[Rivendell]

איזה כייף שבאת ../images/Emo13.gif

גם אן וגם קוני הן מהחביבות עלי. אני מאוד אהבתי את "מעבר" אם כי היו עליו ביקורות לכאן ולכאן. בכל מקרה כדאי לקרוא את "ספר יום הדין" שלה, שהוא ללא ספק הכי הכי טוב מבין ספריה, וגם את "המשכוכית", שהוא אחד הספרים היותר מתוקים שיצא לי איי פעם לקרוא. ומשל אן כדאי לקרוא גם את סדרת The Rowan. אבל בינתיים אני מרוצה מאוד גם מאקורנה, מה גם שיש לו לא מעט מן המשותף עם הרואן.

 

[Athaclena]

אני די אוהבת את מק'קפרי

אבל קצת ירדתי ממנה... החלטתי שהיא מנסה לעשות רושם של פמיניסטית אבל היא לא. את ACORNA קראתי ונהניתי, ומעניין אותי לקרוא את ההמשכים - שווה? דווקא הכי אהבתי את סדרת הדרקונים שלה (PERN), במיוחד את אלה שלא רק קשורים לדרקונים - DRAGONDRUMS וMASTERHARPER. וגם הדולפינים, ומתוך הדרקונים את הדרקון הלבן. ויש סיפור יחסית קצר שלה מעולם PERN בLEGENDS - גם חמוד. חוץ מזה אהבתי את PARTNERSHIP מסדרת הספינה ששרה, ואת השאר פחות... אבל לא קראתי הכל. נראה לי שיש לה בעיה לכתוב ספר ולהשאיר אותו לבד - כל דבר מתפתח אצלה לסדרה! בקיצור - איך ההמשכים של ACORNA? ואיך CRYSTAL SINGER והסדרה של זה? שווה?

 

[Rivendell]

עוד לא הגעתי להמשכים, מן הסתם

אם אני עוד קוראת את הספר הראשון. אבל מנסיוני עם מק'קפרי לרוב ההמשכים שלה טובים לא פחות מהספר הראשון, ולפעמים אפילו יותר. הדפוס של סדרות, אגב, מקובל מאוד בכל תחום המד"ב והפנטזיה. דווקא אלה שכותבים ספרים "לבד" יותר נדירים, קוני ויליס למשל. את כל סדרת The ship who sang כדאי לקרוא, וגם את "שירת הגבישים" אהבתי מאוד. את ההמשכים עוד לא קראתי. אבל לא יעזור כלום - סדרת The Rowan היא הכי טובה שלה לטעמי. אני זוכרת שקראתי את הספר הראשון, וכ"כ אהבתי את הדמות הראשית... ואז ב Damia פתאום היא האירה את הדברים באור אחר לחלוטין, וממש שינתה את כל התפיסה שלי. זה היה מאוד מרשים לטעמי. ואם לא אכפת לך לפרט על ההצהרה הדיי מפוצצת שזרקת שם על מק'קפרי כפמיניסטית, אני אשמח. כי לי ממש לא ברור מדוע ולמה צצה המסקנה הזו.

 

[Athaclena]

מק'קפרי

דרקונים - קראת הכל? כי באנגלית יש איזה 10 ספרים, עם הזמן קראתי הרבה מהם. THE ROWAN אני לא בטוחה משום מה. אולי כי קראתי ספר של סיפורים קצרים של אבא שלי והיו שם סיפורים מתוך רוב הסדרות. שירת הגבישים אני די בטוחה שלא קראתי הספינה ששרה קראתי, וגם 3-4 המשכים, אבל לא את כולם. בטוח לא קראתי THE CITY WHO FOUGHT או משהו כזה... ויש לי בבית איזה THE SPACE PIRATES או משהו שלא קראתי. בסדרות הדרקונים והספינה ששרה זה נראה לי שהיא מנסה לכתוב גיבורות חזקות, אבל בסוף (או בדרך) הן עדיין נשענות על גברים. זה עושה לי את הרושם שהיא ראתה שפמיניזם זה מגניב, וניסתה בלי להבין את הקטע. אני לא אתפלא אם לא תביני, את לא תהיי הראשונה. וזה אפילו לא הרעיון הכי מוזר שלי. אולי זה סתם בגלל שהיא נוטה לכתוב דברים מהסוג של "זרועותיו השריריות הקיפו אותה בעדינות..." (אין לי כאן ספר לדוגמא ואני לא זוכרת אבל זה הרושם שיש לי ממנה). גם אם האישה שלה חזקה, תמיד הגבר יציל אותה. טוב, אולי פשוט כדאי לי לקרוא שוב את הספרים... אולי זה גם בגלל שקראתי סופרים שלדעתי כותבים הרבה יותר פמיניסטי, בלי לנסות אפילו. כרגיל אני חולה על דייויד ברין ואפילו שלרוב יש לו גיבורים ולא גיבורות (חוץ מספר אחד בולט) הוא יותר פמיניסטי. אוף, לא יכולה להסביר. כנראה שזו עוד סטייה במוח שלי (לא שחסר) כשתסיימי את ההמשך/ים של ACORNA תגידי איך הם, אולי אני אמצא מישהו שיש לו...

