כמו כל דבר שאני עושה בחיים שלי,
גם בנושא סטוצים אין אצלי אפור, רק שחור ולבן, וזה תלוי בתקופה. היתה לי בצעירותי תקופה היסטרית של סטוצים, כל יום מישהו אחר. הייתי עסוקה רק בזה (אוקיי, בין משמרת למשמרת בצבא ובין הרצאה להרצאה באוניברסיטה). ואז זה הפסיק, ברגע שמצאתי את אהבת חיי. לפני כמה חדשים, בעקבות חסך היסטרי בסקס, שוב חזרתי למעגל הסטוצים המטורף ובמשך כחדשיים וחצי שוב היו לי המון סטוצים, כל יום אחד אחר ולעיתים אפילו יותר מאחד ביום. וכל זה בידיעת חבר שלי. בינתיים הדברים בינינו חזרו למסלולם התקין וכיום אין לי שום צורך בסטוצים. אני שבעה לחלוטין ואיבדתי עניין. כך שאצלי סטוצים באים בתקופות. יש תקופות בהן אני צריכה אותם ותקופות בהן בכלל לא. איך אני מרגישה בתקופה של סטוצים?? מצד אחד אני בהיי תמידי, חרמנות היסטרית במשך כל היום. מצד שני, הרגשה מסוימת של ריקנות. מצד אחד אני יכולה לומר שהתקופה הזו הוסיפה לי לבטחון העצמי, שכן הצלחתי להשיג המון גברים, אבל מצד שני אני יודעת, שגם אני וגם הם בסה"כ חיפשנו סקס ולא שום דבר מעבר. היום, ממרחק של 3 חדשים מאז הסטוץ האחרון, קשה לי להאמין שאכן עשיתי את זה. לא שאני מתביישת במשהו שעשיתי בעברי, ואני יודעת שהייתי זקוקה לסטוצים האלה כדי לפצות על המחסור העצום בסקס, אלא שממקומי היום אני לא רואה את עצמי עושה זאת שוב.