בשבילך ../images/Emo13.gif
פרק 1: טינקרבל, שדורשת שיקראו לה טינק, אוהבת מאוד לשמוע מוזיקת רוק, למרוח לק שחור בציפורנייה וללבוש בגדים שחורים. יום אחד אמא של טינק (ג'סי) קראה לה לבוא לחדר האוכל. טינק הופתעה מאוד, כי היחסים בינה ולבין אמה לא היו מזהירים. היא מעולם לא קראה לה לבוא לחדר האוכל. "טינקי, יש משהו חשוב שאני צריכה לספר לך." "מה? תגידי מהר אני חייבת לעוף" "כפי שאת יודעת, פיטרו אותי מהעבודה, ולא מצאתי משרה אחרת. הציעו לי לעבוד בניו יורק, להיות רופאה בבית חולים מצוין." "נו אז מה את רוצה ממני? את תטוסי לניו יורק ואני אשאר פה לבד. מה מסובך?" "אסור לי להשאיר אותך לבד בבית. את עוד קטינה. את רק בכיתה ט'. את תצטרכי לעבור איתי." "מה???? לא רוצה!! אני נשארת פה!!! ולא אכפת לי!" טינק יצאה מהבית וטרקה את הדלת בחוזקה. היא הלכה והלכה, חושבת על דבריה של אמה. למזלה של טינק, היא ידעה אנגלית מצוין. זה היה אחד המקצועות החזקים שלה. 'אני יודעת אנגלית טוב, ויהיה דווקא די טוב לנסות משהו חדש... לא? רק איך אני אספר לחבר'ה שאני נוסעת? אני אשקר. כן, אני אשקר. אני רוצה לנסוע לניו יורק.' טינק הלכה למקום המפגש הקבוע שלהם ופגשה את כל החברים שלה. "היי חבר'ה. מה קורה?" - "בסדר. חיים." "תקשיבו... אני נוסעת לניו יורק ולא משנה למה." - "מה?! למה?? את חייבת לנו הסבר." טינק היתה, מה שנקרא, 'ראש הקבוצה'. היא היתה די פופולרית בקבוצתה וחבריה העריצו אותה. "לא משנה. מצטערת, זה די סוד ואני לא יכולה לומר". - "מהחברים שלך את שומרת סוד? מגעילה. פשוט מגעילה." טינק ממש רצתה להחטיף לאחד מהם, אבל ידעה שאז כולם יתנפלו עליה. היא חזרה הביתה, וסיפרה לאמה שהיא מוכנה לטוס איתה לניו יורק. אמה שמחה והתרגשה, כמעט חיבקה את ביתה, אבל ברגע האחרון היא נזכרה שטינק לא אוהבת חיבוקים. "אז רוצה שאני ואת נלך ביחד מחר לקנות את הדברים שאנחנו צריכים? בגדים, נעליים, משחות שיניים, מסרקים... בא לך? אני גם מוכנה לתת לך כסף כדי שתקני דיסק שאת אוהבת." "טוב.... שיהיה." כשטינק נרדמה, היא חלמה חלום מוזר: כתם שחור, מתקרב אל כמה כתמים צבעוניים שמדברים בשפה זרה. הכתם השחור ניסה להתקרב אליהם, אבל הכתמים הצבעוניים התרחקו ממנה. הכתם השחור חיפש עוד כתמים שחורים, אבל לא מצא. ואז היא התעוררה. לפתע היא הרגישה כמה דמעות זולגות על לחייה. 'אם לא ירצו אותי? אני לא אוכל להתמודד עם ההשפלה. אולי פשוט אצטרך להתמודד בעצמי עם הכל...' בפעם הראשונה בחייה היא הלכה אל אמה כדי לבקש עצה. "אמא... אפשר לשאול אותך משהו?" "בטח, טינקי. מה שתרצי" "אם לא יאהבו אותי בניו יורק?" "את ילדה חזקה, טינקי. את תוכלי להתמודד עם זה." "מה.. את מציעה לי שאני ארביץ להם אם הם לא יאהבו אותי??" "לא, חמודה. התכוונתי שאת חזקה מבפנים. יש לך את הכוח הפנימי הזה שלא לכולם יש. מה גם, אני בטוחה שיאהבו אותך. את זוכרת שפעם, בכיתה ד', כשעברנו דירה, אף אחד לא אהב אותך בגלל שלבשת שחור? "כן... ו?" "אז את המשכת בדרכך, ולא התייאשת. לא השתנית כדי שיאהבו אותך. זה דבר שלא כולם מסוגלים." "תודה. ואל תקראי לי יותר חמודה, זה עושה לי פאדיחות" מועד הטיסה הוא היום. טינק פחדה. ***