תשובותי
אני גדלתי בבית חילוני לגמרי, להורים עם אידיאולוגיה מנוגדת: אבי, מנוחתו עדן, היה חילוני גמור יליד ארגנטינה, שבכלל לא ידע מהם חגי ישראל כשעלה לארץ. הוא נהג לספר לי, שהוא קיבל ממש שוק כשהתברר לו שיש חג ובו כולם צמים... לך תגיד עכשיו לארגנטינאי לא לאכול... אמא שלי, לעומת זאת, גדלה בבית מסורתי ואביה ז"ל היה חזן בבית הכנסת בקורדובה שבספרד. אנו שלושה בנים בבית, ורק אני חגגתי בר מצווה. אחי הקטנים לא רצו לעלות לתורה, אז הם לא עלו. אמא שלי קצת התעצבנה על זה, אבל שלושה גברים מול אחת יוצרים קואליציה איתנה למדי... כמובן שהם לא ויתרו על חגיגת בר המצווה באולם, עם כל המתנות... לא רק המשפחה הגרעינית שלי כזו, כל המשפחה המורחבת וכל חבריי באים מרקע חילוני מובהק מאוד. גם לי יש חברים שלא חגגו עלייה לתורה בבית הכנסת, ומוכרים לי גם זוגות שהתחתנו בנישואין אזרחיים, ועל אנשים שביקשו להיקבר בקבורה חילונית ללא שמץ נוכחות חברא קדישא. לאור זאת, לאור החינוך שספגתי בביתי ולאור החברה הסובבת שגדלתי בה, ברור שלא נוצר קשר עם דתיים, וזה לא מפני שגרתי באיזה גטו מבודד של פריצים. ערד נחשבה עד לא מזמן כעיר בעלת אוריינטציה חילונית מובהקת, ורק לאחרונה החלו להתגבש קהילות דתיות, בעיקר של חסידות גור. "דתיים מסורתיים" אני מכיר עוד מילדותי, ואיתם תמיד היה לי קשר, בעיקר קשר של פעילות אחר הצהריים וכו'. בבית הספר (יסודי ותיכון) לא למד איתי אפילו אחד חובש כיפה! אגב, שלא תחשבו שהצבעתי שינוי... דאנטה