיוק ההיפך המוחלט ממה שאנחנו צריכים לעשות. אמנם הוא הקהל הרווחי והקל להשפעה ביותר, אבל זה רק יתרום למיתוג של קומיקס כמשהו לפעוטות. אולי לחלק מהיוצרים זה לא מפריע, כי זה הקהל שהם מכוונים אליו מלכתחילה, אבל אם מישהו אי פעם רוצה שיקחו אותנו ברצינות בעולם שמסביב, כדי להתחיל לחשוב איך אנחנו מציגים את עצמנו, ואם אנחנו רוצים לקשר את עצמנו בתודעה הציבורית לדברים קיימים כמו מאוס, פרסופוליס, אמריקן ספלנדור ("מותגי" קומיקס למבוגרים בעלי ערך ספרותי שקיימים כבר, גם אם במידה נמוכה, בתודעה הישראלית)(אגב, לא מדובר ספציפית בשלושת הספרים האהובים עליי או משהו, אלא דברים שיש קונצנזוס בנוגע לערך התרבותי שלהם) או לדברים כמו ספיידרמן ואקס מן. נראה לי שהקטע של גיבורי העל כבר מכוסה, אולי ננסה לכוון קצת יותר גבוה? ואם מישהו יעלה את הטיעון שילד שמתחיל בגיל צעיר עם ספיידרמן יגיע בהמשך גם לדברים איכותיים יותר, אני לא בהכרח מסכים.

 

[marv]

לא קראתי אף אחד מהנובלות שהזכרת פה...

הם אף פעם לא עניינו אותי, והאומנות שלהם מעייפת בצורה נוראית- אבל זה כבר עניין של טעם.. רוב קוראי הקומיקס הלועזי בארץ קוראים מיינסטרים שמורכב ברובו מ(מה לעשות) גיבורים. אם ילדים הם מה שיגרום לענף לפרוח, אנחנו צריכים לפנות אליהם... ומסדרון מעופש בדיזינגוף סנטר לא נקרא "מקום הומה אדם"... מה גם שאין בכלל מה להשוות בין עזריאלי לדיזינגוף מבחינת כמות האנשים שעוברים שם (רכבת, אוטובוסים, קניות, חיילים מהקרייה). לדעתי צריכים לנסות אירועים כמו יום הסטודנט...שם הרבה אנשים נמצאים בכל מקרה... אני חושב שאם הפנינג קומיקס "יתעלק" על אירועים אחרים שמלאים באנשים בכל מקרה, ההצלחה מן הסתם תהיה גדולה יותר.

 

[Hubert Hubert]

אני קראתי רק את מאוס וראיתי את הסרט של

'אמריקן ספלנדור', לא הבעתי דיעה בנוגע לאיכות של הספרים האלה, אלא בנוגע לתדמית שהם משדרים. השאלה היא באיזה צורה אתה רוצה שהענף הזה יפרח. לך, כיוצר קומיקס מיינסטרים, יש אינטרס ברור למשוך ילדים וחובבי קומיקס גיבורי-על לתחום ואני מבין את זה, אבל אני הייתי מעדיף להתרחק מזה כמה שיותר (לא שהקומיקס שלי מכוון לקוראי מאוס או פרסופוליס, כן?). זה כנראה נכון שרוב קוראי הקומיקס הלועזי בארץ קוראים מיינסטרים, אבל אם מסתכלים על זה מבחינה של קידום היצירה העברית ולא קידום של ייבוא קומיקסים מחו"ל, אמני הקומיקס המצליחים ביותר בארץ היו אורי פינק, דודו גבע, אנגלמאיר, סטיות של פינגווינים, ואם לוקחים בחשבון אמנים ישראלים בזירה הבינלאומית - האחים חנוכה ואקטוס (שהצליחו הרבה יותר ממה שמיכאל נצר אי פעם הצליח, נראה לי, אבל אתם מוזמנים לתקן אותי בנושא). כולם קרובים הרבה יותר לקצוות השונים של הקומיקס האלטרנטיבי (ז'אנר שמוגדר יותר לפי מה הוא לא מאשר מה הוא כן) ברחבי העולם (והמיינסטרים באירופה, אולי?), מאשר למיינסטרים האמריקאי, זאת למרות נסיונות שונים לייבא את הז'אנר לארץ (סברה-מן, אורי און, תרגומים שונים וכו'), ככה שאיכשהו הקביעה שמיינסטרים גיבורי-על הוא מה שיביא לצמיחת הקומיקס בארץ לא נראית לי מובנת מאליה.