 

[Rivendell]

את סדרת הדרקונים לא קראתי

וזו הסדרה היחידה שלה שלא קראתי לדעתי

הסיבה לזה היא שכשקניתי את רוב ספרי המד"ב והפנטזיה שלי הייתי בארה"ב. קניתי בעך 4 סדרות של מק'קפרי, ורציתי גם עוד שתיים של מלאני רון. אז לטובת מלאני ויתרתי על הדרקונים של אן. אגב, אני לא מתחרטת. מלאני רון פשוט נפלאה, וזו היתה השקעה מצויינת. ואני חושבת שאת מסתכלת רק על זווית מאוד צרה של פמיניזם. זה שאישה היא פמיניסטית, זה עוד לא אומר שהיא עשוייה מברזל, ואסור לעזור לה. אני לא ראיתי את המסרים החלושים שאת מדברת עליהם. רומנטיקה, לטעמי, היא לא אנטי-פמיניסטית. אבל זה כבר ממש דיון פילוסופי עקרוני

.

 

[Athaclena]

מלאני רון? מה זה?

לא מכירה. כמו שאמרתי אני היחידה שחושבת דבר מוזר כזה על מק'קפרי, זה רושם אישי... אם את מעוניינת אני יכולה להשיג את רוב הסדרה, ולדעתי זו הסדרה הכי טובה. וגם הכי ארוכה עם יותר מ-10 ספרים. החזרת אותי לזמן הבית הספר עם מה שאמרת על פמיניזם, המורה שלי נתנה לנו חומר על הנושא ועשינו דיונים... מזמן מזמן.

 

[Rivendell]

מלאני רון היא סופרת שכותבת פנטזיה

והיא מעולה. מ-ע-ו-ל-ה. היא כתבה סדרה של שלוש טרילוגיות שנקראת DragonPrince. לי יש את שתי הטרילוגיות הראשונות. פשוט חובה לכל אוהב פנטזיה, לטעמי. היא יצרה עולם פשוט מרתק. ואיתי בביה"ס מעולם לא דיברו על פמיניזם, עד כמה שאני זוכרת (עבר לא מעט זמן). ועדיין אני ממליצה לך לקרוא את "האישה האכילה" של אטווד אם יבוא לך לקרוא יצירה שנכתבה בצל הפמיניזם.

 

[Athaclena]

ברוב עוונותי

לא קראתי שום דבר של אטווד (מרגרט?) ולא שמעתי ולא ראיתי... את יודעת במקרה אם יש נוכחות שלה (ואם כבר אז גם של מלאני רון) בחנויות ספרים יד-שניה? ומה זאת אומרת "בצל הפמיניזם"?

 

[Rivendell]

אין לי ממש מושג.

את אטווד אפשר למצוא בחנויות הספרים בד"כ, אבל בחנויות יד שנייה יש בד"כ מה שאנשים מכרו, אז קשה לחזות את זה נראש

מלאני רון לדעתי אין כמעט בארץ. אני קניתי אותה בחו"ל. ולגבי "האישה האכילה" - כל הפרטים נמצאים בביקורת

 

[Athaclena]

תודה רבה!

 

[מירטל]

מומלץ בחום לקרוא.

השלושה הראשונים שווים קריאה. לקח ספר - ספר וחצי להבין שאין לי שום בעיה עם הכתיבה, הבעיה היא שכשאר אני קוראת ספר על דרקונים אני מצפה לספר פנטזיה, לא ספר מד"ב

 

[O o00]

אני כרגע סיימתי את.../images/Emo63.gif

"תמונתו של דוריאן גרי" ואני חושבת שייצא לי לקרוא אותו בקרוב שוב. וכרגע אני מתחילה את הגרסה המוערת(מהמילה הערה..

) של אליס בארץ המראה. (אחרי שקראתי את הגרסה המוערת להרפתקאות אליס בארץ הפלאות)

 

[siv30]

נהדר אני אהבתי את שניהם בתרגום

החדש פשוט נהדר. רק בזכותם התחברתי לספריה החדשה של מ.פ

 

[sisyphus]

הגרסה המוערת...

הוסיפה לי המון ידע, ואני אוהבת לעיין בה אפילו בלי לקרוא את כל העלילה. אליס בארץ הפלאות ולאחר מכן המראות היו השניים האהובים עליי בגיל 9, ובשפת המקור...

 

[siv30]

טוב אני לא בתקופת קריאה

קשה לי ביותר עם כל ספר שאני לוקחת ליד, אולי אני צריכה חופשה. אז בנתיים אני עם הבושם, מתקדמת לאיטי...

