- פותח הנושא מיקה של שלושה
- פורסם בתאריך
אמא לילד בן 6
New member
נופשון
הנופשונים מתקיימים בלי ההורים ?
הנופשונים מתקיימים בלי ההורים ?
תכנית נופשונים
נופשונים למשפחות בחגים וסופי שבוע. הילד האוטיסט לא משלם (אחרי שנרשם בלשכת הרווחה והצא עבורו טופס השמה לנופשון) ויתר בני המשפחה משלמים סכומים סמליים. מתקיימות הפעלות לילדים ולמשפחות, המקום סגור ומגודר ואין חשש לשלומם של הילדים. האווירה משפחתית ונעימה ורוב המשפחות חוזרות עם רמשים חיוביים וחוזרות לנופשונים שוב ושוב. נופשונים לילדים ללא ההורים, לתושבי האזור (כמונו). עומר נוסע מביה"ס ישירות לאלוטבע, מבלה שם ישן שם ולמחרת בבוקר נוסע לביה"ס. באיסרו חג פסח (10/4) מתוכנן נופשון לילדי האזור: ההורים יביאו את הילדים ויוכלו לסוע לעבודה. אחרי שבוע של חופש בבית הילדים מטפסים על הקירות מרוב שעמום ואנחנו איתם. המורים עדיין בחופשה למרות שכל המשק חוזר לעבודה, אבל הם (המורים) צריכים עוד יום מנוחה. כל שנה הנושא של ימי חופשה נוספים של המורים מעלה לי את הקריזה, אבל בשנים האחרונות אלוטבע מסייעת לנו. גם השנה פניתי לנחמה עמידן, מנהלת אלוטבע, וביקשתי לקיים נופשון ביום הזה.
נופשונים למשפחות בחגים וסופי שבוע. הילד האוטיסט לא משלם (אחרי שנרשם בלשכת הרווחה והצא עבורו טופס השמה לנופשון) ויתר בני המשפחה משלמים סכומים סמליים. מתקיימות הפעלות לילדים ולמשפחות, המקום סגור ומגודר ואין חשש לשלומם של הילדים. האווירה משפחתית ונעימה ורוב המשפחות חוזרות עם רמשים חיוביים וחוזרות לנופשונים שוב ושוב. נופשונים לילדים ללא ההורים, לתושבי האזור (כמונו). עומר נוסע מביה"ס ישירות לאלוטבע, מבלה שם ישן שם ולמחרת בבוקר נוסע לביה"ס. באיסרו חג פסח (10/4) מתוכנן נופשון לילדי האזור: ההורים יביאו את הילדים ויוכלו לסוע לעבודה. אחרי שבוע של חופש בבית הילדים מטפסים על הקירות מרוב שעמום ואנחנו איתם. המורים עדיין בחופשה למרות שכל המשק חוזר לעבודה, אבל הם (המורים) צריכים עוד יום מנוחה. כל שנה הנושא של ימי חופשה נוספים של המורים מעלה לי את הקריזה, אבל בשנים האחרונות אלוטבע מסייעת לנו. גם השנה פניתי לנחמה עמידן, מנהלת אלוטבע, וביקשתי לקיים נופשון ביום הזה.
דורון זה לא המורים
זאת ההנהגה שם למעלה, שעדיין לא התקדמה עם הדת, ועדיין מושפעת ממנהגים של ימי הביניים, ערים מוקפות חומה וכו'. בכל התקדמנו, או רוצים להאמין שכך הדבר, אבל כל מה שקשור לענייני הדת, הידיים של כל מי שלא ישב על הכסא המכובד ביותר, כבולות חזק, והרי הוא צריך אותם כדי שיצביעו ויעבירו עבורו הצעות חוק ... בל נשכח שיש לפנינו גם את חג שבועות, עם אותה בדיחה סופר טיפשית שנקראת איסרו חג, וסוכות. אין, פשוט לא רוצים לפגוע בהם. מדינה שלמה, אוכלוסיה שלמה נפגעת מזה, ושנים שום דבר לא עזר. והמורים - מה אכפת להם? עוד יום חופש . המשכורת דופקת . עד כמה שידוע לי הם מקבלים כסף על הימים האלו... שלא כמו אחרים שהימים האלו על חשבונם. רק לחשוב על האיסרו חג, והשנה אני כבר בלי חונכת, עושה אותי חולה, שבועיים מראש.
