[Rivendell]

מממ, "מול פלנדרס" ../images/Emo99.gif

עכשיו עשית גם לי חשק לקרוא אותו שוב

. גם ג'ון בארת' יופי. הייתי מתחילה עם אחד משניהם.

 

[מול פלנדרס]

לפי הניק שלי את יכולה לנחש ממה

אני ממליצה להתחיל

 

[ל א]

לכי על "סוף הדרך"

זה ספר סוף הדרך. ואז תמשיכי למול פלנדרס.

 

[ILet]

סארטר

התחלתי לקרוא את הביוגרפיה שלו שנכתבה ע"י אני כהן-סולל ושם היא מתייחסת לבחילה. אני אגיע אליו פעם. מלבד זאת, אני מתקדמת לאיטי בספר של P.D. Jamesבשם original sin. אינני רוצה לספר את התוכן. כתיבתה קולחת, הדמויות בעלות עומק. מומלץ לאוהבי הז'אנר ולאנגלופיליים.

 

[Noya111]

מציעה לך להתחיל עם "הדודנית בט"

ו"חוזה נישואין"של בלזאק וזאת מתוקף היותי אוהבת מושבעת של יצירותיו.(דווקא את "האיכרים" לא קראתי).

 

[אחד נחמד]

אני עם בדרך אל החתולים

של יהושע קנז בעיקר בגלל שמאוד אהבתי את התגנבות יחידים ובעקבות ההמלצות כאן בפורום. מעניין להשוות בין הדינימקות החברתיות שקנז מתאר בטירונות לבין הדינימקות בין הדמויות בבית החולים לזקנים. מחכה לי לב תל אביב של נתן שחם שלקחתי בספרייה

 

[Rivendell]

אוח, ספר נהדר.

אני ממש אוהבת את קנז, ואני חושבת ש"בדרך אל החתולים" הוא הקנז החביב עלי. תחזור לדווח!

 

[behemot]

סיימיתי את כרומוזום כלכותה התמוה

במקצת אבל כיוון שבאתי עם צפיות נמוכות שבנמוכות הופתעתי לטובה התחלתי את "אחי גיבורי התהילה" של פאסט

 

[Tennessee]

ואני כרגיל עם המחזות (והתאוריות).

בשבוע שעבר קראתי צ'כוב ("שלוש אחיות", "הדוד ואניה") והשבוע אני עם עוד איבסן ("פר גינט"). אגב, כיוון ששניהם נכתבו במקור בשפות שאינן אנגלית, החלטתי במקרה של "פר גינט" (את צ'כוב פשוט כבר לקחתי מהספריה באנגלית מזמן) לבדוק איך אני מסתדרת עם התרגום של לאה גולדברג, ואכן- לא סתם אני אוהבת כ"כ את כתיבתה- גם בתרגום היא עושה נפלאות. מומלץ.

 

[חייםלוי]

את עלומים של קוטזי. אני עובד

בספריה והספר הגיע אלי לקיטלוג. אני לא ממש מבין על מה הוא קיבל פרס נובל,לפחות על פי הספר הזה. הספר מעורר בי תחושת אי נחת שאני עוד לא יכול להסביר למה. קראתי שני שליש ממנו והספר לא ממש מלהיב.

 

[suki da yo]

סיימתי את עשו בהנאה גדולה

פשוט ספר מעולה. נורא אהבתי את מדרשי השמות (המורה לספרות בכל זאת למידה אותי דבר אחד ויחיד) עכשיו אני עם שירתה של טרויה, שאני אפרט עליו אח"כ, כי יש לי הרבה מה להגיד עליו, ועם הקוסם מארץ עוץ, שמחכה לי בפינגווין כבר המון זמן, והחלטתי להתפנות אליו... אח"כ יש לי משהו של פול אוסטר, את אמסטרדאם של איאקן מקיואן, את חוף הפלדה של ג'ון וארלי ואת הדרור, של איזו בחורה שאני תמיד שוכחת את השם שלה.

 

[2_be]

בדיוק אתמול לקחתי מהסיפריה

את "מקרה ידוע מראש" של איאן פירס, השם היה לי נורא מוכר..בטח מפה

וגם את "נואר" של קיי וו ג'טר - שסתם נלקח בספונטניות מעגלת הספרים המוחזרים....

 

[passiflora]

מקרה ידוע מראש..

אוחן המליצה, אני קניתי לחצי לראש השנה, 10 ימים לא היה לי עם מי להחליף מילה.... החצי נהנה, אם כי אמר שהיו קטעים ארכניים לטעמו...ביקשתי ממנו לא לספר על מה ולמה, גם הספר הזה ברשימת ההמתנה שלי...

 

[siv30]

מקרה ידוע מראש

מ-ע-ו-ל-ה את חייבת לשים לב לעלילה ולדובר. לידיעתך רק בפרק האחרון מבינים מה קורה והפזאל נסגר אז להתאזר בסבלנות.

