../images/Emo7.gif

נמאס לי. האם יש כאן הורים שהוציאו ילד מאוד צעיר מהבית? שמעתי כל כפר / בית לי. מישהי יכולה לתת אינפורמציה. אני לא מסוגלת להמשיך ככה, פשוט אי אפשר יותר. הבית כולו נהרס. לפעמים שהוא צורח, מתפרע ושותק אני אפילו לא מסוגלת לאהוב אותו. מי שיכולה לספר על התהליך אפילו במסרים אני אשמח. מיקה.
 
מיקה יקרה

ליבי איתך. אין לי מילים כי אין לי את הניסיון עם הקושי הנורא הזה. בטוחה שיהיה מי שיוכל להתייחס יותר ולעזור ולתמוך. תכף בוודאי יהיה מי שייכנס לשרשור שלך בתקווה לעזור. מאחלת לך ערב שקט יותר מהיום הזה. קבלי חיבוק אמיץ מכל ה
 

גאמי

New member
מיקה../images/Emo201.gif

אין לי הרבה מה לומר, הלוואי ויכולתי לעזור, אבל ליבי איתך אולי גם זה משהו.
 
אגיב באריכות

למרות שהתגובה שלי היא זעזוע וזעזוע אי אפשר לתאר באריכות אני כן אתייחס לעניין. אני לא מכירה אותך ואני לא זוכרת עוד דברים שכתבת פה ככה שאני אסתמך רק על ההודעה הזאת ואומר שלדעתי את עושה טעויות ולא מעט ובסופו של דבר אני דואגת מאוד לבנך דואגת כל כך עד שלרגע עלתה בי המחשבה לקחת אותו ולטפל בו בעצמי- עד כדיי כך. שאני חושבת על בנך שמעולם לא הכרתי ומעולם לא שמעתי עליו מעבר להודעה זו אני מתמלאת רחמים, הרי זה לא הוא, לא הוא אשם במה שאת חווה, זה לא בשליטתו והוא נענש הוא נענש בלהיות בן לאמא שלא אוהבת אותו ויש סיכוי שיענש בלהיות מוצא מהבית שלו ומהמשפחה שלו. רע לי, אני חושבת עליו וחושבת על כמה זה לא מגיע לו ובוכה וזה לא שלך מגיע , מיקה, אני יודעת ואני מסוגלת להבין את הקושי אבל את הבוגרת והוא הצעיר, את הנורמלית והוא האוטיסט את האמא והוא הבן. לכן אני מצפה ממך שתעמדי בזה, תעמדי לצידו וזה לא לצד אויב , זה לצד אוהב כי הוא אוהב אותך כלומר עדיין אני לא יודעת מה יקרה עם תעשי את מה שאת רוצה לעשות , זה יפגע בו. אוטיסטים צריכים יציבות וכרגע את היציבות שלו אל תקחי לו אותה כלומר אותך הוא זקוק לך, הוא זקוק לאהבה ולחום שלך ואת צריכה לתת לו אותה, זה הדבר היחיד שחקדם אותו. אני מבקשת ממך קחי זמן , תחשבי על זה, לי לטיפול פסיכולוגי זה יעזור לך להתמודד , אל תוותרי על הילד לעולם.
 
