- פותח הנושא Minerva
- פורסם בתאריך
שלום לכולם! ../images/Emo140.gif../images/Emo9.gif
אשמח אם תוכלו לתת לי מידע בכמה עניינים: (PLEEEASE!
) כמה פרטים:
ציוני הבגרויות שלי גבוהים למדי... כולם מעל 90, מלבד אנגלית 5 יח´- שם ציוני הוא 87. עשיתי 5 יחידות אנגלית, מתימטיקה, כימיה וביולוגיה.
זה עתה סיימתי ביצפר, וברצוני לפנות ללימודים באוניברסיטה (ביוטכנולוגיה או משהו כזה
). טרם עשיתי פסיכומטרי... האם יש צורך בכך? ניתן להתקבל ללא ציון פסיכומטרי? אם לא ניתן לוותר על העניין (
), מתי ניתן להבחן? האם מומלץ לעשות קורס? כמה מומלץ להתכונן? וכו´... תודה מראש!
אה... ודבר נוסף. האם קיים פורום בתפוז (אולי זה?) בו אני יכולה לקבל מידע על השכלה גבוהה...? על הקשר (אם קיים) בין ביטול גיוס לצבא לבין המשך הדרך?? תודה שוב!
אשמח אם תוכלו לתת לי מידע בכמה עניינים: (PLEEEASE!
NOT IN THE ARMY
New member
תשובה לMINERVA
גם אני קבלתי פטור מהצבא, אל תקשיבי לכולם העיקר שאת שלמה עם מה שאת עושה, לאף אחד לא באמת אכפת אם היית בצבא או לא ואף אחד לא יתייחס אליך אחרת בגלל שלא היית בצבא (אולי רק אנשים בפורום שלא אכפת להם לכתוב אבל במציאות הם לא היו אומרים לך כלום). בנוגע לעבודות יכול להיות שלעבודות הזמניות שלא צריך כישורים מיוחדים או לימודים אז זה ישפיע. אבל אם את הולכת ללמוד רפואה או מחשבים לדוגמא אז יהיה אכפת להם מאיך הצלחת באוניברסיטה ולא אם היית בצבא או לא. אני לא רואה קשר בין ביטול הצבא להמשך הדרך כדאי לך לעשות פסיכמוטרי עם קורס וללכת לאוניברסיטה
גם אני קבלתי פטור מהצבא, אל תקשיבי לכולם העיקר שאת שלמה עם מה שאת עושה, לאף אחד לא באמת אכפת אם היית בצבא או לא ואף אחד לא יתייחס אליך אחרת בגלל שלא היית בצבא (אולי רק אנשים בפורום שלא אכפת להם לכתוב אבל במציאות הם לא היו אומרים לך כלום). בנוגע לעבודות יכול להיות שלעבודות הזמניות שלא צריך כישורים מיוחדים או לימודים אז זה ישפיע. אבל אם את הולכת ללמוד רפואה או מחשבים לדוגמא אז יהיה אכפת להם מאיך הצלחת באוניברסיטה ולא אם היית בצבא או לא. אני לא רואה קשר בין ביטול הצבא להמשך הדרך כדאי לך לעשות פסיכמוטרי עם קורס וללכת לאוניברסיטה
שורה תחתונה
אישית אני מאמין שבכל מסגרת, כל אחד חייב להיות מוכן לתת מעצמו לען הכלל כדי שהמסגרת תמשיך להתקיים, אך בסופו של דבר (במיוחד אצל בנות) ההחלטה לשרת היא אישית ואין הרבה השפעה על השירות בהמשך החיים (שוב, לגביי בנות). השאלה היא לגבי הרגשה עצמית. אמנם אני שירתתי ביחידה קרבית והרקורד שלי נראה טוב, אבל לא יצא לי הרבה מהשירות פרט לתחושה שאני עשיתי משהו (וממשיך לעשות כמה שבועות בשנה). אבל זה אני - כל אחד בסוף מחליט לעצמו אם הוא מוכן לתת מעצמו ועד כמה. לכל הפחות זה נותן את הזכות לשאול למה אחרים לא עושים.