זאת ההנהגה שם למעלה, שעדיין לא התקדמה עם הדת, ועדיין מושפעת ממנהגים של ימי הביניים, ערים מוקפות חומה וכו'. בכל התקדמנו, או רוצים להאמין שכך הדבר, אבל כל מה שקשור לענייני הדת, הידיים של כל מי שלא ישב על הכסא המכובד ביותר, כבולות חזק, והרי הוא צריך אותם כדי שיצביעו ויעבירו עבורו הצעות חוק ... בל נשכח שיש לפנינו גם את חג שבועות, עם אותה בדיחה סופר טיפשית שנקראת איסרו חג, וסוכות. אין, פשוט לא רוצים לפגוע בהם. מדינה שלמה, אוכלוסיה שלמה נפגעת מזה, ושנים שום דבר לא עזר. והמורים - מה אכפת להם? עוד יום חופש . המשכורת דופקת . עד כמה שידוע לי הם מקבלים כסף על הימים האלו... שלא כמו אחרים שהימים האלו על חשבונם. רק לחשוב על האיסרו חג, והשנה אני כבר בלי חונכת, עושה אותי חולה, שבועיים מראש.
חופשות מורים
המורים נהנים מתנאים מופלגים של לוח חופשות חריג בכל קנה מידה: גם בהשוואה למגזרים אחרים במשק וגם בהשוואה למקצוע ההוראה במדינות מערביות אחרות. דרך אגב, לוח החופשות אינו ההטבה היחידה ממנה נהנים המורים. עם זאת יש לזכור שההוראה היא מקצוע קשה ותובעני ויש למצוא דרכים לתגמל את המורים על כך. אבל למה על חשבון התלמידים, ועוד יותר גרוע למה על חשבון ההורים והמעסיקים. דורון.
המורים נהנים מתנאים מופלגים של לוח חופשות חריג בכל קנה מידה: גם בהשוואה למגזרים אחרים במשק וגם בהשוואה למקצוע ההוראה במדינות מערביות אחרות. דרך אגב, לוח החופשות אינו ההטבה היחידה ממנה נהנים המורים. עם זאת יש לזכור שההוראה היא מקצוע קשה ותובעני ויש למצוא דרכים לתגמל את המורים על כך. אבל למה על חשבון התלמידים, ועוד יותר גרוע למה על חשבון ההורים והמעסיקים. דורון.
מיקה יקרה
רוצה לעזור לך אך איני מכירה בתים כאלה ומעבר לזה לא סיפרת בן כמה הילד, מהם הקשיים, האם הוא מטופל ומי מלווה אתכם. אולי עם יותר תמונה יהיו לאנשים טיפים נוספים לעזור. נראה לי שהדבר הראשון הוא להתייעץ. להתייעץ. להתייעץ. ההחלטה היא בסופו של דבר שלכם והיא גם הפיכה, אבל אולי לקשיים ולמצוקה יש פתרונות נוספים. טיפול תרופתי. טיפול פסיכולוגי, גם לילד וגם להורים במשבר. רעיונות של פסיכולוג, או מטפל DIR או ABA למצבי הקושי, להתפרצויות הקשות, יוכלו לעזור ולהקל. לכן חשבתי שצריך יותר פרטים. המצוקה עולה מההודעה ואיש אינו יכול לשפוט אתכם. אבל משבר עשוי לחלוף. וכל עוד המשבר כאן צריך לקבל במהלכו עזרה - גם לך לעצמך וגם לאופן הטיפול בילד, היחסים איתו, ההתמודדות במצבי הקושי. אם תספרי יותר על הילד - גיל, טיפול שמקבל, מצבי הקושי וכדומה - נוכל לנסות לעזור. בהצלחה מעומק לב!
