אבחון בגיל מבוגר

נתנאל184

New member
בהחלט צודקת אני לא עקבי.

אסביר : בקשר לשאלה הראשונה : אני חושב שיש איזה מקום שבו האדם כאשר הופך לנשלט כלומר שמופעל עליו כך הוא פטור מלחשוב בעצמו, והרבה אנשים גם חכמים מאוד רוצים שיעשו עבור,ם יחשבו עבורם, יעשו מה שהם לא יכולים, לכן במצב כזה יש פה שליטה שנגמרת מסיבה מסומת שהיא תלות באחר, אצל אישה מוכה היא כנראה מפחדת שאם היא תעזוב את בעלה היא אולי לא היה לה כסף, לא היה מי שידאג לה, היה עם ילדה זו סיבה אחת. אצל אישה נאנסת : יכול להיות שהיא מפחדת שאם היא תלונן לא יאמנו לה ,או שהוא יפגע בה, או שהיא באמת הגיע למצב שבו היא תלוי בו אותו אדם ונוצר קשר שהיא לא יכולה לצאת מנו כי שאתה נכנס לתופת מאוד קה להתרגל לצאת ממנה כי זה מה שאת מכיר, כלומר שזה נמשך לטטו רחוק א. יש טשטוש מסיום אולי בעצם הפגיעה הרגשה שאולי " ככה זה אמור להיות ככה זה מגיע זה מה שנועד לי" ( אני חושב שבאופן עקרוני זה לא נכון וצריך להוציא תמחשבה הזו) אבל משיחות עם נפגעות אני יודע שזה נכון, ואצל ילדים שהם הכי מסכנים אין להם שום בריריה כי הם תלוים לגמרי בהורים שלהפ, ובחסדים שלהם לכן הם די הרחק מן המשוואה שיש להם אפש/רות לבורח והם נהנים להשאר אלא פשוט אין להם בריריה, אז הם פחות אולי שייכים למנגנון הסאדו- מאזו שאני מתאר וזה נכפה עליהם עוד יותר.
&nbsp
שנית : הכוונה שלי לאהבה בתוך המשפחה היא שאותו תוקף יכול גם לאוהב אותו אותו נתקף, אני לא מאמין שהורה לא אוהב את הילד שלו אני מאמין שהוא נמצא במצב מאוד מאוד חולני שגורם לו לפועל בצורה הזו שפוגעת בילד שלו הוא בעצם אנוס לתקשקות החולניות שלו והילד שלו ככל ילד מקבל את החבילה של אביו ומפתח עליו יחס של חיבוק מכה מצד אחד שהוא גדל הוא מבין שאביו אכן עושה בו מעשים נוראים -מתד שני הוא מאוד אוהב את אביו ואפילו אולי לא יודע להסביר למה, הוא מרגיש שהוא אוהב אותו אבל לא מבין אם כן למה הוא עושה לו ככה, לעניות דעתי אף לד לא שונא את הוריון ואף הורה לא באמת שונא את ילדיו, אני רואה בזה קשר - ממושך ודוקרני בין הרצון להטיב לרצון לקחת בין הרצון לפגוע לבין הרצון לתת ,כי האב לא רק פוגע בילדה הוא גם נותן לה בדברים אחרים, גם ילד מוכה לא תמיד רק חוטף מכות אלא גם מקבל טיפה אהב ות הילד זה מחזיק אותו בחיים, ילד שידע שהוריו שונאים אותו לגמרי אני לא רואה איך הוא ממשיך את החיים האלו, זה סבל בלתי יאמן לכן הילד נשען על הוריו ועל החיבה ואהבה גם היא מושלבת בעיוות.
 

anti is back

New member
לא ניסיתי לטעון שאינך עקבי

כך שלא ניתן לומר שאני צודקת.
אני באמצע סרט, אז אענה בשלב מאוחר יותר - אולי מחר. רק רוצה לומר לגבי סעיף 3 בתגובה הקודמת, שפרויד טען משהו דומה - לא לגבי תקיפה מינית, לגבי ענישה פיזית, שהייתה פרקטיקה מקובלת בימיו.
 