 

[אורי אשד]

"תקנות בית השיכר" עדיין ברקע, התחל

תי את "תצפית עבר" אבל... סיימתי את "ורתר"!!! ולמרות שהייתי צריך להיאבק אתו, מאוד נהניתי! (והספקתי בדרך את "עשן ומראות" של גיימן שהוא אוסף שלמרות שלא שומר על רמה אחידה יש בו כמה יציאות ממש טובות!

 

[Fell]

אהבה בימי כולרה

מאוד יפה דווקא, אני אוהבת. לא קורה שם יותר מדי, אבל בכל זאת. אני בערך באמצע, בדיוק הייתה שם סצינת סקס יפיפיה, מהטובות שיצאו לי לקרוא, וזה ידוע שאין הרבה כאלה. גם קוראת לאיטי את במעלה המדרגות היורדות של בל קאופמן, כמה פרקים לפני השינה בדרך כלל. לא מרגישה צורך לצלוח אותו מהר. אה, וחמסין וציפורים משוגעות (ששש) פעם שניה. שבוע הבא ספריה.

 

[sisyphus]

גמרתי לא מזמן את...

'אלה תולדות', גם בעקבות גל ההמלצות עליו בפורום. ובהתחלה נורא התאכזבתי ממנו, אבל כשהעלילה הוסיפה להתגלגל התחלתי לאט לאט להבין במה טמון היופי שבו, והסוף בהחלט הוסיף המון משקל למחשבות עליו. לא חושבת שאני עדיין מסולגת לנסח את זה במילים, ובודאי שלא אקלקל לריוונדל את ההנאה... ועכשיו התחלתי את 'ככה זה' של פרנק מק'קורט, ההמשך של 'האפר של אנג'לה', והוא כתוב בדיוק באותו סגנון רק שונה בעלילה. כמובן שהסיבה היא שזה חלק מביוגרפיה. אבל בכל זאת, קליל ונחמד. וצריך להגיע לי מארצות-הברית דרך חברים הכרך האחרון של חולית שיצא, The machine crusade, שהוא השני בטרילוגית Legends of Dune. כבר קראתי את הקודם לו - הג'יהאד הבלולריאייני, והוא היה די בינוני, ממש לא ברמה של 'חולית' המקורי של פרנק הרברט עצמו, וגם לא של הטרילוגיה המקדימה שכתב בנו. הדמויות והעולם העשיר שהכרתי פשוט הרבה פחות מורכבים מבספרים הקודמים. אבל אני במתח לגבי מה שקורה, אז... ואני מקווה שהוא יהיה יותר טוב. ואחריו אני רוצה להשוות בין התרגום של 'החטא ועונשו' במהדורה וההוצאה העתיקה שברשותי לבין זו החדשה שקיבלתי לא מזמן. ובכלל רציתי לבדוק משהו בספר הזה... כיוון חשיבה חדש שלא ראיתי קודם.

 

[catch 2 2]

היום אני מסיים

את "השימוע" של ג'ון לסקואה .ספר דרמה משפטית

 

[passiflora]

מוראקאמי...

סיימתי את " מרדף מטורף אחרי כבשה" ( תרגום חופשי מאוד..), ועכשיו אני לקראת סיום של "לרקוד לרקוד לרקוד"(תרגום חופשי לא פחות), הספרים עוסקים באותו הגיבור ובעלילה מתמשכת ורק במקרה יצא לי לקרוא אותם בסדר הגיוני. החלטתי לכתוב ביקורת על שניהם גם יחד אז לכשאסיים... למה מוראקמי? כי אהבתי את כל הקודמים שלו, וכשמצאתי בסטימצקי את שני אלו, קפצתי כמוצאת שלל רב, אף אחד מהם לא תורגם למיטב ידיעתי לעברית. יש לי ערימה מכובדת שמחכה לי ואם מישהו מוכן להמליץ ממה להתחיל אני אשמח: 'קוף'- וו צ'נג-אן הוצאת אלישר, 'בדודנית בט' בלזק הוצאת דביר, 'כתונת הפנינים' פנג מנג-לונג, עם עובד,'לחיות את המוות' ג'אנג שיאלינג, מעריב,'האיכרים' בלזק הקיבוץ המאוחד, 'הבחילה' סארטר - סימן קריאה, 'סיפורים גרמניים' הוצאת הקיבוץ המאוחד, 'חוזה נישואים'- בלזק עם עובד, 'כלב לבן' ו' המלתחה הגדולה'- רומאן גארי, הוצאת מעריב,'מול פלנדרס'- דניאל דיפו, 'סוף הדרך'- ג'ון בארת. וחוץ מזה יש לי גם את עץ המשי ויער נורווגי שכבר קראתי אבל מתחשק לי שוב... בקיצור צרות של עשירים, אבל בכל זאת צרות...