רוצה לעזור לך אך איני מכירה בתים כאלה ומעבר לזה לא סיפרת בן כמה הילד, מהם הקשיים, האם הוא מטופל ומי מלווה אתכם. אולי עם יותר תמונה יהיו לאנשים טיפים נוספים לעזור. נראה לי שהדבר הראשון הוא להתייעץ. להתייעץ. להתייעץ. ההחלטה היא בסופו של דבר שלכם והיא גם הפיכה, אבל אולי לקשיים ולמצוקה יש פתרונות נוספים. טיפול תרופתי. טיפול פסיכולוגי, גם לילד וגם להורים במשבר. רעיונות של פסיכולוג, או מטפל DIR או ABA למצבי הקושי, להתפרצויות הקשות, יוכלו לעזור ולהקל. לכן חשבתי שצריך יותר פרטים. המצוקה עולה מההודעה ואיש אינו יכול לשפוט אתכם. אבל משבר עשוי לחלוף. וכל עוד המשבר כאן צריך לקבל במהלכו עזרה - גם לך לעצמך וגם לאופן הטיפול בילד, היחסים איתו, ההתמודדות במצבי הקושי. אם תספרי יותר על הילד - גיל, טיפול שמקבל, מצבי הקושי וכדומה - נוכל לנסות לעזור. בהצלחה מעומק לב!
יעוץ מקצועי
מיקה היקרה, אני מציע לך לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי. תוכלי להיעזר במרכז למשפחה של אלו"ט ומשם להתקדם הלאה. כאן תוכלי לקבל תמיכה ועזרה מהורים אחרים לילדים בספקטרום. אני יודע שישנן מסגרות לדיור חוץ ביתי לילדים בגילאים צעירים כמו הבן שלך. יתכן וזהו פתרון ויתכן וישנם פתרונות אחרים. לכן אני חוזר על המלצתי אלייך להתייעץ עם גורמים מקצועיים. בהצלחה ושבוע טוב, דורון.
מיקה היקרה, אני מציע לך לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי. תוכלי להיעזר במרכז למשפחה של אלו"ט ומשם להתקדם הלאה. כאן תוכלי לקבל תמיכה ועזרה מהורים אחרים לילדים בספקטרום. אני יודע שישנן מסגרות לדיור חוץ ביתי לילדים בגילאים צעירים כמו הבן שלך. יתכן וזהו פתרון ויתכן וישנם פתרונות אחרים. לכן אני חוזר על המלצתי אלייך להתייעץ עם גורמים מקצועיים. בהצלחה ושבוע טוב, דורון.
מיקה יקרה
מיקה יקרה, אני קוראת את הודעתך ואת התגובות של ההורים אליך וליבי יוצא אליך. אני לא מתיימרת להבין ולו במעט את המצוקה שאת חשה אבל יכולה בהחלט לדמיין אותה מתוך דבריך. אני מציעה, כמו התגובות האחרות- לפנות מיד לעזרה!!!!!!! צרי קשר עם מישהו שאת מרגישה בנוח איתו, בקשי עזרה, אם קשה לך- בקשי שמישהו אחר, חברה טובה, מישהו ניטרלי יברר עבורך את הפרטים הטכניים או יקבע עבורך פגישת ייעוץ ותגשי לספר את שעל לבך. את עושה את הדבר הנכון בכך שאת חושפת את הקושי שלך ומנסה לפתור אותו. הקושי שלך הוא הקושי של הילד בעקיפין או במישרין ואם תשארי עם תחושות קשות "מתחת לשטיח" הן לא ייעלמו וחבל. יש לגופים שונים את היכולת לעזור לך אבל את צריכה, לפי היכרותך את עצמך וצרכיך למצוא את המקום הנכון לייעוץ. אולי תפרטי קצת יותר על הקשיים בבית? בהצלחה מכל הלב, גילי