נסיכה

את מגיבה ממקום שיפוטי ולא הוגן. יש לך תרומה גדולה לפורום אבל אל תשכחי שאת בתפקוד גבוה מאוד, את לא מכירה את המצבים האוטיסטים הקשים ויותר מכך לא מכירה את החוויה ההורית של אמא לילד אוטיסט. הילד של מיקה לא נענש, נסיכה. יש מספיק עדויות בתקשורת על ילדים שכם נענשו להיות ילדים להורים שמכים, ואונסים אותם- זה ילד שנענש. להיות הורה לילד אוטיסט זה דבר כואב ומתיש, זאת התמודדות יום - יומית לא פשוטה ולא חולפת. היא לא האויב שלו, היא אמא שלו והיא מחפשת בשבילו את הפתרון הטוב ביותר עבורו. יש משפחות שהפתרון הטוב עבורן הוא הוצאת הילד האוטיסט לפתרון חוץ ביתי זה לא הופך אותם להורים מתעללים, להפך אלו הורים שמבינים את המציאות ומחפשים אחר הפתרון הטוב ביותר. יש בארץ כמה וכמה מקומות לפתרונות כאלו ויש שם צוות מיומן, אוהב שאת עושה לו עוול גדול שאת טוענת ששולחים ילד למקום שהוא חסר יציבות ושרק יפגע בו. מעולם לא היית במקום כזה, מעולם לא ביקרת בו אני יכולה לספר לך על חברה שלי שהוציאה ילד בן 9 למסגרת חוץ ביתית ילד שהיה במצב איום ונורא והיום התפקוד שלו השתפר, וטוב לו שם, וטוב להורים שלו. ההורים מבקרים אותו פעם בשבוע, והוא חוזר הביתה כל סוף שבוע והמצב באמת השתפר, וקודם הוא היה בלתי נסבל. אז מה? היא אמא רעה? לא, היא אמא נפלאה כי היא הבינה ששם יכולים לעזור לו יותר, שם יש להם את הכלים לסייע לילד על הצד הטוב ביותר. זה אומץ להבין שאין לנו את הכלים לעזור לילד, וזה אומץ לפעול ולשלוח אותו למקום שבראש ובראשונה לו יהיה יותר טוב. שהילד שלי היה במצבים איומים, הוא כ"כ סבל אין לך מושג עד כמה הוא ישב ימים מנותק לחלוטין, הוא לא הגיב לנו לחלוטין, כלום לא עניין אותו - לא מוזיקה.לא טלויזיה, לא אוכל, לא טיול. כלום. הוא לא הגיב לחיבוק, לא הגיב למגע, לא הגיב לקריאת השם שלו היו לו התפרצויות זעם איומות של בכי וצרחות אימים. הידיים שלו היו חבושות כל הזמן, ובגן היו מחזיקים לו את הידיים שלא ינשך את עצמו. ברגעים כאלו חשבתי שאולי אנחנו לא יכולים לעזור לו וכדאי לחשוב על אופציות חילופיות. זה לא הגיע ממקום של להפטר מהילד, אלא ממקום שחושב על טובתו ועל טובת אחותו שסבלה גם היא רבות מהמצב. אני מבטיחה לך שילד ממשיך לאהוב גם אם הוא לא גר בבית, והורים ממשיכים להיות טובים גם אם הילד נמצא בהוסטל - אלו לא דברים שמשתנים. הקשר ממשיך וההורים מעורבים באופן מלא בחיים של הילד שלהם. תנסי לשפוט בפחות קיצוניות, מיקה הגיעה לפה במצב קשה ומייאש קצת רגישות, לא הייתה מזיקה נסיכה.
 
קודם כל ../images/Emo24.gif גדול - ענק !

אני משערת שאת המשבר , וקשה לך מאד - לא מנסה להתימר להיות במקומך אבל מציעה לך משהו ששמעתי מאמא שהיתה במצב כזה יש משפחתונים שבהם ניתן לרשום את הילד לקיטנה עם לינה - זה מיועד לתת להורים כמה ימי מנוחה והתאוששות - אולי התארגנות מחודשת בעיקר רגשית . אני יודעת על אם שהרגישה שהיא נטרפת ועשתה את זה וזה נתן לה אויר לחשוב ולהגיע להחלטות לגבי ההמשך . מגיעים למשפחותנים האלה דרך אדף הרווחה בעיר הם מפנים למקום הקרוב . אולי זה יכול להוות עבורך איזושהיא הפוגה בכל אופן מציעה לך את כתפי לבכות, לקטר, להתעצבן, ל....... מה שאת זקוקה לו מאחלת לך שבוע טוב יותר אריאלי
 
קייטנה

אמורה להיות כיף לא??? קייטנה עם לינה לילד בגיל צעיר על הספקטרום זה הדבר הכייפי האחרון בעולם ויש אנשים שיכנו זאת סיוט. לילד לא מגיע עונש, הוא לא אשם במה שקורה ולכן צריך לדאוג לזמן להירגע ולקבל תמיכה בלי להעניש את הילד לא בקיטנה ולא במקום קבע.
 
חייבת להגיב אליך !!!