נתנאל184

New member
וואלה חשבתי שזה מה שאמרת כי זה מאפיין אותי.

אשמח לדון איתך על הנושא זה נושא מרתק אשמח שגם ארנה יצטרף בטוח יש לו מה לומר.
 

נתנאל184

New member
אגב כנראה לא יתנו לנו לדבר על זה פה.

למה? כי שולמית אוסרת עלי לדבר על נושאים כאלו פה, אז אם את רוצה נמשיך לדבר בפרטי, זה יכול להיות מעניין מאוד וככה גם אנשים לא יפגעו ואני היה חופשי יותר בדיבור שלי ויאמר הכל בפנים.
 

נתנאל184

New member
היי דודה אני מחכה לתשובות שלך.

אני מקווה שתגיבי לי כמה שיותר מהר בטח את עסוקה אבל לא נורא אני מחכה.
 

נתנאל184

New member
עוד תשובות.

1. אני חושב שכאשר אתה לוקח חומר גלם ( ילד) ואתה מציב אותו במצב מסיום ( אלימות מינית) ואתה ממשיך ככה לאורך זמן בתודעה של הילד מקבל את העבודה שהמעשים שהורה עושה בו הם מוצקים, זה טבוע בו מיום שבו הוא התחיל לקבל עד היום בו יפסיק לקבל ויבין שאקט הזה מסכן אותו ואת בריאותו, עכשיו : כאשר אדם נולד למצב מסיום ולא מכיר מציאות אחרת הוא לא יכול לבחון אם מה שעשו לו רע או טוב כי התודעה שלו עדיף רכה ולא גמישה לכן הוא מאמץ את הפגיעה מינית בו כנעיין של הרגל, אם תיקחי אדם ותעני אותו ולא יכיר שום דבר אחר הוא היה מודע רק ללימות וכאב הוא לא יבחן בין טוב לרע כי הוא יחשוב שהרע - הוא הרגל והפחות רע - זה טוב ומראה יחס של חיבה יותר כי הורה מתייחס עליו באופן אחר ובאמצעים אחרים למשל ( קונה לו צעצועי,ם מחבק אותו, אולי יוצא איתון וכן הלאה) אני מדבר בתור ילד שגדל במציאות שכזו אני עד לפני כמה שנים לא הייתי מודע שעברתי התעללות עד היום אני לא יודע שעברתי התעללות ובעצם אני חושב שגם אהבתי את במידה כזו או אחרת או לא יחסתי לזה חשיבות, דוגמה אני זוכר שהייתי בבית ואבי היה מתעצבן ומנסה לרדוף אחרי כדי להכות אותי ,אז אני ואחי בקרחנו אבל בצחוק לא הבנו שזה רע התרגלנו וחשבנו שככה זה והינו מתחבאים מתחת למיטהומציקים לו, את מבינה? אז ככה פועל המנגנון הסאדו מזכויסטי אני מצד אחד יודע בדעיבד שכאב לי המכות אבל מצד שני אני נמשכתי לזה ונסיתי לעצבן אותו או לעורר אותו כדי שתייחס עלי אחרת היה מתעלם ממני לגמרי, בפגעיה מינית זה מעט שונה כי הילד בתור ילד לא מודע מזה מניות ואז הורה בא עליו וכופה עליו מצחיאות שלא היה מכיר ללא תווך של הורה, לעומת אלימות שהיה נחשף עליה בכל מקרה, לכן אלימות שכזו לטעמי היא מזעזעת מאוד, עכשיו העקרון שאני מנסה לומר שבכל מערכת יחסים בין פרטים יש שני צדדים חש את האקטיבי 0 הורה ויש את הפאסיבי הילד יש המעניש האנז ויש את הענש הנאנס אבל בין כל הקרשרים האלו יש חוטי זהב מסיומים שנקשרים לתוך תוכך, שאתה מערבב בין הנאה מעצם היחס לפגיעה מעצם הקשירה והכפייה, אני לא מאמין שילד מתענג מזה שאביו אונס אותו ממש לא אני חושב שילד מתענג מעצם היחס שאותו אדם הורה מפנה עליו בהתאם