ניתוח לב. הקרב בין ליברפול וארסנל
ניתוח לב. הקרב בין ליברפול וארסנל
המצ`-אפ בין השחקנים החשובים ביותר הערב באנפילד: ג`רארד ופברגאס
ג`ונתן ווילסון, עיתונאי וסופר ספורט אנגלי, כותב בימים אלו ספר על התפתחות הטקטיקה בכדורגל העולמי בשם Inverting the Pyramid. במסגרת התחקיר פגש ווילסון לאחרונה באריגו סאקי, מאמנה לשעבר של מילאן ונבחרת איטליה. הפגישה נערכה ימים ספורים לאחר המשחק הראשון בשלב שמינית גמר ליגת האלופות. לפני שפתחו בשיחה לשמה נסע ווילסון לאיטליה, זו שמנתחת את הטקטיקה המהפכנית של מילאן וסקאי בסוף שנות ה-80, התעקש המאמן לחוות דעתו על שני קשרים: ססק פברגאס וסטיבן ג`רארד.
"סאקי כינה את פברגאס כשרון סנסציוני אבל טען שהוא נרקיסיסט", משחזר ווילסון, "`ססק מאוהב בשכל וביכולת שלו`, הסביר סאקי, `לכן הרבה פעמים הוא בוחר לעשות את הפעולה היפה ולא את זו היעילה. וזו גם בגדול הבעיה של ארסנל`". הבעיה של ג`רארד, לדעתו של סאקי, שונה בתכלית. "הוא כדורגלן נפלא אבל לא שחקן נפלא. כלומר: יש לו את כל התכונות שעושות כדורגלן גדול: מהירות, כוח, כושר גופני, שליטה בכדור, בעיטה, נגיחה, ומסירה. אבל המוח שלו לא רואה את התמונה הגדולה. לכן הוא Great footballer, but not a great player". על כל פנים, אומר ווילסון, "עצם זה ששני השחקנים הללו עוררו בסאקי כזה עניין רק מוכיח עד כמה הם מרתקים, מוכשרים, וחשובים". לקראת המפגש ביניהם הערב ברבע גמר ליגת האלופות (מ-21:00, שידור ישיר בספורט 5+) נעזרנו בווילסון כדי לנתח את התכונות של שני הקשרים.
עוד לפני שהתייחס לתכונות של השניים ביקש ווילסון להבהיר כי "ססק קשר, ג`רארד היה קשר עד לפני חודשיים-שלושה. מאז שבניטז הסיט אותו למעלה, מתחת לפרננדו טורס, הוא מתפקד כחצי חלוץ". ווילסון טוען כי מדובר במהלך החכם ביותר שביצע המאמן הספרדי מאז שהגיע לליברפול. ייתכן כי ההסטה האחרונה למעשה השלימה את האבולוציה בתפקוד של ג`רארד, שהתחיל את הקריירה בגיל 18 כקשר הגנתי שמסוגל לעלות ולכבוש שערים, ועבר עם הזמן למרכז השדה ולאגפים. "ג`רארד לא הרגיש ממש נוח באף אחד מהתפקידים הללו", מציין ווילסון, "ובסופו של דבר בניטז הבין כי יפיק ממנו את המיטב אם יציב אותו מתחת לחלוץ כשחקן חופשי". בשונה מבניטז, ארסן ונגר אינו נוהג להגביל את שטחי הפעולה של שחקניו. פברגאס נע מרחבה לרחבה אבל עמדת המוצא היא באזור עגול האמצע, שם הוא מתפקד כמעט כקשר 50-50. "קשר קלאסי", מכנה אותו ווילסון, "הוא מחבר בין ההגנה להתקפה ומסוגל לקרוא את המשחק לשני הכיוונים. ג`רארד, לעומתו, אינו משחק עם הראש ולכן היה פחות אפקטיבי כקשר".
"http://www.sport5.co.il/SIP_STORAGE/FILES/6/79536.jpg
מה הכוונה ב"אינו משחק עם הראש"? "קח לדוגמא את נושא המסירה. ג`רארד מוסר כביר על טווחים ארוכים. הוא מסוגל לשים כדור על שרוך הנעל גם ממרחק 40-50 מטרים. הבעיה היא שהרבה פעמים המסירות הארוכות הללו לא נדרשות, והרבה יותר חכם לתת מסירה קצרה. בהרבה מקרים חכם יותר למסור לשחקן א` והוא מוסר לשחקן ב`. הרבה פעמים כדאי לשחק לאט והוא משחק מהר. במובן זה ג`רארד הוא כדורגלן אנגלי מהדור הישן; הוא דוחף קדימה ומהר, בכל מחיר כל הזמן. זו, אגב, הסיבה שהכדורגל האנגלי הקלאסי כל כך מהנה לצפייה אבל כמעט לא מביא הישגים". ווילסון מפנה את תשומת הלב לכך שהישגיה המועטים של ליברפול בעידן ג`רארד הגיעו כמעט אך ורק כשהקבוצה נקלעה לפיגור, כשהמערכים הטקטיים התפרקו וליברפול נזקקה ליכולת האישית ולהתלהבות הפנטסטית של הקפטן שלה. "כשמפגרים 3:0 בגמר ליגת האלופות ו-2:0 בגמר הגביע האנגלי לא צריך שכל, אלא מישהו שידחוף את החבר`ה קדימה ויידע לכבוש שערים חשובים – ואת זה ג`רארד עושה טוב יותר מכל האחרים".
