האם האפליה הפסולה של יהודים נמשכת? אם נמשכת, האם החמירה? אם עדיין קיימת - האם היא נרחבת יותר כיום? ניתן במידת הצורך להתמגד בנושאים כמו חובת הגיוס לצבא, מדיניות הקבלה לעבודה במגזר הציבורי ומדיניות אכיפת החוק במגזר היהודי בהשוואה למגזר הערבי.
מדוע באמת לא מגייסים גם ערבים לצה"ל? האם המצב היום זהה למצב בשנות ה 50 כאשר הוחלט לא לגייסם - ומאז הנציחו אפליה בטענה שאינם מתגייסים? האם לא הגיע הזמן לשירות צבאי/לאומי כללי חובה, לכל אזרחי המדינה? האם ניתן למנוע מאדם להתגייס ואחר כך להענישו על כך שלא התגייס?
ואני בכוונה משתמש במלים חריפות. אתה יודע היטב שכל ערבי שרוצה בכך יכול להתגייס ובטבח במוצב ברפיח כולנו גם חזינו בהרוגיהם. האפליה נעשית בכיוון אחד בלבד - כופים על היהודים להתגייס וכשהם משתחררים הם מתחרים על מקומות עבודה ציבוריים עם ערבים שכבר סיימו תואר ראשון וזוכים ממילא להעדפה בקבלה למקום העבודה.
אתה מבין כמה זה מצחיק? אתה לא חושב שיש כאן בעיה לוגית בסיסית? אתה טוען שאתנוס שהוא רוב מכריע במדינה שמוגדרת כמדינה של אותו אתנוס, יכול לטהר את עצמו אתנית ויכול לקפח את עצמו. זה לא מצחיק אותך? אתה באמת לא מבין למה זה מגוחך?
אלא ע"י שוק המסחר, משכורות, העדפות אישיות (בקולקטיב) וכו' גם אם ממשלת ישראל אינה מקפחת (שטות אדירה, אבל נניח לזה כרגע) הגופים הפרטיים מפלים, האזרחים מפלים, עסקים מפלים, וכו'
אני מאמין שגם הצד השני מפלה, אבל תביא לי דוגמא למשל של מפעל ערבי בארץ, אני פשוט לא מצליח לחשוב על אחד כזה, אבל אני יודע שלמשל שיטת החרם של גופים פלסטינאים על ישראלים בשל היותם ישראלים לא תורמת לדו קיום.
ערב רב - שמיידית חש צורך להגן על היהודים המקופחים. זה הסממן הגדול ביותר לקיפוח - שהרוב המקפח דואג לא לראות את הקיפוח או להאשים את המקופח בקיפוח. באותה מידה ניתן לראות את דבריו של ערב רב כ"הכל עובר עליך ו@#%$ בידך" או כמו הטענה שכאשר המזרחיים טענו לקיפוח ואפליה היו קמים האשכנזים ועונים "אנחנו המקופחים, כי אנחנו צריכים לחיות אתכם". הקיפוח חי ובועט
הוא רק לוקח את כל מה שאנחנו אומרים על הערבים והופך אותם אחר כך הוא מתאמץ קשות לקשר את הטיעון האבסורדי ללוגיקה מופרכת עוד יותר זה כמו לטעון שהאדם הלבן מופלה באמריקה כי האפליה המתקנת בעד השחורים מפלה לבנים. אם הוא לא היה מתכוון לזה ברצינות, זה היה מצחיק.
האם האלימות הקשה שהפעילו ערביי ישראל ב-1976 על-מנת למנוע הקמת יישובים יהודיים בסמוך ליישובים ערביים, עונה על ההגדרה המקובלת של דו-קיום הן מבחינת האמצעים והן מבחינת המטרה?
האם ניתן לנהל דיון על סמך "עובדות" שכל קשר בינן לבין המציאות מקרי בהחלט? האם מכבסת מילים היא אמצעי לדיון או לניגוח? האם אכן סתם התנגדו להקמת יישובים או שהתנגדו לנטילת רכושם?