אני לא מכירה אותך אבל קוראת כאן לא מעט ממך . אני לא יודעת למה את מרגישה שאת יכולה לענות לאמא שפנתה בשעת מצוקה כל כך קשה בדרך כל כך קשה ולא הוגנת ! את לא נמצאת במקומה , אל תתימרי להבין אותה ואת בנה! לא כל קיטנה היא סיוט ! אולי להיות בבית בתוך סיר לחץ שעומד להתפוצץ (וזה מה שמשתמע מההודעה) זה הרבה יותר סיוטי עבור הילד והוריו ??????? מי שם אותנו להיות שופטים, או נחרצים ???? אפשר לתת חיבוק, אוזן קשבת , לחוות דעה אבל במצב כזה אני מצפה שתהיה רגישות יתר . אף אחד לא מדבר על להעניש את הילד , אם ההורים מחליטים החלטה שבעיני היא אמיצה מעין כמוה !!!!!שהם זקוקים למרחב, שלא עוד , שאין להם היכולת לטפל בבנם בצורה טובה והם מעדיפים להעביר אותו לידיים נכונות יותר לפחות לזמן מה ... אני מצדיעה לאדם כזה ! ובעיני אדם שמודה בקשיו הוא אדם טוב . זה כמובן לא אומר שאלה החלטות בלתי הפיכות , אולי מרחק הזמן והתאוששות יאפשרו בנית כוחות מחודשים להתמודדות היום יומית ! אני חושבת שצריך לנסות ולחשוב על מה שמרגישה אותה אם שבדם ליבה כתבה את ההודעה הזאת !!!
 
ואענה לתגובתך

בתור אספית כן כל דבר שכול בתוכו פרידה מהורי לילה ויותר הוא סיוט גם אם התכנים מדהימים והצוות הוא הצוות הכי טוב בעולם זה עדיין סיוט, זה עדיין דבר שאני לא מוכנה לחוות ואני יכולה לספר לך על מקרה שהציעו לי את המחנה הטוב ביותר שקיים למישהי כמוני עם אנשים שאני מעריצה כל אחד מהם יותר מהשני ואני אמרתי שבגלל שהמחנה הוא עם לינה אני מוותרת והתכוונתי לזה והסיבה היחידה שיצאתי היא שהורי הסיעו אותי כל לילה והביאו אותי כל בוקר וכן זה הדבר הכי מדהים בעולם. ככה שאם בדבר הכי מדהים בעולם לא הייתי מוכנה לישון כאשר האנשים שהיו שם הם אנשים שהכרתי והערצתי - המורים שלי במגמה אין לי מושג איך אפשר לצפות מילד בתפקוד הרבה יותר נמוך משלי לישון במקום שלא הוא לא הכי מדהים בעולם - הוא משפחתון עם אנשים שזאת הפעם הראשונה שהוא נתקל בהם ועוד להגדיר את זה כחיובי. גם אני חושבת שאדם שמודה בקשיו הוא אדם טוב, אני אפילו מצדיעה לאנשים שכאלו אך זה שאדם מודה בקשיו זה לא אומר שמרגע הודהתו בקשיו כל פיתרון הוא מותר ולגיטימי , ממש לא. יש פיתרונות שאני רואה אותם כבלתי לגיטימים מסירת ילד הוא בלי ספק אחד מהם (מאותם מעטים) אני חושהבת שאותה האמא במצב המאוד עצוב ורשה שלה יכולה לבחור בפיתרון אחר.
 

doroniz

New member
תמיכה ועזרה-גם ארוך במקצת

נסיכה יקרה, את שוב ושוב מגיבה בקיצוניות וממקום שיפוטי. הוצאת אוטיסט לדיור חוץ ביתי בדרך כלל נועדה להקל עליו ועל משפחתו. כך גם הדבר לגבי שליחת ילד לקייטנה, לנופשון או ליום לימודים ארוך. הבן שלי הולך אחת לכמה זמן לנופשון באלוטבע כולל לינה. את צריכה לראות את פניו הקורנות מאושר כאשר הוא רואה את התיק הגדול יוצא מהארון וההכנות לקראת הנופשון. הוא מאושר על התקרה, קופץ וצוהל. משוגע על אם הבית (איתנה), ובצדק רב. ההורות לילד עם אוטיזם היא הורות לא קלה ויש צורףך למצוא פתרונות בכיד להקל גל על הילד/ה וגם על ההורים.\ את עדיין לא חווית את חווית ההורות,, שלא לדבר על הורות לילד/ה עם אוטיזם. את חווה את חווית האוטיזם ממקום של נערה, ואת בהחלט מעשירה אותנו מהזווית הזו. המשיכי לספר לנו על חוויותייך וקשייך ואני מניח שכולנו נוכל ללמוד ולהשכיל. זכרי ושנני: לא כל האוטיסטים דומים, ובטח לא כולם ברמת תפקוד דומה לשלך. לכן אני מציע לך למתן מעט את תגובותייך. יש כאן אמא לילד אוטיסט שמעלה את מצוקותיה וקשייה. ברגעים כאלה גם היא וגם הילד שלה זקוקים לתמיכה ועזרה, ולצערי דברייך לא מובילים לכיוון הזה. צריך לזכור, זהו בראש ובראשונה פורום תמיכה להורים ובני משפחותיהם. אז בואו כולנו נעשה אותו כזה.. בבקשה..... דורון.
 
