hit me beby one more time... one more time

[Happiest Girl]

גם אני לא אוהבת את רדיוהד

עם קולדפליי אין לי בעיה בכלל.

 

[גמבה מתולתלת]

מה ההבדל? זו טריפה וזו נבלה

 

[@יעל@]

../images/Emo6.gif../images/Emo45.gif

 

[Happiest Girl]

לדעתך

לא לדעתי. אני לא מוצאת אותם משעממים כ"כ, למרות שהשירים שלהם באמת די דומים. רדיוהד לדעתי פשוט סחרו בעצמם למוות ונהיו אמריקאיים מדי. הם פשוט איבדו כל שמץ בריטיות שעוד היה במוזיקה שלהם. שלא תביני לא נכון - פעם אהבתי אותם. עד אוקיי קומפיוטר (שלדעתי הוא פשוט סתם דיסק מעפן). נורא מגניב לומר על קולדפליי שהם גרועים. זה ממש מטופש. לאף אחד אין באמת סיבה למה שונאים אותם, כולם פשוט אמרים "לא יודע למה, אבל אני שונא".

 

[Chandler Rulz]

אה.. לא יודע אם אני אמצא 10.. אני לא נוטה

לשנוא דברים רק כי הם לא ממש לטעמי.. (אבל אולי אני משקר לעצמי).. (למספרים אין כל משמעות של דירוג..) 1. שירי היפ-הופ שעיקר המילים שם זה: "אם יש לך שטר של 20 דולר, הרם את ידיך באוויר" או "נענעי את הדבר הזה גברת קאנה קאנה". 2. שירים שאשכרה גורמים לי לאבד תאי מוח כשאני שומע אותם, כמו "שיו איזה כיף, הקיץ בא באבאבאבא".. 3. קשור למוזיקה בעקיפיןן, אבל את ה"תרבות" הזאת של אנשים להשמיע לכל העולם (בעיקר באוטובוס) את המוזיקה האיומה שהם שומעים (לרוב מקוטלגת באחת מהאפשרויות של 1 ו-2) ברמקול הקטן של הטלפון הסלולרי.. וזה גם באיכות זוועתית. 4. קאברים שלא מוסיפים שום פן אישי לשיר.. זה בדיוק כמו קריוקי לדעתי. 5. שכרטיסים להופעות עולים כמו דיסקוגרפיה מלאה של האמן (בוויניל כולל הפטפון). הנה, I ran out.. והנה משהו שפעם כתבתי בבלוג הנורא פורה שאני מנהל (נגיד): http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1131563 (על חלק מהדברים שם שיניתי את דעתי..) נ.ב. לי אין שום בעיה עם קולדפליי.. מה זה אומר עלי?

 

[@יעל@]

בקשר ל 3 מסכימה בהחלט.

אני בכלל לא מסוגלת לשמוע מוזיקה מהטלפון. גם דרך האוזניות האיכות לא משהו. טוב זה טלפון. מעדיפה נגן MP3. באוטובוס אני שמה את זה על הווליום הכי גבוהה... שוכחים מהכל.

 

[®NuLy®]

../images/Emo205.gifכלכ ך מסכימה עם 3!

איך אני בעצמי לא רשמתי את זה?

לדעתי צריך להוציא חוק האוסר על שמיעת מוזיקה מפלאפונים במקומות ציבוריים, ובמיוחד באטובוסים! שמעתם על אוזניות??

 

[הולי גוואקמולי]

אין ספק שצריך חוק כזה! ../images/Emo6.gif

 

[Happiest Girl]

יש גרופ בפייסבוק ../images/Emo9.gif

"העמדה לדין של משמיעי מוזיקה מהפלאפון בציבור"

 

[גמבה מתולתלת]

4 ממש במקום, פרט לקאברים של פלסיבו

 

[Lady McBeth]

אנתוני והג'ונסונס פשוט גורמים לי להקיא!!!

הקול המתייבב הזה...אלוהים אדירים...מזעזעעעעעעעעעעעעעעעע

וגם כל מה שכתבתם למעלה.

