../images/Emo183.gifזה לא קרה לי../images/Emo7.gif
כשהיתי היום בנתניה פגשתי מישהי שלא ראיתי שלוש שנים! פאקינג שלוש שנים! היינו חברות מהגן ואז הלכנו לבתי ספר שונים ואז בכיתה ג' עברתי לבית ספר שלה ומאז שעזבתי לת"א לא ראיתי אותה אפילו פעם אחת... ו.. קצת ניתקנו קשרים וזה... ופתאום היום דווקא במקום שהיינו נפגשות בו הכי הרבה כשהיינו קטנות פגשתי אותה, והיא עושה לי כזה "אנה, אנה!" ואני לא קולטת מאיפה הילדה הזאת יודעת את השם שלי ואז אני מזהה אותה למרות שהיא [ואני
] גבהה באיזה מלא ס"מ ולמרות השיער הזבוע עכשיו פסים של בלונד זיהיתי אותה ופשוט היה בא לי להנפל עליה בחיבוקים... ו... דיברנו ממש קצת, היא התעניינה בכל מיני דברים שקוראים לי ואני שאלתי אותה באיזה בית ספר היא לומדת וכאלה.. אבל.. לא הרגשתי כאילו היא כל כך שמחה כמוני שפגשה אותי... כאילו.. זה לא שהיא לא התגעגעה או משו... פשוט.. כאילו סתם פעם התראינו או משו... לא כאילו פגשה עכשיו את החברה הכי טובה שלה מאז הגן. אז.. דיברנו קצת ואז היא פשוט הלכה והמשיכה לדבר בפלא' ואז עם החברה שלה, כאילו לא היתי שם.. ו.. אני מרגישה ממש מוזר בקשר לזה... אולי.. היא.. לא ממש מעוניינת שניהיה חברות שוב... או משו... חיבוק?