מיקה יקרה, אני קוראת את הודעתך ואת התגובות של ההורים אליך וליבי יוצא אליך. אני לא מתיימרת להבין ולו במעט את המצוקה שאת חשה אבל יכולה בהחלט לדמיין אותה מתוך דבריך. אני מציעה, כמו התגובות האחרות- לפנות מיד לעזרה!!!!!!! צרי קשר עם מישהו שאת מרגישה בנוח איתו, בקשי עזרה, אם קשה לך- בקשי שמישהו אחר, חברה טובה, מישהו ניטרלי יברר עבורך את הפרטים הטכניים או יקבע עבורך פגישת ייעוץ ותגשי לספר את שעל לבך. את עושה את הדבר הנכון בכך שאת חושפת את הקושי שלך ומנסה לפתור אותו. הקושי שלך הוא הקושי של הילד בעקיפין או במישרין ואם תשארי עם תחושות קשות "מתחת לשטיח" הן לא ייעלמו וחבל. יש לגופים שונים את היכולת לעזור לך אבל את צריכה, לפי היכרותך את עצמך וצרכיך למצוא את המקום הנכון לייעוץ. אולי תפרטי קצת יותר על הקשיים בבית? בהצלחה מכל הלב, גילי
מיקה יקרה,
לצערי אין לי כלים פרקטיים עבורך, אלא רק חיבוק ואמפטיה. אני יכולה להתחבר לקושי שלך כי בעבר הלא רחוק גם אני התמודדתי עם קשיים דומים, והמצב בבית היה בלתי נסבל. הוצאת ילד מהבית היא לא סוף העולם, ואל תתני לאף אחד לטעת בך תחושות רעות בקשר לכך. זה הילד שלך, ואלה החיים שלך, ואיש לא יכול לשפוט אותך או להתיימר להיכנס לנעלייך. אני כן מאמינה שיש אפשרויות אחרות לפני כן, ומפצירה בך לנסות למצות את כולן. אני לא יודעת באיזו מסגרת נמצא הילד שלך, אילו טיפולים הוא מקבל, ובן כמה הוא, אבל אני בטוחה שיש אפשרויות להקל עליו ועליכם - בראש ובראשונה במישור התרופתי. אני זוכרת אמהות אחרות שהיו במצבך, וכתבו בהרבה יאוש, ועם הזמן המצב הסתדר. תהיי חזקה, ובכל מקרה, מה שלא תחליטי, שיהיה בהצלחה.
לצערי אין לי כלים פרקטיים עבורך, אלא רק חיבוק ואמפטיה. אני יכולה להתחבר לקושי שלך כי בעבר הלא רחוק גם אני התמודדתי עם קשיים דומים, והמצב בבית היה בלתי נסבל. הוצאת ילד מהבית היא לא סוף העולם, ואל תתני לאף אחד לטעת בך תחושות רעות בקשר לכך. זה הילד שלך, ואלה החיים שלך, ואיש לא יכול לשפוט אותך או להתיימר להיכנס לנעלייך. אני כן מאמינה שיש אפשרויות אחרות לפני כן, ומפצירה בך לנסות למצות את כולן. אני לא יודעת באיזו מסגרת נמצא הילד שלך, אילו טיפולים הוא מקבל, ובן כמה הוא, אבל אני בטוחה שיש אפשרויות להקל עליו ועליכם - בראש ובראשונה במישור התרופתי. אני זוכרת אמהות אחרות שהיו במצבך, וכתבו בהרבה יאוש, ועם הזמן המצב הסתדר. תהיי חזקה, ובכל מקרה, מה שלא תחליטי, שיהיה בהצלחה.
אני רק יכולה להציע חיבוק והבנה
קיבלת פה כמה רעיונות מצוינים ואני בטוחה שאם אכן תקבלי את ההחלטה, תעשי את הטוב ביותר עבורו ועבור המשפחה כולה. אני יכולה לאמר לך שגם עם ילד בתפקוד גבוה כמו שלי, אני לפעמים יוצאת מדעתי ומהרהרת לי בימים עברו שילדים מרדנים, סרבנים ועושי צרות נשלחו לחינוך בפנימיות... נשמע שאכן כדאי לך לקבל עזרה בשביל עצמך, ללא קשר לבנך, וגם ייעוץ ותמיכה למסגרות אחרות.