 

[Jagged chaos]

10 מכות-

1- תרבות הפופ במאה ה-21: זה יישמע בנאלי/פלצני/מתחסד/מעאפן/ממוחזר - אבל הדרכים שהתחילו לשווק מוזיקה בעשור הזה פורצו את כל הגבולות של הטעם הטוב. פורנו רך בקליפים, סיפורי חיים מפוקפקים בשביל להפוך לאומן "מעניין"... נראה כאילו שסדר העדיפויות הולך היום- כסף, תהילה, תדמית, שיווק ורק בסוף לעשות מוזיקה. 2- מעריצות צרחניות בגיל 13 שבוכות בהופעות ומחכות בשדה תעופה לאומן - וזה עוד משהו יחסית חדש שבא בתוספת לפופ-ילדים שתפס תאוצה חזקה מהניינטיז. קראו לי מתנשא או אחד שלא הבין ת'רעיון- אבל מה אנחנו צריכים את הדבר הזה? 3- להקות פופ בנים- המכות הופכות להיות ממש לא מקוריות... זה תמיד 4-5 בחורים פוטוגנים בלי יכולות שירה, כתיבה, הלחנה או יצרה מלהיבות, אבל הם דוגמנים שיודעים לרקוד, אז WHAT THE HELL 4- ילדות רוק- יש שיגידו שהתופעה התחילה עם אלאניס מוריסט, אני חושב שמוריסט ואלה שבאו אחריה (נגיד- אנוק, נו דאוט, גראבג) עוד היו סבירים. התופעה התחילה הרבה יותר מאוחר, ב-2002, השנה ששלוש זמרות שבאו משום מקום קוטלגו כרוקנרוליות- שאקירה, פינק ואבריל לאבין. עד היום יש חיקויים לזיופים האלה אפילו, שמשנה לשנה- זה רק יותר גרוע. 5- מיינסטרים היפ-הופ ו-RNB: אשר, 50 סנט וכל הבחורים הקשוחים עם תסביכי אהבה עצמית רדיקאלית. 6- בלאדות מרירות על רחמים עצמיים- ופה יש אמביוולנטיות- כי זה יכול להיות ממש טוב או ממש רע, אבל מסתבר שכולנו מוצאים את ההבדלים בין טום וויטס וג'וני מיטשל לעומת careless whisper ו-hero (אנריקה אנריקה....) 7- אה קפלה- יש כמה רגעים מגניבים, שהאה קפלה מלווה בקולות רקע אנושיים, אבל שזה שירה לבד בשקט- זה לא מעניין אותי (כנ"ל טרייסי צ'פמן, טורי אימוס ואלאניס מוריסט) 8- גראולינג- אני מסתדר עם מטאל,עם רוק כבד, עם גראנג'.... אבל אותם שירי רוק כבד מלווים בתיפוף עצבני, דיסטורשנים וצרחות גבוהות עד אי הבנה מוחלט- קיצוני לי מידי. 9- תוכנות שיתוף- ופה כמו כולם אני צבוע. כי אני לא בעד להוריד מוזיקה- זה מוריד הרבה מהערך, ובהזדמנויות שיש לי אני קונה דיסקים ומתחבר אליהם בקלות יותר. אבל גם אני מה לעשות מוריד ויוריד שירים. זו צביעות, אבל גם הלוואי ולא הייתי מעשן ועצבני. 10- MTV, כי חוץ משלושת הסעיפים האחרונים, הוא מאמץ לחיקו את כל השאר וההשפעה שלו על מה שתופס- גדולה מידי.

 

[®NuLy®]

../images/Emo205.gifפינק דווקא בסדר

הדיסק האחרון שלה ממש נחמד, אבל לא הייתי קוראת לו רוק טהור. זה דיי רחוק מהפופ של בריטני וכריסטינה אבל לא מאוד קרוב לרוק של אמממ לא יודעת תבחר להקה. תוכנות שיתוף לדעתי הן גם מכה, אבל אני לא חושבת שהן כזאת מכה. כאחת שמאוד מתנגדת להורדות וצריבות וקונה את כל המוזיקה שלה (61 דיסקים מקוריים לבנתיים

) אני לא רואה בתוכנות השיתוף ככזאת מכה. אותן תוכנות פותחות אותה למוזיקה שאם זה לא שאקירה, ביונסה וסנופ דוג אז לא תשמע ב-MTV. אני לא אומרת לא להוריד, כי שום אדם שפוי לא יוציא בין 50 ל-70 שקל על סתם אלבום כדי להחליט אם האמן טוב או לא. אני פשוט חושבת שאם אדם אוהב ומעריך אמן כלשהו הוא צריך, ולדעתי אפילו חייב, ללכת לקנות את האלבום שלו. ובלי שום קשר, עכשיו אני מבינה מאיפה הכרתי אותה בפורום סקראבס

 

[lostharpy]

לא ברור לי מה כל כך רוק בכריסטינה

 

[Chandler Rulz]

כנראה הכוונה לשירים כמו Fighter שלה..

