אנשים יכולים להתייפייף כמה שהם רוצים
אבל בפועל אם אתה לא לומד גם להפרד, אתה מוצא את עצמך כמו שאני מצאתי את עצמי לפני שלוש וחצי שנים עם 29 כלבים אישיים, כי לא ידעתי לשחרר, כי האמנתי שאצלי יהיה להם הכי טוב, כי אם אתן להם חיים של מלכים ככלב/ה יחיד/ה אצל משפחה אוהבת, אז אני עושה להם עוול. בסופו של דבר אם יש לך זכר אין עם זה בעיה, אתה מרביע נקבות ברחבי הארץ (אם הוא מתאים לכך), אתה גובה או תשלום או גור שאתה מוכר אותו במהירות לפני שנקשרת אליו וכולם מרוצים. אתה לא נחשב למי שמוסר כלב "לאחר שניצל אותו למטרותיו"; ורק לידיעתך מי שמחזיק בזכר כזה איננו מגדל בשום קריטריון של ההגדרה. מגדל יש לו לפחות 3 עד 5 נקבות מקווים שונים ועם השנים הוא מנסה להשביח את הגזע באמצעות בחירת בן זוג להרבעה של אותן הנקבות. זו עבודה מאוד קשה ומתישה שיש בצידה הרבה עוגמת נפש ואכזבות, ועם זאת כאשר מצליח לך הזיווג לבסוף ויוצא לך שגר נהדר ובו מנצחים רבים ומצויינים תחושת הסיפוק היא נהדרת. עכשיו תחשבי לרגע, אם בן אדם הוא מגדל מקצועי ויש לו בתחילת דרכו רק 3 נקבות, אפילו רק 2 והוא מרביע אותן, הוא בוחר את הבחירה הראשונה לעצמו כדי להחזיק בגורות הטובות ביותר של השגר אצלו על מנת לפתח את בית הגידול ולהשביח את הגזע. לאחר 2 עד 3 המלטות (בדרך כלל) הוא מוצא את עצמו פתאום עם 18 נקבות. בואי לא נשכח שצריך גם זכר להרביע והמגדל בדרך כלל מחפש ונובר בתעודות היוחסין ומשתדל במיוחד להתאים לנקבות שלו זכרים שהקווים שלהם בין אם ייקראו כ"אאוט קרוס" או כ"ליין ברידינג" יתאימו לנקבות שאצלו. אז הוא בוחר לעצמו זכר אחד בהתחלה ועם הזמן כאשר הוא מסיים להרביע עם הזכר הזה את כל הנקבות שקיימות אצלו, הוא חייב לפתוח את הקווים כדי לא להיכנס ל"אין ברידינג" צפוף אז הוא קונה עוד זכר מרביע. לעתים קורה שדווקא הגור הטוב בשגר הוא דווקא זכר ואז גם הוא נשאר והוא יכול להרביע חלק מהכלבות שלא קשורות באופן ישיר מדי אליו. תוך 4-5 שנים אתה מוצא את עצמך עם עדר של כלבים שאתה צריך להאכיל, לדאוג להם לקורת גג, לטיפול רפואי, לטיולים, אילוף למשמעת וכדו'. מתי לדעתך בן אדם כזה יקרוס?... מי שמספר לך שהוא מעולם לא מסר כלב/ה בוגר/ת למשפחה אחרת איננו יכול לדייק באמת, אלא אם כן, יש לו/ה זכר ואולי נקבה אחת שעושה 2-3 המלטות ובהמלטה האחרונה משאיר לעצמו הבן אדם אולי נקבה נוספת אולי זכר וזהו. אז אחל'ה עם 3-4 כלבים גם אני יכולה לשבת כאן ולהתייפייף. אז אתם מחפשים על מה לצאת עלי, אז קודם הייתי פאפי מיל, כי הרבעתי כלבה ייחודית שבסך הכל היו לה משלוש המלטות ראשונות 3 גורים בלבד (כי היו לה בעיות בפוריות), בהמלטה שאחרי זה היו לה 6 גורים ועכשיו עשיתי המלטה אחרונה כדי שיישאר לי המשכיות ממנה ומבחינתי היא נחה! וכאשר נגמר לכם הדלק על נושא "מטחנות גורים" הפכתם אותי לחסרת לב כי אני "מתפטרת" מכלבות צעירות שסיימו את תפקידן עבורי. עכשיו גב' מצפון וערכים, אולי את תסבירי לי מה נכון יותר ל-29 כלבים/ות: א. שמי שצעיר/ה