לנסיבות ונותן לו להרגיש שהוא קיים, ילדים שנולדים למצב כזה הם נורא נורא מבולבלים ומופחדים וולא יודע מה הולך איתם, הם מצד אחד צמאים למי אהבה מצד שני הם מקאים את התעוב, זה מה שאני מכנה משחק של " אגרוף/חיבוק" הוא מקבל הרבה מכות הרבה סבל אבל החיבוק אחרי היחס אולי המילה תתן לו את הפשרות להתענגות לא מעצם האקט המיני לא מאמין שילד יכול לחוות הנאה ממין לא מעצם המפגש בין שני התרביות בין האדם השופט לבין האדם הנשפט בין הפוגע לנפגע בין הרוצח לנרצח בין אוהב ל" נאהב".
&nbsp
2. לא לא כל פגיעה מינית יכולה לגרום הנאה ממש ממש לא, הנאה יכולה לעניות דעתי להגרם אך ורק במעגל משפחתי קרוב שיש יחס מעבר למין האלים עצמו, שיש גם מידה של חיבה והתייחסות מעבר לאקט הבמי עצמו, צריך שהיה קשר מסיום ועמוק מעין חיבור בין שני הפרטים כדי שיכול להווצר הנאה, אם יבוא גבר יאנוס אישה ברחוב אני לעולם לא יאמר שהיא נהנתה מזה זה לא הגיוני אלא הנאה פיית נטו שנכפתה עליה, אך אם היא נאנסה בילדותה על ידה אביה אני יטען שיש לה אהבה כלפיו בופן מסיום מעבר לאקט עצמו, דייהנו את האקט עצמו היא לא אהבה את המשתלך ממנו והלאה, ואת התלות ,כן אנשים אוהבים שאומרים מה לעשות איפה ומתי אנשים אוהבים גם יחסי מרות, אצל ילדים סה נקבע במגנון המוחי שלה ומתכונת כמו קוד וכמו צריפה כי לזה הם הרגלו, אדם שלא קיבל אהבה לעולם לא ידע לאוהב אדם שלא ראה עולם חות מענוג מיני מצג אב בבן לעולם לא יבין שזה אסור, זה טבעי.
&nbsp
3. שאלות אישיות :
&nbsp
1. למה לפי דעתך זה מחרמן אותי? מהיכרות שלך איתי מה יכול להדליק אותי בזה. למה לפי דעתך הנושא הזה מעסיק אותי?
2. מה את חושבת על הנושא של מין במשפחה? האם את חובת שיש תלות בהורה? לכן הקשר הוא מורכב הרבה יותר באונס אקראי? האם את חושבת שהורה יכול לאוהב את ילדו למרות המעשה הנפשע?
3. מה דעתך על נושא אהבה/שנאה? מה הקשר בין אש להוטת לבין קרח וקפאון? מה הקשר בין דלקה לבין עצירה? מה הקשר בין אטימות מחשבתית בקשר לאונס לבין פתיחות פורקת עול והאם זה מעיד על נפשעות או שווקא על חקירה אמתית וכנה יותר של האפל? מה דעתך, ארנה חושב כמוני שזה מעיד על חקירה אמתית מעניין לשמוע מה דעתך.
&nbsp
אלו השאלות שלי ואלו עוד תשבות אם קצת חזרתי על עצמי אני מתנצל אני לא מאוד מרוכז.
 

arana1

New member
וזה מה שצריך לעשות, לתארה באין סוף דרכים

במקום ללכת בשיטתך הנפסדת ולנסות לבודד את המרכיב הכלכלי, הסמכותי, התלותי, הביולוגי, הגנטי, תרבותי, אבולוציוני... או כל אחד מאין סוף הגורמים האחרים לתופעה כדי למצוא איזה הוא המרכיב המכריע,
שעצם הנטיה הזאת מבטאת הטיה תרבותית מסוג מאוד מסויים ומובהק,
הגישה הפתוחה והמבטיחה יותר מתייחס למציאות כמבטאת בו זמנית גורמים רבים וסיבות רבות,
ודרך ההכרה בכל שהכל נכנס למשוואה אפשר למצוא תבנית שמכלילה פרטים רבים יותר.