קיבלת פה כמה רעיונות מצוינים ואני בטוחה שאם אכן תקבלי את ההחלטה, תעשי את הטוב ביותר עבורו ועבור המשפחה כולה. אני יכולה לאמר לך שגם עם ילד בתפקוד גבוה כמו שלי, אני לפעמים יוצאת מדעתי ומהרהרת לי בימים עברו שילדים מרדנים, סרבנים ועושי צרות נשלחו לחינוך בפנימיות... נשמע שאכן כדאי לך לקבל עזרה בשביל עצמך, ללא קשר לבנך, וגם ייעוץ ותמיכה למסגרות אחרות.
אמא של אופירוש
New member
שלום מיקה
שולחת לך
גדול הייתי פעם ביום עיון לזיכרה של לאה רבין, ועלה על הבמה ילד כבן 10 והופיע . המנחה הודיעה שהילד גר בכפר, שאת שמו אני לא זוכרת, אבל זוכרת מאוד שהופתעתי שילד קטן כל-כך נמצא מחוץ לבית. ומדובר בילד שמסוגל להופיע על במה. כלומר זה אפשרי וזה קורה. אני ממש לא מתכוונת לייעץ לך ובטח שלא לשפוט אותך. לא הייתי במצב כזה, ואין ספק שקושי גדול ניכר בהודעה שלך. מקווה שתגיעו להחלטה הטובה ביותר עבור בנך ועבורכם כמשפחה.
שולחת לך
אמא מ ו ד א ג ת
New member
מיקה ../images/Emo201.gif ../images/Emo23.gif
מיקה, אני מאוד מאוד מבינה אותך. היו לא מעט פעמים שבעלי ואני אמרנו 'די, אנחנו לא יכולים להמשיך ככה'. אני זוכרת לילות שאמרתי מחר אני הולכת לראות מקומות בשבילו. אני מכירה את הייאוש הענק הזה, אני מכירה את חוסר היכולת להמשיך הלאה. את ההרגשה שזה מחיר כבד, כבד מדי שאנחנו נאלצות לשלם. אני חושבת שאין שום בושה בהוצאת ילד מהבית, ואני חושבת שזאת גבורה גדולה ואומץ להודות שאין לנו את הכלים לסייע לו. בדיוק עבור סיטואציות כאלו יש את כפר לי, שזה מקום מדהים עם צוות יוצא מהכלל שמאוד ערוך לקליטת ילדים צעירים. את יכולה להגיע לשם, להסתובב, לראות, להתרשם, לדבר עם הורים אחרים בתור התחלה, אם החלטת שאת אכן רוצה להוציא את הילד מהבית. כעקרון את אמורה לפנות לעובדת הסוציאלית והיא תסייע לך בכל התהליך הזה. ובכל זאת תני לי להציע לך עצות שיעזרו לכם לשרוד - אני לא יודעת אם יש לכם עובדת זרה, אבל לא נו וזה מסייע הרבה מאוד. החל מהדברים של רחצה / מתן אוכל ועד שמירה על נעם ככה שיש לנו זמן גם לילדה השניה שלנו. אנחנו מפעילים תוכנית ביתי של גרינשפן עם נגיעות ABA לעיתים ככה שלילד יש מסגרת שהוא מגיע אליה ישר מהבית ספר (פחות פוטנציאיל להרס..) ומסיים אותה בסביבות 19:00 שהוא עייף כבר. מעבר לכך הוא מתוגבר ע"י קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק. אני יודעת שכרגע המצב בלתי נסבל, תאמיני לי היינו שם - נעם היה במצבים מזעזעים. שאמרו לי שיגיעו ימים אחרים, רציתי לצרוח על מי שאמרה את זה שהיא לא מבינה כלום מהחיים שלה. אבל הגיעו ימים אחרים. בשנה שעברה היה לנו ילד שלא מדבר, שצורח, שמרביץ, עם תחבושות על הידיים מהנשיכות שלו, עם חוסר שקט מוטורי, עם התפרצויות זעם איומות וקשות כמעט כל יום. הכריחו אותנו לשלוח אותו לאישפוז שלא הסכמנו, איימו עלינו שאף בית ספר לא יקבל אותו, ובאמת אף בית ספר לא היה מוכן לקבל אותו עד שבאמצע אוגוסט ממש לקראת פתיחת השנה הצלחנו