 

[2_be]

עוררת סקרנות

אני מניחה שאני עוד היום אתחיל לקרוא אותו

 

[Ayelet S]

אני קוראת כעת את "שמועות על גשם"

של הסופר הדרום-אפריקאי אנדרה ברינק ומאוד אוהבת. ספר חזק, מבנה מיוחד של כתיבה, נותן ביטוי נוקב לקונפליקט הקשה המשסע את דרום אפריקה. אחרי הזכייה של קוטזי בנובל על "חרפה" (שד"א מאוד אהבתי) החלטתי ללכת לעוד דרום-אפריקאי מפורסם ולראות כיצד משתקפת המציאות הבעייתית של ארצו ביצירותיו הוא. (ואולי לערוך השוואה בינו לבין קוטזי מאחר ושניהם שייכים - יחד עם בת-ארצם נדין גורדימר (אף היא כלת פרס נובל לספרות)- לאותו גרעין קשה של אנשי רוח דרום אפריקאיים שניצבו בקדמת שורות המאבק נגד משטר האפרטהיד ומתן שויון זכויות לשחורים בארצם.

 

[Ayelet S]

ואם כבר הזכרת את אלזה מורנטה

האם מישהו מכם הספיק לקרוא כבר את "ארצ'לי" של אלזה מורנטה ולהתרשם ממנו ? כמה סיבות לשאלתי. הספר מככב – בזינוק מטאורי – כבר בראש רשימת רבי המכר של "הארץ" וזאת לאחר שהדיח משם את "הנה אני מתחילה". באופן מקרי, שני הספרים יצאו לאור בהוצאת "הספרייה החדשה". ולא שיש במעמד של רבי מכר עצמו אמרה כלשהי לגבי איכויות ספר. כלל וכלל לא. עושה לי הרושם שמסע הפרסום שמלוה את הספר הזה הוא די חסר תקדים. הכיצד ניתן להסביר את העובדה שלא חולפת לה יממה מבלי שמודעות פרסום שמידותיהן הולכות וגדלות (היום, במוסף הספרים של "הארץ" זה הגיע לממדים של כמעט פוסטר קיר) יגדשו את גיליון העיתון ? מדגם מייצג מן הכתוביות המלוות את הפרסום: "הספר שכולם חיכו לו" (סלחו לי, אך, לא יכולה להימנע מלשאול מי זה "כולם" . ייתכן שזה אלה מן "העיתון של כולם", או לחילופין אלה מ"לכולנו יש סנפרוסט בראש") "גאוות הספרייה החדשה" "החשבון הכי קורע-לב שקיים בספרות של בן עם אמו". אין זה סוד שביני לבין אלזה מורנטה, לא שוררת, מה לעשות, אהבה גדולה. את "אלה תולדות" קראתי כי ….צריך, כי דברו על זה כל כך, כתבו על זה כל כך ושיבחו את זה כל כך. האם נהניתי ? לא ממש. הרגשתי – דווקא המילה שעולה לראש היא "עמל" . ספר קשה, מיגע, המשרה אוירה קשה. צרויה שלו נשאלה פעם לדעתה על "אלה תולדות" והיא השיבה שאין ספק שזהו ספר חשוב אך "לכל אורכו ניכרת התחושה שמי שכתבה אותו מעולם לא חוותה בעצמה את חוויית האמהות". (הלא לאלזה מורנטה ולבן-זוגה, הסופר אלברטו מורביה מעולם לא היו ילדים). ולמרות שאיני נמנית עם חסידי ספריה של צרויה שלו , הזדהיתי עם דבריה אלו באופן מלא. לגבי "כזב וכשף" הסתפקתי בכ- 50 עמודים בלבד (כי באמת שלא מוכרחים, החיים הם קצרים מדי). על "האי של ארתורו – כבר לא היה על מה לדבר. כך, שתחושותיי הן די מעורבות. ממה ששמעתי , התרגום של "ארצ'לי" מקשה אף הוא על הקריאה , למרות שנעשה בידי מרים שוסטרמן-פאדובני הידוע לטוב . ואם להאמין לאריאנה מלמד, אזי מלאכת בניית פסיכולוגית הדמות הגברית על כל היבטיה ע"י אישה לא עלתה כל כך יפה למורנטה, הפעם. כלומר, מה שעלה בידו של עמוס עוז לעשות ב"מיכאל שלי" עם דמותה של חנה, לא הצליחה מורנטה לעשות עם דמותו של הגיבור של "ארצ'לי".

 

[מול פלנדרס]

גם אני לא ממהרת לקרוא את "ארצ'לי"

את "אלה תולדות" דווקא מאוד אהבתי, אבל נדמה לי שזה הספר היחיד שמצדיק את הקרדיט שקיבלה. את "כזב וכישוף" לא ממש אהבתי. הוא היה בסדר אבל לא מה שציפיתי. הגעתי אליו בעקבות המלצתה של מנואלה דבירי שהשוותה אותו ל"אנה קארנינה", אלק...

 

[catch 2 2]

עכשיו בידיוק הנחתי את "חתום בנשיקה"

ספר מותח מאוד על רציחות מחוף לחוף בארהב ,קראתי אותו במכה אחת וזה הלך לי די מהר כי הספר היה שוטף מאוד ולא סטה מהעלילה ,יותר מידי לפחות. כמעט והצלחתי לתפוס את החשוד והימרתי על שניים שאחד מהם כן היה,בסוף. כעת אולי אחפש את הסרט ששמעתי שיש כתוצאה מהספר הזה ,בטוח יהיה מרתק (למרות שעכשיו אדע ה כ ל).

 

[catch 2 2]

גם הזימון ומים עמוקים היו נחמדים