דיו/ה (בין גיל 3.5 ל-4.5 שנים) אני אמצא לו/ה בית ומשפחה שבהם הוא/היא יחיו כמו מלכים. ב. אני אשמור את כולם ואהפוך בעצמי לעמותה שבה חיים בצפיפות נוראה הכלבים הללו, מבלי שיזכו לתשומת הלב שהם ראויים לה. ג. במה זה יותר מוסרי, לוא מכרתי אותם בצעירותם, מאשר בבגרותם?!... הרי גורים כדרכם מגיעים מתוך שמחה לביתם הראשון ולא אחת קורה שהם מתחילים להתגלגל מבית לבית (אם לא מוכרים אותם בתבונה ותודה לאל למרות הבקורת העיוורת שלכן, אני מוכרת את הגורים שלי בתבונה ומוצאת להם בתים נפלאים, שוויצי של חבובניק היא מבית הגידול שלי ואפשר לשאול אותה עד כמה אנחנו מקפידים לוודא שהגורים שלנו רצויים באמת ומתאימים למי שמעוניין לקנות אותם, בכמה מקרים שלחנו אנשים הביתה רק משום שלא התאימו לדעתנו לגדל כלב מהגזע שלנו). ד. כאשר אני מוצאת בית לכלבה שהמליטה 2-3 המלטות, מבחינת הגזע היא סיימה את תפקידה כפרודוסרית, אך עדיין יכולה בהחלט וגם מגיע לה לחיות את חייה בכיף. אני מעקרת על חשבוני את הכלבה ומוצאת לה בית מפנק ואוהב, שבו היא כלבה יחידה במקום לקבל שאריות של יחס מאנשים שעובדים קשה עם עדר של כלבים. ה. אני גם מוכרת גורות שיש להן פוטנציאל להיות מצויינות בתנאי גידול מראש וכך אני בוחנת את איכות הגורים של גורה כזו. כאשר בפועל היא גדלה אצל המשפחה שלה ולאחר המלטה או שתיים, אני מעקרת את הכלבה ומעבירה את התעודות שלה לבעלות המשפחה המגדלת להמשך חייה הפרטיים. אז עכשיו בגלל שאני מעקרת על חשבוני אני כבר יותר בסדר?!... זה לא מעוות בעינייך כל הנחרצות שלכן מבלי להכיר ובכלל מבלי להבין את עולמם של המגדלים?!... ו. בכל מכירה של גור או גורה שלי אני תמיד מיידעת את הלקוחות שלי שבית הגידול שלנו משמש כמרכז חילוץ והצלה של כלבים שלנו שלא הצליחו להתאקלם בביתם ובכל שלב בחיי אותו גור/ה אנחנו מקבלים את הכלבים הללו בחזרה. אם יש צורך אנחנו משקמים אותם, גם אם זה לוקח חודשים ארוכים, מאלפים אותם, הופכים אותם לנהיגים ולקליטים ומוצאים להם בית חלופי. אז פתאום אני אהיה יותר בסדר כי אני לא מצפצפת על החיים של הגורים שנולדו אצלי?!... הרי את הכסף כבר קיבלתי לא?... ואם אני מין שיילוק כזה, מה אכפת לי אחרי המכירה?!... ואת יכולה לבדוק את זה אצל כל מי שקנה אצלנו גור או גורה, כלב בוגר או כלבה בוגרת, באותה המידה. יתרה על כן, אם מישהו מחזיר לי גור/ה שקנה ממני בתקופה של 3-6 חודשים מיום הקנייה, אני מחזירה לו את כספו בחזרה בלי לשאול שום שאלות. אבל... אולי אני טיפשה שאני כך חושפת את עצמי בפניכן, כי נמאס לי מן הלינץ' הבלתי נלאה שלכן. כל מה שכתבתי כאן אני יכולה להוכיח אחד לאחד. זו לא התייפייפות כדי למצוא חן, זה גילוי לב כדי שאולי תשכילו מעט ותלמדו, שכלבים זה לא רק מעורבים, יש גם עולם שלם ואוהב של כלבים גזעיים, גם אם אמות המידה שבו ודרכי ההתנהלות שלו זרים לכם. בקיצור, אין לכם כל מושג קלוש בעולמם של מגדלים מקצועיים ופרט לבורות אני לא מוצאת כאן שום נאורות כפי שאתן מתיימרות לייצג.
