דיעה של בת לאב בוגד
היי, נתחיל מהעבודה שאני ממש מבינה לליבך. גם אבא שלי בגד באימא שלי תקופה ארוכה ואחרי שהכול "התפוצץ" (לי לא היה חלק בזה אומנם, חברה של אימא שלי סיפרה לה שראתה אותו עם האישה האחרת) הם כמובן התגרשו ואפילו נשארו ביחסים לא רעים בכלל. כמו שכתבתי לי לא היה חלק בגילוי המרעיש אבל ללא ספק בכלל אם היו לי הוכחות כלשהן בזמנו והייתי מספיק בוגרת ומבינה (הייתי בת 12) בכדי לדבר על זה הייתי הולכת לספר לאימא שלי, אך זו היא רק דעתי האישית. יכול להיות שאפילו אחת מאחיותיי הייתה מגיבה ומחליטה אחרת. בגילוי כזה אתה מעניק לאימא שלך את היכולת להגן על עצמה ולהגיע בעצמה להחלטה אם היא מעוניינת להשאר במצב כזה שבו בעלה בוגד בה או להתגרש ומי יודע אולי לדבר על זה וללכת יחד לטיפול זוגי. אולי מרגע הגילוי אבא שלך לא ימצא טעם בעצמו להמשיך בבגידה והיא תאבד מה"קסם" הרי זה פתגם ידוע- "מים גנובים ימתקו". לאלו שאמרו לך שהבגידה היא לא עניינך, כמה שהם טעו. נכון, שלפעמים הויכוחים של ההורים גדולים עלינו ולא מעניינינו, אבל בגידה ולא משנה מי הבוגד ולמה, מובילה בדרך כלל למצב משפחתי מאוד רע שמה לעשות, משפיע על כולם. נכון להיום, כשאני בת 23 אוטוטו, אני מאוד חשדנית (כן, לי הייתה משפחה קטנה ומושלמת עם הורים שמאוד אוהבים אחד את השנייה ואף אחד לא צפה את זה) כלפי גברים, קשה לי לשמוע את אבא שלי אומר לזוגתו (שאגב היא אותה אחת איתה בגד באימא שלי) "אני אוהב אותך" כי אני יודעת כמה שלפעמים המשפט הזה חסר משמעות (בעיקר כי הוא גם כבר הספיק לבגוד בה, אבל זה נושא אחר של "פעם בוגד תמיד בוגד") וכן, התחושה היא שאבא שלי בגד גם בנו. היום אימא שלי חזקה ומחושלת, היא אמנם חטפה פגיעה רצינית וקשה אבל כבר חוותה מערכת יחסים אחרי אבא שלי והגיעה אליה עם כוחות מחודשים והשתדלה גם לא להכניס את הקשר עם אבא שלי ומה שהוא גרם לה למערכת החדשה (אני ממש מעריצה אותה על כך!). אגב, את הפגיעה הקשה חטפנו אני והאחיות שלי (כיום בנות 18 ו-12), אפילו הרבה יותר מאימא שלי. היום אחותי עם חבר כבר קרוב ל4 שנים ולקח לה המון זמן נניח להגיד לו שהיא אוהבת אותו, רק בשל העובדה שהמחשבה הראשונה שקפצה לראש היא בעצם "מה הערך של המשפט הזה בכלל?" אם אבא אמר ובגד למה שאני אאמין בזה? בכל אופן מגיע לאימא שלך להשתקם, מגיע לך לא לחיות בידיעה שאבא שלך בוגד באימא שלך ולא להישאר עם הספק ההרסני הזה. את השאר תשאיר להם הם כבר מספיק גדולים ואחראיים למעשיהם. בסופו של דבר העניין נתון לשיקול דעתך ומתוך הכירותך עם שני הורייך, אך אחריי הגילוי המפורש, אם תחליט לעשות כך, זה הזמן לסגת ולתת להם להחליט בעצמם לאן הלאה. אני לא ממליצה לך ליצור כל קשר עם האישה האחרת כיוון שאין טעם לקחת צד באופן מופגן ואין לדעת מה יהיו יחסיהם של אביך והאישה מההודעות בהמשך (לי נניח יש היום אח קטן שאני אוהבת בכל ליבי ואימו היא האישה איתה אבי בגד באימי). אין טעם ליצור מהומה, בעיקר בשל העובדה שאין ספק שהיא אשמה ולהטיח את זה בפניה יהיה חסר תועלת. היא יודעת שהיא עשתה מהלך לא "כשר", היא ידעה שהיא עלולה לפגוע באנשים וזה לא היווה שיקול לכן היא לא תמצא סיבה מספקת לברוח "עם הזנב בין הרגליים" רק בגלל ש"הבן של.." הטיח בפניה שהיא פגעה והרסה ועוד שאר "מחמאות". אני רק חייבת להוסיף ללא קשר להודעה שלך, שאין מבחינתי שום מקום והצדקה לבגידה, גם ממערכת נישואין "חונקת" יש דרך לצאת בכבוד, זה נקרא גירושין. אלה שנשארים שם בשביל הילדים, המצב הכלכלי, המצב החברתי או איזה מצב אומלל שיבחרו ומחזיקים מאהב/ת מהצד הם האחראיים הבלעדיים לאומללות שלהם. לא רוצה להיות אומלל ומסכן במקום מסויים פשוט אל תהיה בו. הייתי צריכה לקרוא את ההודעה שלך, להרגע מהכעס ולחזור לכתוב באופן שקול (מקווה שהצלחתי), זה נושא ממש רגיש גם אחרי כל השנים שעברו, לתשומת לב כל אלה שאמרו שזה לא עניינו, לפעמים הפגיעה בילד קשה יותר מההורה הנבגד.
