4x14 - Blood On The Scales
- פותח הנושא The Human
- פורסם בתאריך
זה לא זה, פשוט שאין לי המון מה לכתוב.
מה כבר יש להגיד? הסצינה של זארק עם הקווארום, שמישהו שם קרא לו "Mr. Vice President" כשהוא מדגיש את ה-Vice היתה גאונית, ולמרות שאיפשהו קצת ציפיתי למה שבא אחר כך, זה נעשה בכזאת צורה והשחקן היה כלכך 'רגיש' לדמות ולרגשות שלה (or lack there-of), שפשוט קפאתי במקום ונדבקתי לכסא כשאני צועק "What the fuck", ולא הצלחתי להשתחרר מהתנוחה העוברית שנקלעתי אליה עד סוף הפרק, מלבד מחשבות חולפות על זה שהצ'יף מגניב, מחשבה שחלפה בראשי כשגאיוס הסתכל מוזר על הסיילונית שנראתה כמו נטלי (ובדיעבד חשבת על זה שבעוד שהמבט של גאיוס היה כנראה רמז למשהו שנראה בפרק הבא, הבמאי הצליח 'לשנות נושא' מהר מאד ובאופן פלא לגרום לנו גם לשכוח מזה באותו רגע). כמובן הסצינה של רוזלין - "I'm coming for all of you"... האשה הזאת היא אחד מכוחות הטבע החזקים ביותר ביקום, והיא יודעת את זה. לא הייתי רוצה להיות בדרכה. בסצינה שבה גייטה נותן את ההוראה לחסל את אדאמה ועונים לו "כן המפקד", ופתאום רואים שיש לו אקדח מוצמד לראש ואדאמה משוחרר מכבליו, פשוט קפצתי בכסא ומחאתי כפיים - באמת! ומאותו רגע נשענתי קדימה וראיתי איך אדאמה לוקח מחדש שליטה על הספינה שלו. עוד מחשבה ש- 'חלפה לה' בראשי היתה כשראינו בפעם הראשונה את ה- FTL וזה פשוט היה מגניב - שלא לדבר על כל הסיטואציה שהיתה מתוזמנת היטב והשאירה אותי דבוק לכסא וגרמה לי לשוב ולחבב את הצ'יף. עוד דבר שהצליח לגרום לי לזוז חצי מילימטר מהתנוחה העוברית המתוחה שלקיתי בה כשזארק נתן את ההוראה היה כשאנדרז חטף כדור בראש, וישר צעקתי "כן! לא! מה קורה לפיינל פייב כשהם מתים? מה?!" - אבל ברור שכל הסיטואציה הזאת - גם היא - הכנה לפרק הבא. היו עוד כלכך הרבה רגעים מעניינים בפרק הזה - רומו למפקין עושה את שלו ונעלם, הטייסים והמארינז שגורלם עדיין לא נודע - בניגוד למנהיגי המרד שנורו למוות (והשיחה ההזויה של גייטה ובאלטר). המבט המוזר של זארק לפני שהוציאו אותו להורג ממש הקפיא לי את העורקים. זה היה נראה כאילו הוא מרוצה מהסיטואציה, אבל יותר מכך - הוא היה מרוצה מזה שהוא הצליח 'לגרור' את גייטה איתו - יכלתי להשבע שראיתי את המבט של שש-בראש בעיניים שלו - המבט הזה של 'אני הכח העליון שמניע את החיים שלך - ואני קבעתי את הגורל שלך, ועכשיו כל מה שקורה לך זה בזכותי ובגללי'. זה היה מצמרר. בכלל, פרק מדהים שכל שניה בו יותר טובה מהקודמת, וההרמוניה של כל הדברים שקורים בו פשוט בלתי ניתנת לתיאור. זה אחד הפרקים שבגללם אפשר להגיד בוודאות ובלי שום הסתייגות שזאת הסדרה הכי טובה בטלוויזיה - אם לא בעשור הנוכחי אז בכלל. האקשן היה מתוזמן באופן מושלם, הדרמה השתלבה בו באופן בלתי ניתן לפירוד, הדמויות כולן היו כלכך עגולות וכלכך מלאות - מהדמויות הראשיות ועד לאחרון החיילים, הבימוי, העריכה, המשחק, המוזיקה - הכל היה פשוט מושלם - מעבר למושלם. זה היה מרגש, ואני רק מקנא במי שעוד לא ראה את הפרק כי הוא עומד לעבור את החוויה הזאת בפעם הראשונה - ואם הייתי יכול לשכוח שראיתי אותו כדי לראות אותו שוב ולחוות את אותה חוויה שוב הייתי עושה את זה - כי זה פשוט היה מעולה ברמות שבלתי ניתן לתאר.