 

[giri]

מחשבה אישית...

אני בכלל לא בטוחה שקומיקס גיבורי על הוא מה שיביא לפריחת הקומיקס בארץ, ולדעתי גם לקהל פה יש באופן כללי פחות משיכה לתחום מאשר ב, נניח, ארה"ב. מצד שני, אני לא בהכרח רואה סתירה בין קידום היצירה הישראלית לקידום ייבוא קומיקס מחו"ל. לדעתי (האישית!) אין בארץ מספיק הכרה, נגישות, ובכלל תרבות של צריכת המדיום. אני חושבת שכל עשייה בכיוון של העלאת הקומיקס על סדר היום הציבורי בצורה חיובית עוזרת לשני התחומים. דחיפה של קומיקס מיובא גורמת להתפשטות הצריכה ולנרמול של המדיום בתודעה הישראלית, וכך נותנת במה לגיטימית יותר ליצירה ישראלית. דרך אגב, אני לא בטוחה (ואל תסקלו אותי) שבהכרח קידום יצירה ישראלית הוא המטרה החשובה ביותר. אני מאד נהנית מיצירה ישראלית אבל לא בטוחה שעל זה אני אקום ואפול. גם בספרות כתובה אני נהנית מהרבה יותר ספרות לא-ישראלית מאשר ספרות מקור, אם כי אני מעדיפה אותה מתורגמת. יש בכך משהו רע? מישהו אמר שתרבות קומיקס בישראל משמעה בהכרח רק קומיקס ישראלי? ואם לחזור להודעה קודמת של הוברט, אני לא בטוחה בכלל שהדיון בקוראי הקומיקס האלטרנטיבי הישראלי בהקשר של כנסים הוא מובן מאליו. אני לא בטוחה שזה קהל יעד שמחפש כנסים. ירידי דוכנים אולי. השידוך נראה טבעי עד כה אבל אולי כאן נעוצה הבעיה.

 

[marv]

גירי העלתה פה נושא נכון, ויסמן.

אנחנו כל הזמן מדברים על קומיקס ישראלי ושוכחים מהקומיקס בכלל. אף אחד לא אמר שאוק"י אמורים ליחצן קומיקס ישראלי אלא קומיקס.... מה שכן גירי, רוב הדוכנים הם בעלי תכנים ישראליים וזה הולך יד ביד, לפחות כרגע. ויסמן, לגבי הקהל יעד והסוג קומיקס... נעזוב כרגע ענייני טעם וריח, אגו והעדפות. אני עושה קומיקס ש"נחשב" למיינסטרים, אתה עושה קומיקס ש"נחשב" לאלטרנטיבי (למרות שכבר כתבתי בעבר ש"אודי" מבחינתי יותר קרוב למיינסטרים מאשר לאלטרנטיבי). אנחנו צריכים להאכיל את הקהל בדברים שקל לעכל, וגיבורי על ושות' קל לעכל. קל לעכל "דמות אומואית שאואבת פודינג" שעושה צחוק מעצמה ומאחרים.... לקהל היום מאוד קשה לעכל את הברווז של דודו גבע. תחשוב שניה, עם כל מה שאנחנו רואים בטלויזיה היום, בחיים שלנו, אנשים אוהבים מסרים מהירים קלים ומושכים את העין. בסופו של דבר כל אחד צריך לחשוב מה חשוב לו יותר- להביע את עצמך כאומן, או לנסות למשוך קהל. אני אישית מנסה לשלב בין השניים, אבל כל אחד כראות עיניו. אם בכל זאת המטרה היא ליצור קהל, יש אילוצים מסויימים שאומן חייב לאמץ לעצמו לקהל היעד שלו, בגלל שקהל היעד שלי הוא כולם, אני מנסה לפרסם תכנים שמתאימים לכולם, כי אני מנסה שכמה שיותר אנשים יגיעו לחומר שלי. ובסופו של דבר כשאני אומר ילדים אני לא מתכוון לזאטוטים... גם בני 12-13 יכולים להנות מ"אודי" או "טנטופוביה"... אני חושב שאירועי קומיקס במקומות מרובים ילדים(!)לא יפגע בתדמית הקומיקס, אלא אם כן תתחיל לעשות ירידים בגני ילדים....