המדע מתקדם תמיד דרך הנסיון המוצלח לחבר מה שנחשב כלא מחובר בכלל,
כמו מסה ואנרגיה למשל,
גישות כמו שלך שוללות מראש את הסיכוי לעשות כך,

כי במקום לבדוק אם רק מיניות של קרוב או אדם אהוב מסבה עונג אפשר וצריך, לדעתי, לבדוק איך ולמה גם ודווקא הרחוק והלא מוכר מסבים עונג יותר ניכר, ואיך ולמה כל זה לא שולל את העונג שאנחנו מפיקים מהמוכר אלא משלים לו

ואונס, ואלימות בכלל, בוודאי שנובעים גם מהתסכול הנורא שנוצר כתוצאה מהפער בין הקרוב והמוכר לזר ולמוזר
 

נתנאל184

New member
אתה חושב שיש הנאה מאונס גם שאדם זר?

אני גם חשבתי על זה גם בהקשר של אלימות זה נראה לי בעבר ברור אבל היום אני מתחיל לאבט את חוט שמקשר אותו לתופעה הזו ,אני עדיין חושב שכאשר יש קריבה פיזיתנפשית אז הענוג יכול להיות גדול וצרוף יותר בתודעה כמו הורה/ילד למשל שלטעמי יש הנאה דו כוונית וסבל בעיקר חד כווני בעיקר הילד סובל אבל הורה נהנה מעצם הכחוניות והשליטה מה דעתך? אתה חושב שהגישה של הדודה מבחינה כלכלית לא נכונה? התלות? כי לפי דעתי יש קשר בין התלות של הילד בהוריו למידה בה הוא מקבל את הזין הגדול לתוכו ואת הענוי אין קשר?
 

arana1

New member
לא זאת הנקודה

אני חושב שאחת הסיבות לאלימות זה הסתירה הכל כך עמוקה עדיין בין הזר למוכר,
אני חושב שמה שמקשה מאוד על יחסים בתוך המשפחה,
וזה ניכר במיוחד כשיש אוטיזם במשפחה,
זה המתח בין הקרוב והמוכר, לכאורה, ובין הרחוק והזר.

אנשים לא מזהים את הזר שבקרוב ולכן לא מסוגלים להבין את הילדים שלהם ולנהוג בהם בכבוד
אנשים
מאותה סיבה,
גם לא מזהים את הזר והשונה והמוזר בעצמם,
וזה מה שמייצר את התסכול שמביא לאלימות,
מינית ואחרת,
וגם בגלל זה אנשים כאן לא מסוגלים להבין למה אתה חוקר דווקא את האפל והלא ידוע והמוזר שבנפשך
 

נתנאל184

New member
שאלות.

1. מה גורם לבני אדם להמשך למשחקים שפוגעים בהם? למה הם צריכים את זה ולא להיות ישרים? למה זה קשור כי אחד הדברים שלפיי דעתי קשורים בשנאה הוא גם העמדת משחק מצד אחד אתה נראה רוצה בטובתו של האדם אבל זה רק הצגה כמו שהמטפלים אומרים שהם רוצים לטובת הילד, שקר מכל סוג עבורי.
&nbsp
2. איך אפשר לסיים לב להבדל בין שנאה לאהבה? איך אפשר לסיים את האצבע? אהבה זה נראה דבר כל כך ברור? לפי דעתי לא, אני מנ סה להבין מאיפה עובר הקו בין " אהבה מדומה" לבין שנאה מודחקת כלומר הקשר בתת הכרתי שאתה לא מודע בו, אני חושב שהורים מקנאים בילדים וגם די שונאים אותם ולא מודים וזה הקשר השני.
&nbsp
ויש עוד אבל אני לא מרוכז כרגע ולא יכול להזכר, קל לי יותר לבטא את בכתיבה יוצרת ושאני יעבוד על היצירה שלי זה יתבטא בסיפור עצמו.
 

anti is back

New member
מעולה

נתמקד לצורך העניין בסעיף הראשון. איך אתה בודק מה גורם לבני אדם להימשך למשחקים שפוגעים בהם? אילו היו ברשותך כל האמצעים שבעולם, איך היית מציע לבדוק את זה?
 

