תקראו בבקשה D:
טוב, אז ככה. קודם כל, אני רוצה לציין שאני מאוד אוהבת את הבנות פה בפורום, ויש כמה שהפכו ממש לחברות טובות שלי, וזה כיף ומאוד משמח. אני כותבת את ההודעה הזאת בגלל שקרה איזה משהו, שאני לא ממש יודעת מה לעשות איתו. בעצם אני כן יודעת, בגלל זה אני כותבת את זה פה. איכשהו, בלי ששמתי לב, הפורום הזה קצת השתלט לי על החיים. אני חוזרת הבייתה, מתיישבת מול המחשב, יושבת שעות בפורום. והזמן עובר, ואני בפורום, והזמן לישון, ואני בפורום, והזמן עוד ועוד והחיים עוברים, ואני בפורום. אני לא רוצה שזה יהיה ככה. עם כמה שאני נהנית פה, הפורום זה לא החיים. ואני אוהבת לעשות דוליז, ואני אוהבת, עד כמה שאפשר בצורה כזו, את הבנות פה. אבל אני לא רוצה שהחיים שלי יהיו בפורום דוליז. ואני לא רוצה, שדווקא את התקופה הזאת, שאני אמורה להיות פרועה ושמחה ומשוחררת הורמונלית וכל זה,לבלות בישיבה מול המחשב. ונכון שהפורום הוא מעיין מפלט לכל מיני דברים, ולפעמים זה המקום שאפשר לפרוק, ואפילו יותר קל כי זה באמת דרך המחשב. אבל אני לא חושבת שזה אמור להיות ככה. אני לא חושבת שהבנות שכותבות פה שהפורום זה החיים שלהם, שבפורום החברות הכי טובות שלהן (אלא אם כן גם מחוץ לו) ושהפורום זה המקום היחדי בו מבינים אותן, זה לא ממש טוב. ואני לא מותחת ביקורת. אני רק אומרת מה שאני מרגישה, לפחות בנוגע לעצמי. אני רוצה לחוות את החיים, להתרגש, לצחוק, לבכות, ולא רק ווירטואלית. בזמן שבו אני יושבת מול המחשב, אני יכולה לבלות עם חברים, לעשות ספורט, לשים לב למשפחה,לעשות שיעורים, סתם לחשוב,כל דבר שיעלה על רוחי, ומכל מקרה, לעשות עם עצמי משהו. מאז שאני מבלה כל כך הרבה זמן בפורום, אני כבר לא שמה לב שאני כבר כמעט לא עושה שום דבר, ושכל החיים שלי בבלאגן, ובמקום לשבת ולנסות לברר מה הולך עם עצמי בכלל אני יושבת מול המחשב. ואולי זה לא עניין כזה גדול, כי בעצם דוליז והפורום זה רק תחביב, אבל עובדה שזה הפך ליותר מזה, ושאני כל כך הרבה זמן פה שאין לי זמן לשום דבר אחר. וזה מעצבן אותי. זאת הבחירה שלי, נכון, אבל אני לא מרוצה ממנה. ואולי יש צדדים טובים וסיבות לכך שזה יצא ככה, ויש אנשים שאצלם זה לא רק תחביב, והם רוצים לעסוק בזה, אבל זה לא ככה מבחינתי, כי אני יודעת שזה לא מה שאני רוצה מעצמי, במיוחד לא עכשיו. ונראה לי שקצת איבדתי מהפואנטה שלי, אבל אני מקווה שהבנתן את המסר. אני רוצה להתעורר. לחיות באמת. לא כמו שזה עכשיו. ולכן, אני עוזבת את הפורום. לפחות לבינתיים. וזה יהיה לי קשה כי זה כבר הפך לשגרה אצלי, ואתן בטח חושבות שאני פסיכית כי אני היחידה שזה באמת קורה אצלה וכלזה. אבל אני נזכרת במה שהיה לי פעם, ואני קצת מתגעגעת לזה
אז ביי אהובות. נהניתי מכל רגע