המקרה שלך ושלי שונה מאוד
כי אנחנו הגענו כמעט בלי לדעת כלום ולכן גם לא ניסינו לנתב את האבחון.
היום אנשים מגיעים עם המון ידע מוקדם והמון ידע מה לענות כדי לקבל תוצאה לפי רצונם.
אני זוכרת כששאלו אותי שאלות הייתי ממש מופתעת איך המאבחנת יודעת את הכל, כי השאלות שלה היו כל כך במקום וכל כך לעניין. כאילו היא מכירה את הילד שלי. הייתי ממש מופתעת. אני זוכרת את זה כל כך טוב.
גם כשידעתי והגעתי מוכנה לאבחון (כי כבר היה לי ילד מאובחן וכבר הכרתי את הפורום פה) השתדלתי מאוד לענות לפי הילד ולא לפי מה שאני יודעת שצריך להיות כדי להיות בפנים או בחוץ, כי הרי לא עניין אותי לקבל אבחון מסוים אלא לדעת מה הקושי של הילד ולתת לו שם. אבל אני מודה, שלעתים בגלל שלא רציתי לקבל אבחון אוטיזם, נסתי להקל בדברים מסוימים שלא היו ברורים עד הסוף.
אבל סיפרה לי אמא, שרצתה מאוד שהילד שלה יקבל אבחון מסוים, שפשוט ענתה לפי מה שכדאי לה.
אני יודעת, שזה אפשרי, אבל מאבחן טוב, לדעתי, אמור לשקלל את הדברים ולכן גם גורמים אחרים ממלאים טפסים ומנהלים לעתים שיחות עם הגננות, המורות, ועוד אנשים שבאים במגע עם הילד וכן עם הילד עצמו, כמובן, כדי לקבל תמונה כמה שיותר מלאה.