פברגאס כבש העונה 13 שערים, ביניהם כמה מאד חשובים, אך הוא עדיין נתפש כשחקן שמסירתו אמנותו. "זה לא רק הדיוק הכירורגי", מסביר ווילסון, "אלא בעיקר תפיסת המרחב שמאפשרת לססק להוליך שחקנים לאזורים מתים, וכמעט תמיד למסור לשחקנים הנכונים. החולשה שלו בהשוואה לג`רארד היא במסירות הארוכות ובאלו שבאות מן האגפים. ג`רארד גם מגביה טוב יותר מפברגאס, למרות ששניהם מצוינים". סעיף בו זוכים השניים לציון נמוך יותר הוא שליטה בכדור. "שניהם טובים אבל לא מבריקים. הנגיעה הראשונה של ססק עדיפה, אבל הדריבל של ג`רארד מסוכן יותר משום שהוא מהיר וחזק יותר. פברגאס, בגלל קריאת המשחק הנהדרת, מסוגל לשגר מסירות מדויקות מכל מקום ולכן כמעט לא נזקק לעבור שחקנים".
תחום בו כוכב ליברפול מחזיק ביתרון די ניכר הוא הבעיטה. "ג`רארד הוא הבועט מחוץ לרחבה אולי הטוב ביותר בעולם", פוסק ווילסון, "פברגאס בועט נהדר אבל אין לו את העצמה של ג`רארד". שניהם מאד מדויקים על אף שבבעיטות נייחות אינם מצטיינים. "היכולת של ג`רארד לבעוט בתנועה מהקרקע ומהאוויר כמעט בלתי נתפסת. חוץ מזה, יש לו חוש מיוחד להבקעת שערים חשובים". ג`רארד כבש 98 שערים בקריירה. המפורסמים ביניהם: השער נגד גרמניה ב-1:5 ב-2001; הפצצה ששלחה את גמר הגביע נגד ווסטהאם להארכה; השער היפהפה לפני חודשיים מול אינטר באנפילד; הנגיחה בגמר הצ`מפיונס ליג באיסטנבול; וכמובן הבעיטה הבלתי נשכחת באותה עונה במשחק האחרון של שלב הבתים באנפילד מול אולימפיאקוס, שהעלתה אם ליברפול לשמינית הגמר. "אני זוכר את התחושה ביציע העיתונאים", אומר ווילסון, "עוד לפני שג`רארד בעט כולנו ידענו שהכדור יהיה ברשת. ספק אם יש בעולם עוד כדורגלנים שיכולים להעביר לך את ההרגשה הזו, שהם ירימו את הרגל והכדור יהיה בפנים". פברגאס ייצר לאחרונה דרמה לא פחות גדולה, כשהניף את הרגל ממרחק זהה בסן סירו וקבר את אלופת אירופה הגאה.
"http://www.sport5.co.il/SIP_STORAGE/FILES/7/79537.jpg
בעוד שניהם הפכו לכובשים מחוננים, משחק ההגנה של ג`רארד ופברגאס פחות מרשים. "אחת הסיבות לכך שג`רארד לא היה יכול להישאר בתפקיד הקשר האחורי, זה שהוא לא ידע איך לתקל", טוען ווילסון. "במובן הזה הוא ממש היה שחקן חסר אחריות שמפסיד את התיקול או מקצץ את הרגל של השחקן היריב". פברגאס אף הוא אינו היורש של רוי קין, טוען ווילסון, אבל קריאת המשחק המופתית מאפשרת לו למזער נזקים.
*
בשלב זה ברור כי מדובר בשני שחקנים מאד שונים. אם זה לא מספיק, אז גם מפרידות ביניהם שבע שנים (ג`רארד בן 27, פברגאס בן 20). ובכל זאת לשניהם השפעה כמעט מאגית על הקבוצות שלהם. השאלה המהותית, אם כן, היא מי מהשניים יפגין יכולת גבוהה יותר במשחק החשוב ביותר של העונה. "ססק הפגין יכולת פנומנאלית במחצית הראשונה של העונה, אך מעט נחלש ככל שהיא התקדמה", אומר ווילסון. "ג`רארד הפגין יכולת מעט פחות מרשימה מזו של פברגאס בתחילה, אבל כיום הוא משחק את הכדורגל הטוב בחייו. בשבוע שעבר ראינו שמסצ`ראנו מסוגל להצר את צעדיו של פברגאס. אין לי מושג מי בארסנל מסוגל לעצור את סטיבן ג`רארד".
לכתבות נוספות >