 

[ailag]

בקשר לילדים וקומיקס

יש קטע כזה שאם יש ילדים והם קשורים למשהו, אומרים שאותו דבר הוא לילדים. קח אנימציות למשל, ולך שכנע אנשים שיש אנימציות למבוגרים. לא אנימציות לילדים שגם מבוגרים יאהבו, לא אנימציות לילדים פלוס אלימות וסקס, אלא פשוט אנימציות שנכתבו למבוגרים בלי להתחשב בילדים בכלל. זה קשה מאוד, כי זה ציורים וילדים נמשכים לזה. והרושם שאנחנו מקבלים מאנימציות, מה שהעולם הזה מציג בפנינו, הוא בובספוג ודורה או רכבת ההפתעות. לך תסביר בתנאים האלו שהמדיום לא בהכרח קשור לילדים. אם יהיה כנס שחצי ממנו ילדים בני 12-13 אני לא רואה בני 24 נשארים הרבה זמן או מודים שהם בעצם נהנים. מתי בפעם האחרונה היית בקהל יחד עם עדר ילדים וזה נראה לך טבעי וסבבה? מצד שני, אני לא יודעת כמה אירוע על טהרת המבוגרים יצליח, כי מלבד היתרונות הכלכליים בפלח השוק שלהם, המותג מזוהה עם ילדים וזה אומר שאם נכוון כנס רק למבוגרים, אנשים שהם לא מדיירי הפורום לא ימצאו אולי את עצמם בו. זה יראה להם כמו איזה אירוע למביני דבר או משהו כזה, כי הם לא מכירים את הקונספט של קומיקס כתחביב-לייט למבוגרים. והאמת שכל שנה אני מנסה לחשוב על דרך לאזן בין שני הדברים הללו (חוץ מסימון התכנים כלמבוגרים/לילדים או תזמון תכנים לילדים בבוקר ולמבוגרים בערב. דברים כאלו עשינו ואנחנו עדיין עושים) אם היינו כנס של אלפי אנשים אין בעיה, מפרידים לשני מתחמים. אבל בקאבום זה מוזר.. ובכל מקרה יהיה קשה לאנשים עם ההפרדה של חלק מתכני גיבורי העל לקטגוריית המבוגרים. -=-=- אגב, לגבי "גיבורי על קל לעכל", בגלל שהם מזוהים חד משמעית עם ילדים (לא אומרת שהם לילדים, רק אומרת שככה הם נתפסים) הם הרבה פעמים נתפסים בתור משהו שטחי ופשוט. אז קל לעכל? בגיל 10 כן. בגיל 25 כשאתה לא מכיר את הנושא יותר מדי.. פחות, כי אתה מצפה לרמה מסוימת מרשימת הקריאה שלך. (כל זה, כאמור, לפני שאתה בכלל קורא אלא רק כשאתה מעריך מראש מה אתה רוצה לקרוא)