להכניס אותו לבית ספר שבו הוא פורח היום. היום בעזרת טיפול תרופתי וטיפול כולנני הוא במצב יציב, הוא רגוע, שקט, תקשורתי ובעל שפה. זאת עבודת נמלים של ממש, ואפילו היום שהמצב הרבה הרבה יותר טוב יש רגעים שהייאוש מכה אותי ואני לא מסוגלת להמשיך, זה הרגע שאני בורחת לחדר עבודה או למיטה. מיקה, מה שלא תחליטי דעי שזה בסדר ושאת אמא נפלאה ושאני בטוחה שאת מחפשת את הטוב ביותר עבור הילד שלך ועבור הילדי/ות האחרים. אם את רוצה לדבר, את מוזמנת לשלוח מסר. מאיה.
מיקה, אני מאוד מאוד מבינה אותך. היו לא מעט פעמים שבעלי ואני אמרנו 'די, אנחנו לא יכולים להמשיך ככה'. אני זוכרת לילות שאמרתי מחר אני הולכת לראות מקומות בשבילו. אני מכירה את הייאוש הענק הזה, אני מכירה את חוסר היכולת להמשיך הלאה. את ההרגשה שזה מחיר כבד, כבד מדי שאנחנו נאלצות לשלם. אני חושבת שאין שום בושה בהוצאת ילד מהבית, ואני חושבת שזאת גבורה גדולה ואומץ להודות שאין לנו את הכלים לסייע לו. בדיוק עבור סיטואציות כאלו יש את כפר לי, שזה מקום מדהים עם צוות יוצא מהכלל שמאוד ערוך לקליטת ילדים צעירים. את יכולה להגיע לשם, להסתובב, לראות, להתרשם, לדבר עם הורים אחרים בתור התחלה, אם החלטת שאת אכן רוצה להוציא את הילד מהבית. כעקרון את אמורה לפנות לעובדת הסוציאלית והיא תסייע לך בכל התהליך הזה. ובכל זאת תני לי להציע לך עצות שיעזרו לכם לשרוד - אני לא יודעת אם יש לכם עובדת זרה, אבל לא נו וזה מסייע הרבה מאוד. החל מהדברים של רחצה / מתן אוכל ועד שמירה על נעם ככה שיש לנו זמן גם לילדה השניה שלנו. אנחנו מפעילים תוכנית ביתי של גרינשפן עם נגיעות ABA לעיתים ככה שלילד יש מסגרת שהוא מגיע אליה ישר מהבית ספר (פחות פוטנציאיל להרס..) ומסיים אותה בסביבות 19:00 שהוא עייף כבר. מעבר לכך הוא מתוגבר ע"י קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק. אני יודעת שכרגע המצב בלתי נסבל, תאמיני לי היינו שם - נעם היה במצבים מזעזעים. שאמרו לי שיגיעו ימים אחרים, רציתי לצרוח על מי שאמרה את זה שהיא לא מבינה כלום מהחיים שלה. אבל הגיעו ימים אחרים. בשנה שעברה היה לנו ילד שלא מדבר, שצורח, שמרביץ, עם תחבושות על הידיים מהנשיכות שלו, עם חוסר שקט מוטורי, עם התפרצויות זעם איומות וקשות כמעט כל יום. הכריחו אותנו לשלוח אותו לאישפוז שלא הסכמנו, איימו עלינו שאף בית ספר לא יקבל אותו, ובאמת אף בית ספר לא היה מוכן לקבל אותו עד שבאמצע אוגוסט ממש לקראת פתיחת השנה הצלחנו להכניס אותו לבית ספר שבו הוא פורח היום. היום בעזרת טיפול תרופתי וטיפול כולנני הוא במצב יציב, הוא רגוע, שקט, תקשורתי ובעל שפה. זאת עבודת נמלים של ממש, ואפילו היום שהמצב הרבה הרבה יותר טוב יש רגעים שהייאוש מכה אותי ואני לא מסוגלת להמשיך, זה הרגע שאני בורחת לחדר עבודה או למיטה. מיקה, מה שלא תחליטי דעי שזה בסדר ושאת אמא נפלאה ושאני בטוחה שאת מחפשת את הטוב ביותר עבור הילד שלך ועבור הילדי/ות האחרים. אם את רוצה לדבר, את מוזמנת לשלוח מסר. מאיה.