נתנאל184

New member
באתי לכתוב הודעה ונמחק לי.

טוב: קודם כל כדי לדעת או להבין אתה צריך להכיר ממש טוב את אותו בן אדם, אתה צריך להתחבר עליו ולפתח איתו קשר,בלי זה זה בלתי אפשרי הוא לא יתחבר עליך ולא אפרט, מה שאני עושה באופן אישי זה מפתח קשרים עם אנשים עם רקע מורכב, מדבר איתם מתחבב אליהם ואז מנהל איתם שיחות על נושאים שכאלו, כמו שאמר לאונרדו " חכמה היא בתו של הנסיון" דוגמה : אני בקשר כרגע עם בחורה עם הפעה נפית שגם הייתה לה ילדות קשה ,ומשיחות איתה מתברר שהיא חייבת מצד אחד גבר שהוא אמיתי ומקבל אבל מצד שני היא מקבלת רק את הפך ואוהבת דווקא אותו, ולא משתחררת כמה שהוא חרא, עכשיו אמזה אומר? יש פה שני ניגודים מצד אחד היא תעלל בה מצד שני היא אוהבת אותו בגלל המשחק הז,ה היא הודתה אני מתקשר איתה ומנסה להבין
 

נתנאל184

New member
בקשר לשאלה השנייה אין לי ממש מושג כרגע.

אין לי עדיין רעיון פרקטי איך לבדוק את זה : אבל הכיוון שלו הוא לפתח מודעות ושיחות כובן שלי אין את הכוח לעשות את זה, ואנשים שמתיסקים בתחום באופן מקצועי אמורים להתעסק מבחינה פרקטית: אבל אם ישבו וידברו עם אותן נתקפים וינסו להבין את צורת החשיבה שלהם ולמה הם המשיכו ולא אמרו כולם, מה מנע מהם להפסיק ( ואני לא מדבר כרגע על ילדים שאין בריריה אלא על יחסי מרות במשך שנים ( מבוגרים) אני חושב שאת השאלות הללו חייבים לשואל כדי לפתור את הבעיה, אז שני אמצעים א. התבננות בתוך עצמך לבקש מאותם אנשים לעשות חשבון נפש לנסות לתרגם את מה שהם חוו ב. לדבר על אותם נושאים ותרגם את זה למילים ולהסביר זה שני האמצעים שאני מרגיש שיכולים לעזור במאבק הזה,זה נראה לי די פשוט.
 

arana1

New member
והבדיחה ממחישה עד כמה הדבר דפוק

וככל שהמדע מתקדם יותר ככה הוא מבין טוב יותר למה הנסיון למצוא סיבתיות דרך בידוד של גורמים הוא דפוק,
וגם בגלל זה, לפחות מאז שמכניקת הקוונטים הצליחה לכמת טוב יותר מבעבר את השפעתו של המודד על הנמדד,
נבנים יותר ויותר כלים שלא מנסים לבודד אלא בדיוק להפך, לגעת כמה שפחות בנושא הנחקר.
לדוגמה,
הרפואה התקדמה מאוד ככל שאמצעי הדמיה שלא נוגעים ולא פוגעים בגוף הנחקר אלא עוברים דרכו עם מינימום הפרעה מתפתחים,
כי, וזה דבר שעדיין לא לגמרי מובן גם ובטח במדע, אנחנו עוסקים בחיים, ואם את רוצה לחקור דבר חי מוטב שלא תהרגי אותו בשביל זה,
אחרת תקבלי בדיוק את אותן תוצאות שחוקרי השב"כ מקבלים מהאנשים שהם מענים,

זה בדיוק ההפך ממה שאת אומרת כי המדע נשען על ריבוי שפותיו ולא מנסה למצוא את האמת דרך הכחדת שפות מסויימות על מנת להבליט אחרות

קורלציה מטבעה לבטא יחסי גומלין בין מרכיבים רבים ושונים אז ככל שאת מחסירה יותר גורמים ככה הסיכוי שלך לגלות קורלציה מהותית מתמעט.

