הנטיה היא להצביע ולהגיד "זה האל" -
"אני הוא זה" , זה "חפץ מקודש" , האדם הזה הוא "אל" , "צריך לעשות מעשה כזה וכזה כדי שהאל יתגלה אליך" , "כל מה שאתה רואה זה האל" , "האל זה אני \ אתה" וכדומה וכדומה.
בגלל חוסר היכולת לתפוס את מופשטותו של האל , אז בני האדם יוצרים "היצמדויות" - לאדם קדוש , לחפץ קדוש , למקום קדוש , לטקסים שונים , לריטואלים ולשיטות.
כל הדברים הללו יש בהם איזשהו צד טוב - הם מוציאים אותך מההסתכלות החומרית השגרתית , ומביאים אותך ל"משהו".
הבעיה היא שבסופו של דבר , רוב בני האדם "מתקבעים" במקומות הללו.
המלחמה של היהדות בעבודה הזרה כלומר בפסלים וביצוגים חומריים של האל , לא צמחה בחלל ריק.
היא צמחה בגלל שההיצמדות לטקסים ולחפצים וליצוגים חומרים , יצרה חורבן.
אין לי ספק שהיו בעולם אסונות בקנה מידה גרעיניים ויותר מכך , בגלל הניצול לרעה של הכח הרוחני וההיצמדויות לחפצי עוצמה , לשיטות ולאנשים.
ולי אישית זה לא זר - עבדתי בעבר הרבה עם קריסטלים (יש לי "כשרון טבעי" לזה) וראיתי בבירור כיצד אני יכול להטעין את הקריסטל בחיים ובעוצמה שלי.
וכנראה בעבר , אנשים ידעו לתעל כוחות רוחניים אדירים , יצרו חפצים מקודשים , התערבבו עם כל מיני ישויות , ואז בגלל תאוות השררה והכח אצל בני האדם נוצרו מלחמות והעולם נחרב.
אני מניח כי אצל מי שיצרו את היהדות , עמד סוג של אסון היסטורי נגד עינהם - ולכן הם חשבו כיצד ניתן לפתח שיטה שמצד אחד תהיה "שיטה" שיוכלו להתחבר אליה הרבה אנשים שאינם מסוגלים להגיע למופשט , וממילא בהכרח שיהיו בה כל מיני סמלים וטקסים וחפצים , ומצד שני לא תיצור קיבוע לסמלים וחפצים. כך נוצרה דת שהעמידה במרכזה את איסור העבודה הזרה , ואת עיקרון האל המופשט.
(גם אצל דון חואן , זה בדיוק אותו דבר - הוא מספר בהרחבה על החורבן שגרמו המכשפים של "הקשב השני" , מכשפים של סמלים וטקסים וחפצים , בניגוד אליו שהוא ששייך לקשב השלישי ושל המופשט. לכן דון חואן הוא אינדיאני יהודי מבחינתי.
)