תודה-ארוך

כמו תמיד אתה כותב מקסים וגם כאשר אני מרגישה אנטי מסוים ממה שכתבת על מה שאני כתבתי עדיין התגובה הזאת בלי ספק הרבה יותר נעימה לקריאה מתגובת האנטי האחרת שקיבלתי ואת חשוב לי שכולם פה ידעו . לגביי התוכן של מה שכתבת, אני מבינה , אני אומנם לא מכירה את האלוטבע אבל אני מסוגלת להבין את השמחה של הבן שלך- לכל אחד יש חוויות אחרות ממקומות שונים וקשיים שונים ככה שזה בהחלט סביר ועדיין בתקופה הזאת שמיקה חווה את הקשיים אני לא חושבת שנכון שבנה ישלח לנופשון או דבר מסוג זה והסיבה לזה היא פשוטה- שהילד יסע למיקה יהיה טוב מהסיבה הברורה שחיים בלי ילד אוטיסט בבית הם חיים בלי ספק יותר קלים (גם שאני לא בבית חיי משפחתי יותר קלים למרות התפקוד הגבוה שלי) והיות ומיקה כבר חושבת על פיתרון של הוצאת הילד מהבית כדיי לעשות לעצמה את החיים יותר יפים וקלים נופשון רק יראה לה איך יראו החיים אם באופן קבוע הילד יגור במוסד כלשהו וכמובן שהחיים יראו יפים ואז יש יותר סיכוי לדעתי שמיקה תבחר בחיים הקלים על פניי החיים עם בנה האוטיסט בבית וזו לדעתי בחירה מוטעת בניגוד לבחירה בשליחת הילד לנופשון . לגביי החוויה שלי עם האוטיזם , נכון היא חוויה מכיוון של נערה ולא מכיוון של אמא ובטח לא אמא לאוטיסט אבל כאשר עוסקים בשאלה על ילד אוטיסט בעצם אמורים לחשוב עליו ועליו זה בראש וראשונה על מה שהוא רוצה ומה שטוב לו ומה שיביא אותו למקום הכי נפלא (ואני משתמשת במילה זו בכוונה כי זה לא מקום בו התפקוד הכי גבוה וזה לא המקום בו הילד הכי נהנה זה המקום באמצע) ושחושבים על זה צריכים לתת במה לילד וכאשר הילד לא מסוגל לדבר , אני מרגישה שזה המקום לדבר בשבילו , במעט. נכון אני לא דומה לא, אבל עדיין הקרבה שלי אליו היא יותר מהקרבה שיש לאדם נורמלי אליו, ההבנה שלי לגביי הספקטרום היא מהניסיון שלי בניגוד להבנה של אנשים רגילים שהינה מקריאת ספרים ומכל ההבנה המעטה הזאת שלי אני כן חושבת שלדעתי יש זכות להישמע ולהישמע בגדול , כי זה אומנם פורום הורים אך הוא עוסק בילדים. ולבסוף , נכון זה פורום תמיכה, אך מהפורום הזה אני נפגעת לא פעם וגם אתמול מההודעה הקוראת לתמיכה הזאת של מיקה אני נפגעתי עד עמקיי נשמתי , היא גרמה לי לבכות.
 

sky

New member
לנסיכה הרגישה

הרגשתי כמוך כשקראתי את ההודעה של מיקה ובעצם ההרגשה הרעה נובעת מכך שהילד נדחה על ידי אמו, ותחושה כזו תמיד גורמת לנו להרגיש הזדהות עם הילד וכעס על ההורה, אבל, בחיים יש לפעמים מצבים של "אין ברירה" . אם האמא הזו כתבה מה שכתבה הרי שהיא במצוקה גדולה מאוד וזקוקה לעזרה מקצועית. לפעמים במצבים מסוימים הוצאת ילד מהבית עם כל הקושי שכרוך בזאת הוא לטובת הילד. נכון שאלו מקרים בודדים אבל לצערינו הם קיימים.
 