זה ההבדל בין הגישה הרצחנית, המכחידה, החוסמת,המצמיתה והממיתה לבין זאת הפתוחה והמחיה שמחפשת את הקורלציה דרך הקשר בין גורמים רבים ככל האפשר.

נכון שהמדע הוא גם דדוקטיבי, אבל יש תועלת בגישה זאת רק אם וכשהיא משלימה ולא כפרדיגמה בפני עצמה
 

נתנאל184

New member
לפי דעתי צריך לשלב כמה שיותר ולא לעשות בידוד.

צריך לקחת כמה שיותר תחומים, פרטי מידע ולעשות להם הצלהבה ולנסות להבין את אנטגרציה בין כמה וכמה פרטים וגם כאלו שסתורים במהותם אחד את השני ולמצוא את החוט שמקשר בין שני דברי קיצון מאוד בולטים למשל להבין שני תחומים שלכוארה סותרים אחד השני ולנסות לישר את הפרקוס ולמצוא קשר אני מאמין בזניתזה דל כל תחומי החיים ואני מאמין שהכל הוא מהכל הכל יחד ומיוחד הכל הוא בנוי מאותו שור/ש אחד שמתפצל לאין סופר חלקים אחרים שמחוברים במעין אורות מהבבים שאתה צריך לדעת איך לכבות להדליק ולשלוט בהם, אני הסמנו למדתי מכיקת קוונטים ותהלהבתי מעבודה שלפי הבנתי מה שיכול להיות לא אפשרי הוא בהכרח יכול להיות במציאות, כלומר גם מה שנראה הכי אבסורדי יש סיכוי שיש חוקים שעובדים עליו במציאות, זה מדהים לגמרי, הקורלציה בין אין סופר פריטים בין אין סופר נקודות קטנות עכ דף חלק לבן שפתאום תופסת צבע ואצות ומתקדמות ונעצרות זה כמו לראות ניתוח רב כווני מכל מיני צדדים בלי לגעת אך גם אם מגע, אתה מבין? אתה שם ולא שם אתה נוגע אבל אתה נעצר אתה פוגע אבל לעולם לא הגעת לווריד והוצאת את הלכלוך שסותם את התודעה, אני חושב שאני ואתה מדברים על אותו דבר מה דעתך? רק בשפה שונה?
 

anti is back

New member
לא הבנת

במדעים אמפיריים, כדי לבסס יחסים קורלטיביים הכרחי מבחינה מתודולוגית לבודד ולנטרל גורמים, כי אחרת לא ניתן לאשש קורלציה.

נאמר שאתה מעוניין לבדוק קורלציה בין רמות שונות של חוסר שינה לבין מהירות תגובה. כדי לעשות זאת, עליך להשתדל ככל האפשר למנוע התערבות של גורמים אחרים שעשויים להשפיע ולהטות את התוצאות - למשל, כדאי לוודא שבקרב הנבדקים לא יהיו אנשים שלוקחים תרופות שעשויות להשפיע על מהירות התגובה.

אבל גם אם תרצה לבדוק קורלציה מורכבת יותר - למשל, לבחון השפעה של רמות שונות של חוסר שינה + רמות חרדה מסוימות על מהירות התגובה - יהיה עליך ליצור מערך ניסויי שיבחן את השפעת חוסר השינה בנפרד, את השפעת רמת החרדה בלבד ואת השפעת שני הגורמים גם יחד - כי רק באמצעות השוואת האפקטים בכל אחד מהמצבים ניתן יהיה להוכיח קורלציה מורכבת (אחרת לא ניתן לקבוע שדווקא השילוב בין שני הגורמים יצר את האפקט). וככל שתוסיף גורמים, כך תצטרך לערוך יותר ויותר ניסויים, שבכל אחד מהם תתקיים קומבינציה אחרת של גורמים ואחרים ינוטרלו.