מה כבר יש להגיד? הסצינה של זארק עם הקווארום, שמישהו שם קרא לו "Mr. Vice President" כשהוא מדגיש את ה-Vice היתה גאונית, ולמרות שאיפשהו קצת ציפיתי למה שבא אחר כך, זה נעשה בכזאת צורה והשחקן היה כלכך 'רגיש' לדמות ולרגשות שלה (or lack there-of), שפשוט קפאתי במקום ונדבקתי לכסא כשאני צועק "What the fuck", ולא הצלחתי להשתחרר מהתנוחה העוברית שנקלעתי אליה עד סוף הפרק, מלבד מחשבות חולפות על זה שהצ'יף מגניב, מחשבה שחלפה בראשי כשגאיוס הסתכל מוזר על הסיילונית שנראתה כמו נטלי (ובדיעבד חשבת על זה שבעוד שהמבט של גאיוס היה כנראה רמז למשהו שנראה בפרק הבא, הבמאי הצליח 'לשנות נושא' מהר מאד ובאופן פלא לגרום לנו גם לשכוח מזה באותו רגע). כמובן הסצינה של רוזלין - "I'm coming for all of you"... האשה הזאת היא אחד מכוחות הטבע החזקים ביותר ביקום, והיא יודעת את זה. לא הייתי רוצה להיות בדרכה. בסצינה שבה גייטה נותן את ההוראה לחסל את אדאמה ועונים לו "כן המפקד", ופתאום רואים שיש לו אקדח מוצמד לראש ואדאמה משוחרר מכבליו, פשוט קפצתי בכסא ומחאתי כפיים - באמת! ומאותו רגע נשענתי קדימה וראיתי איך אדאמה לוקח מחדש שליטה על הספינה שלו. עוד מחשבה ש- 'חלפה לה' בראשי היתה כשראינו בפעם הראשונה את ה- FTL וזה פשוט היה מגניב - שלא לדבר על כל הסיטואציה שהיתה מתוזמנת היטב והשאירה אותי דבוק לכסא וגרמה לי לשוב ולחבב את הצ'יף. עוד דבר שהצליח לגרום לי לזוז חצי מילימטר מהתנוחה העוברית המתוחה שלקיתי בה כשזארק נתן את ההוראה היה כשאנדרז חטף כדור בראש, וישר צעקתי "כן! לא! מה קורה לפיינל פייב כשהם מתים? מה?!" - אבל ברור שכל הסיטואציה הזאת - גם היא - הכנה לפרק הבא. היו עוד כלכך הרבה רגעים מעניינים בפרק הזה - רומו למפקין עושה את שלו ונעלם, הטייסים והמארינז שגורלם עדיין לא נודע - בניגוד למנהיגי המרד שנורו למוות (והשיחה ההזויה של גייטה ובאלטר). המבט המוזר של זארק לפני שהוציאו אותו להורג ממש הקפיא לי את העורקים. זה היה נראה כאילו הוא מרוצה מהסיטואציה, אבל יותר מכך - הוא היה מרוצה מזה שהוא הצליח 'לגרור' את גייטה איתו - יכלתי להשבע שראיתי את המבט של שש-בראש בעיניים שלו - המבט הזה של 'אני הכח העליון שמניע את החיים שלך - ואני קבעתי את הגורל שלך, ועכשיו כל מה שקורה לך זה בזכותי ובגללי'. זה היה מצמרר. בכלל, פרק מדהים שכל שניה בו יותר טובה מהקודמת, וההרמוניה של כל הדברים שקורים בו פשוט בלתי ניתנת לתיאור. זה אחד הפרקים שבגללם אפשר להגיד בוודאות ובלי שום הסתייגות שזאת הסדרה הכי טובה בטלוויזיה - אם לא בעשור הנוכחי אז בכלל. האקשן היה מתוזמן באופן מושלם, הדרמה השתלבה בו באופן בלתי ניתן לפירוד, הדמויות כולן היו כלכך עגולות וכלכך מלאות - מהדמויות הראשיות ועד לאחרון החיילים, הבימוי, העריכה, המשחק, המוזיקה - הכל היה פשוט מושלם - מעבר למושלם. זה היה מרגש, ואני רק מקנא במי שעוד לא ראה את הפרק כי הוא עומד לעבור את החוויה הזאת בפעם הראשונה - ואם הייתי יכול לשכוח שראיתי אותו כדי לראות אותו שוב ולחוות את אותה חוויה שוב הייתי עושה את זה - כי זה פשוט היה מעולה ברמות שבלתי ניתן לתאר.
../images/Emo58.gif מעלי, והזכרת לי
שכששש-שאיננה-נטלי פונה לגאיוס בשאלה "אתה פצוע?" המחשבה הראשונה שחלפה בראשי היתה שכנראה שלורה הכתה אותו
המבט הרב משמעי שלו נראה לי יותר נקודתי מאשר רמז לפרק הבא, אבל יהיה ממש נחמד אם יסתבר שאתה צודק
החיוך הקטן שעבר בין זארק לגייטה והניצוץ בעיניו של זארק היו מדאיגים לפחות כמו הדיאלוג בין גייטה לבאלתר מבחינת הוודאות שאני מפספסת משהו חשוב שקורה פה...
שכששש-שאיננה-נטלי פונה לגאיוס בשאלה "אתה פצוע?" המחשבה הראשונה שחלפה בראשי היתה שכנראה שלורה הכתה אותו
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.