לאמא מודאגת
אני זוכרת שהייתי קוראת דברים שלך רק לפני כשנה- והיית נשמעת מדוכאת ומיואשת כל כך.... ממש ניפלא לשמוע על השינויי שחל בנעם שלכם ובמצב הבית כולו!!! זה מראה לדעתי שבמקרים של אוטיזים קשה- עבודה פרטנית ואינטנסיבית נכונה - כן משיגה תוצאות! וזה צריך לתת המון תקווה לכל ההורים שמרגישים כרגע אבודים. גם אצלנו האחריות האישית שלקחנו והעבודה המאד אינטנסיבית - הביאה לתוצאות ואני לא רוצה לחשוב איפה נעמה שלנו הייתה היום אלמלא עברנו את הדרך הארוכה הזאת... אישית, אני גם מאמינה שאף מוסד לא יכול להתחרות באהבה ודאגה אמיתית של אמא. מאמינה במסר של אמא מודאגת- אסור לפחד ולהתקבע רק במה שמציעה ה"מערכת"....לפעמים צריך לשנות את כל המערך וההתארגנות הביתית- ואפשר להגיע עם הילד רחוק מאד. אני מאמינה שבהרבה בתים שבהם ילדים צעירים מוצעים מהבית בגיל צעיר יש אולי שקט תעשיתי נוח ...אבל הלב...הלב...הלב אולי שבור עוד יותר...
אני זוכרת שהייתי קוראת דברים שלך רק לפני כשנה- והיית נשמעת מדוכאת ומיואשת כל כך.... ממש ניפלא לשמוע על השינויי שחל בנעם שלכם ובמצב הבית כולו!!! זה מראה לדעתי שבמקרים של אוטיזים קשה- עבודה פרטנית ואינטנסיבית נכונה - כן משיגה תוצאות! וזה צריך לתת המון תקווה לכל ההורים שמרגישים כרגע אבודים. גם אצלנו האחריות האישית שלקחנו והעבודה המאד אינטנסיבית - הביאה לתוצאות ואני לא רוצה לחשוב איפה נעמה שלנו הייתה היום אלמלא עברנו את הדרך הארוכה הזאת... אישית, אני גם מאמינה שאף מוסד לא יכול להתחרות באהבה ודאגה אמיתית של אמא. מאמינה במסר של אמא מודאגת- אסור לפחד ולהתקבע רק במה שמציעה ה"מערכת"....לפעמים צריך לשנות את כל המערך וההתארגנות הביתית- ואפשר להגיע עם הילד רחוק מאד. אני מאמינה שבהרבה בתים שבהם ילדים צעירים מוצעים מהבית בגיל צעיר יש אולי שקט תעשיתי נוח ...אבל הלב...הלב...הלב אולי שבור עוד יותר...
אמא של אופירוש
New member
ציפיתי לתגובה שלך
רק מי שהיה שם יכול להבין. אני שמחה מאוד לשמוע על ההתקדמות, ומקווה לשמוע גם ממיקה הודעות כאלה בעתיד.
רק מי שהיה שם יכול להבין. אני שמחה מאוד לשמוע על ההתקדמות, ומקווה לשמוע גם ממיקה הודעות כאלה בעתיד.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.