כי הדרך לאשש או להפריך יחס קורלטיבי במערך ניסויי היא באמצעות השוואה למצב מקביל שבו הקורלציה לא מתקיימת (כלומר - על ידי ניטרול גורמים).

אם אתה חושב אחרת, אשמח אם תסביר איך, למשל, היית מציע לבדוק השפעה של רמות שונות של חוסר שינה על מהירות התגובה.
 

arana1

New member
לא נכון

זו הגישה המקובלת כי הפרדיגמה המדעית עדיין מבוססת על דיכוטומיה מאוד נוקשה בין אובייקט וסובייקט ובדיוק בגלל זה ככזאת היא לעולם לא תגע באמת בדברים כפי שהינם ובוודאי שלא תדע להבין ולהרגיש (מונח כל כך פסול מדעית) אוטיסטים.

בידוד מרכיבים נותן תוצאות שגויות, תמיד, וזו הסיבה שכל פעם המדע מופתע מזה שפתאום מתברר שמה שנחשב זניח כמו חלקים עצומים מהגנום מתבררים כהכי מהותיים,
ההיסטוריה המדעית רצופה בסיפורים של נסיונות נואלים לנקות רעשי רקע שרק אחרי שהם נכשלו במשך עשרות שנים התברר פתאום שרעשי הרקע הם הדבר הכי מעניין,
זה הסיפוק של גילוי הקרינה הקוסמית שזיכתה את מי שחשפו אותה בנובל נדמה לי למרות שהם היו מטומטמים שרק אחרי שכל הנסיונות שלהם לנקות אותה ממכשירי המדידה נכשלו לא הייתה להם ברירה אלא סוף סוף להתחיל לחקור את מה שהם ניסו לנקות.

הניסוי שאת מציעה מונע מראש היבט שיכול להיות הכי מהותי למחקר הנדון כי יש קשר בין בעיות שינה לבין בעיות שגורמות לנטילת תרופות,
למשל,
אני יודע שהפתרון הנ"ט הוא לנקות ולנכות ולחסום ולהדיר ולהשתיק ולדכא ולרצוח ולאנוס,
אבל תעשי לי טובה ואל תקראי לזה מדע,
כי זה לא,
זה בדיוק ההפך ממדע
 

anti is back

New member
ואתה עדיין לא מציע מערך ניסויי חלופי

אז אין לי בררה אלא להסיק שאינך מסוגל להציע כזה.

והטענה האחרונה שלך היא סתם התחמקות - כי אם רוצים לבדוק קורלציה בין בעיות שינה לנטילת תרופות - או בין כל אחד מהגורמים הללו לגורם שלישי, המתודה תהיה זהה, רק הפרמטרים ישתנו.

הבעיה העקרונית היא שקורלציה ניתן להוכיח רק באמצעות השוואה למצב שבו הקורלציה לא מתקיימת. ומשום מה, לנקודה הזאת, שהיא לב הטענה שלי, אתה מסרב להתייחס.
 

arana1

New member
בוודאי שאני מציע

התבוננות בלבד, ללא שום ניפוי או התערבות מכל סוג שהוא.
ולא סתם העולם, המדעי, טכנולוגי, משכלל כל הזמן את ההתנסות בביג דאטה, בנסיון לכרות מידע מכמויות עצומות של נתונים,
ולא במקרה הנסיונות האלה מתרחשים במקביל להכרה שכל התערבות, ולו הכי קטנה, משנה את אמינות התוצאה,
ולדברים האלה יש גם משמעות הכי עמוקה להיבט המוסרי והאתי ולהבנה שאהבה היא הבסיס לכל



וממש לא נכון שניתן להוכיח קורלציה רק למצב שבו היא לא מתקיימת,
דברים חושפים תבניות דווקא דרך המנגנונים המוטמעים כמהותם.
 
למעלה