(לא שיצא לי לשמוע עוד כאלה מהבחורה..)

 

[lostharpy]

איך אפשר לקטלג משיר אחד?

 

[גמבה מתולתלת]

או פאנק באבריל לבין

 

[Happiest Girl]

המכות שלי (שבעה בינתיים):

המספור הוא אקראי, פשוט לפי הסדר שדברים עלו לי לראש: 1. השמעת מוזיקה מהסלולרי בפומבי - אני מודה שאם הייתי שומעת ממישהו אחד כזה דפש מוד או סווייד, יש מצב שהייתי סותמת את הפה עכשיו. אבל זה מעולם לא קרה וזה תמיד טראנס או היפ הופ מחריד ולא מוכר בעליל. 2. מאיר אריאל/אריק ברמן - הכנסתי את אריק ברמן כי הוא רוצה להיות מיני-מאיר-אריאל (ואני ממש לא מבינה למה מישהו ירצה דבר כזה בדיוק) אבל אם יש זמר ישראלי שאני לא סובלת זה מאיר ודומיו, בגלל סגנון ה"שירה", אם בכלל אפשר לקרוא למלמול חסר המנגינה הזה ככה. אני אומרת כזה דבר: אם הוא מת - תשאירו את המוזיקה שלו למות איתו. גם את אלביס אף אחד לא חיקה (והחמאתי עכשיו למאיר אריאל מאוד! שיים און מי). 3. קייט בוש - היא לא שרה, היא צווחת. אני שרה טוב יותר. 4. התכנית של דידי הררי - כל, אבל כ-ל, נהגי המוניות בישראל שומעים דידי הררי כשהתכנית משודרת. ומה זה צוחקים! וזה גם מלווה במשפטי "אללה, הדידי הזה...". זו תכנית חסרת רמה מנטאלית לחלוטין! 5. בוב דילן - אני יודעת שאני מסתכנת במכות, אבל הוא באותה קטגוריה עם קייט בוש עבורי. 6. השיר שיש עכשיו ברדיו של אברהם טל - לא רק שיש לו שם של חזן, הוא גם נשמע ככה. נוראיייייייייי!!!!!! "בחודשי הקיץ..."... אלוהים ישמור, סירסו אותו באותה השניה בדיוק??? 7. רגאיי ונגזרותיו - אייייייייייייייייייייייייייייייייייייכככככככככככככככססססססססססססססס

 

[lostharpy]

../images/Emo45.gif לגמרי לגמרי על 2

 

[@יעל@]

../images/Emo41.gif כמה משלי ../images/Emo41.gif

יש לציין שזה לא דרוג... 1. המוזיקה הדביקה של היום - שירים רדודים, חסרי משמעות. אנשים סתם עושים מוזיקה בשביל הכסף והפרסום. 2. אנשים ששומעים את המוזיקה מהטלפון הסלולארי בקולי קולות. עם הטלפון קיבלתם גם דיבורית / אוזניות. יהיה נחמד אם תשתמשו בזה. 3. בריטני ספירס - לא יכולה לשמוע אותה שרה. היא שרה מהאף או משהו... 4. טראנסים, האוסים ושות' - לא יכולה לשמוע את זה. 5. קולדפליי - כמו שרשמה אפרת - הם פשוט גלולות שינה. ובאמת כל השירים שלהם פחות או יותר או דבר. שמעת שיר אחד שמעת את כל הדיסק. 6. גלגלצ - גם הם מתחילים קצת להרגיז. נכון שיש להם פה ושם שירים יפים אבל אנשים מתייחסים אליהם כאילו זו ה-תחנה. 7. קאברים שהורסים את המקור היפה. נכון שיש קאברים שעולים על המקור אבל יש כאלה שהורסים את השיר טוטאלית. אפשר להכניס לפה את כל הקאברי דאנס האלה שהורסים את השיר.. למה להתעלל ככה בשיר למה?? 8. הצפרדע המרגיזה (למרות שזה ישן אבל זה מעצבן) - אולי אפשר בכלל להכניס את זה ב 7... זהו בינתיים.