asa112

New member
נסיכה,

את כתבת : "אבל כאשר עוסקים בשאלה על ילד אוטיסט בעצם אמורים לחשוב עליו ועליו זה בראש וראשונה על מה שהוא רוצה ומה שטוב לו ומה שיביא אותו למקום הכי נפלא (ואני משתמשת במילה זו בכוונה כי זה לא מקום בו התפקוד הכי גבוה וזה לא המקום בו הילד הכי נהנה זה המקום באמצע) ושחושבים על זה צריכים לתת במה לילד " אני חושבת שזה לא כל כך נכון ו חשוב שתנסי להבין - כאשר עוסקים בשאלה על ילד אוטיסט , חייבים לחשוב גם על משפחה שלו - אבא, אמא, אחים ואחייות - גם להם יש צרכים שחייבים לספק. ויותר מזה, את לא יכולה לקחת ילד אוטיסט ל"מקום הכי נפלא" ולהשאיר אמא שלו במצוקה - זה פשוט לא יעבוד. את תמיד חושבת רק על ילד ולא רואה בכלל צד של משפחה שלו ו כואסת - תנסי בקשה לראות אנשים אחרים בתמונה, רק תנסי, בסדר ? מקווה מאוד שלא פגעתי אותך
 
לא פגעת

יפה שהשתמשת בציטוט של דבריי. אני למדתי המון ממה שכתבת אבל יש לי הסתייגות מסוימת של כמה מפיתרון המצוקה של האם אמור לבוא על חשבון הילד. כלומר ברור לי שהמצוקת האם ומצוקת שאר המשפחה תמיד צריכות להפתר אבל כדי להגיע לתוצאה יש תמיד כמה דרכים לפיתרון - גם משוואה במתמטיקה אפשר לפתור בטרינום ובמשוואה ריבועית, ומעבר לזה במדובר על פיתרון מצוקה תמיד יש רמות ואני אמחיש את זה כאשר אומר שמצוקה זה נניח שלב 10 ופיתרון יכול להיות שלב 4 ויכול להיות שלב 3 ויכול להיות שלב 2 ויכול גם להיות גם אפס כאשר כדי להגיע לכל אחד מהשלבים האלו יש לעשות דבר אחר. כאשר מגיעים לשלב של הבחירת רמה אליה רוצים לרדת מ10 אני חושבת שצריכה להיות התייחסות לילד האוטיסט כלומר אם אפשר להגיע לרמה 4 בזכות פסיכולוג לאם שזה דבר שאני לא רואה איך הוא פוגע בילד האוטיסט אז רצוי לנסות את זה ולראות איך האם מסתדרת בשלב 4 . בסופו של דבר חשוב להדגיש וזה לכולם פה, אני לא אומרת חלילה שאין מצבים שבהם הדבר הטוב ביותר לכולם - לילד , לאם לאב ולאחים הוא הוצאת הילד מהבית, אני חושבת שהמצבים האלו הם מעטים שבמעטים ולהגיע אליהם מתוך כעס זה בלי ספק לא דבר חיובי, דברים שכאלה אמורים לבוא מהרבה מאוד מחשבה עוד לפני קבלת המידע, אחרי הרבה ניסיונות של הפחתת מצוקת המשפחה בדרכים אחרות. מאוד מקווה שלא פגעתי.
 

asa112

New member
נסיכה, צריך להוסיף משתנים למשוואה

מיקה לא כתבה הרבה על מיקרה שלה - רק שהיא חושבת לחפש מקום לילד ו לא יכולה להמשיך כך. לפי רוח של הודעה אני והורים אחרים היבינו שהיא במצוקה. כניראה את, נסיכה, לא הירגשת את זה בגלל הלקות שלך - אבל זה רק הניחוש שלי. אנחנו לא יודעים : - רמת תיפקוד של הילד - כמה תשומת לב הוא צריך - מצב כלכלי של המשפחה - האם הם יכולים להעסיק מישהי שתעזור לטפל בילד, האם אמא בכלל יכולה להרשות לעצמה ללכת לפסיכוליג - כמה ילדים יש במשפחה, אמא חייבת לטפל בכולם - באיזה מצב נופשי נמצאת האם, אולי לא מספיק לה ללכת לפסיכולוג והיא צריכה מנוחה ויש פה הרבה אופציות (הניחוש שלי - היא לא במצב טוב) -כמה זמן היא חושבת על פתרונות ואל איזה פתרונות חשבה - המון גורמים אחרים שלא חשבתי . יש הרבה משתנים במערכת ואם ננסה לדמיין מצבים שונים שהאמא צריכה להתמודד איתם - לא נראה שום סיבה לכאס, לשפוט ולהפגע ולבכות. אני חושבת שגישה שלך - לנסות לבנות מודל למצב - טובה מאוד , רק צריך לנסות לקחת כמה שיותר בחשבון ואז באמת תביני את הסיטואציה יותר טוב ופחות סיכוים להפע ולפגוע באחרים. יום טוב,
 
למעלה