אישית אני מאמין שבכל מסגרת, כל אחד חייב להיות מוכן לתת מעצמו לען הכלל כדי שהמסגרת תמשיך להתקיים, אך בסופו של דבר (במיוחד אצל בנות) ההחלטה לשרת היא אישית ואין הרבה השפעה על השירות בהמשך החיים (שוב, לגביי בנות). השאלה היא לגבי הרגשה עצמית. אמנם אני שירתתי ביחידה קרבית והרקורד שלי נראה טוב, אבל לא יצא לי הרבה מהשירות פרט לתחושה שאני עשיתי משהו (וממשיך לעשות כמה שבועות בשנה). אבל זה אני - כל אחד בסוף מחליט לעצמו אם הוא מוכן לתת מעצמו ועד כמה. לכל הפחות זה נותן את הזכות לשאול למה אחרים לא עושים.
גמאל ממתקן אדם
New member
השתמטות מהצבא.
לגבי הקשר בין ביטול גיוס לבין המשך הדרך: בכל מקום עבודה יסתכלו עלייך (ובצדק!) בתור מי שלא מסוגלת להתמודד עם מסגרת. בכל מקום בארץ (חוץ מבחברה החרדית על ערכיה ה"גבוהים"...) יסתכלו עלייך כאגואיסטית מגעילה שאכפת לה רק מעצמה. תתביישי לך! (בקשר לפסיכומטרי: התשובה היא 4: אף תשובה אינה נכונה)
לגבי הקשר בין ביטול גיוס לבין המשך הדרך: בכל מקום עבודה יסתכלו עלייך (ובצדק!) בתור מי שלא מסוגלת להתמודד עם מסגרת. בכל מקום בארץ (חוץ מבחברה החרדית על ערכיה ה"גבוהים"...) יסתכלו עלייך כאגואיסטית מגעילה שאכפת לה רק מעצמה. תתביישי לך! (בקשר לפסיכומטרי: התשובה היא 4: אף תשובה אינה נכונה)
תודה! ../images/Emo140.gif
תודה על התמיכה. לפומפיה- באמת התכוונתי לסגור את הדיון על זה. אבל... אם להודות על האמת- לא הייתי שלמה עם החלטתי. עד עכשיו אני לא. אבל הקונפליקט שלי הוא פנימי: האם יכולתי בכל זאת להתמודד עם זה? כל ההודעה רוויה התנצלויות חיצוניות על עניינים שהרבה פחות נוגעים אלי. התייחסתי להאשמות מצד אנשי הפורום. אגב, לא התנסחתי כראוי. ב"שטופת אידאולוגיה", התכוונתי שיש מספיק אנשים בקרבתי שיטיפו לי על עניין הצבא, ולא שאני מאמינה ודוגלת באידיאולוגיה בעצמי. טעות שלי- ניסוח לקוי. ככל שעובר הזמן אני מבינה שעשיתי את הדבר הנכון בשבילי. ואני ממש מעוניינת לסגור את הדיון, כי באמת הגעתי למצוא מידע על הפסיכומטרי.
תודה על התמיכה. לפומפיה- באמת התכוונתי לסגור את הדיון על זה. אבל... אם להודות על האמת- לא הייתי שלמה עם החלטתי. עד עכשיו אני לא. אבל הקונפליקט שלי הוא פנימי: האם יכולתי בכל זאת להתמודד עם זה? כל ההודעה רוויה התנצלויות חיצוניות על עניינים שהרבה פחות נוגעים אלי. התייחסתי להאשמות מצד אנשי הפורום. אגב, לא התנסחתי כראוי. ב"שטופת אידאולוגיה", התכוונתי שיש מספיק אנשים בקרבתי שיטיפו לי על עניין הצבא, ולא שאני מאמינה ודוגלת באידיאולוגיה בעצמי. טעות שלי- ניסוח לקוי. ככל שעובר הזמן אני מבינה שעשיתי את הדבר הנכון בשבילי. ואני ממש מעוניינת לסגור את הדיון, כי באמת הגעתי למצוא מידע על הפסיכומטרי.
אתה מנסה לשכנע את עצמך או אותנו?
בקשר לצרות האופקים שלך: לא מחליטים אם להתגייס או לא רק לפי "מה המעסיקים יחשבו עלי?". אין מה לעשות, אנחנו חיים במדינה מאוימת והמציאות מחייבת את כולנו להתגייס ולתרום, (ודרך אגב ישראל היא ממש לא המדינה היחידה שקיים בה שרות חובה) הצבא שלנו לא בנוי על מטוסים טנקים וטילים, הוא בנוי על אנשים.על החיילים שקמים כל יום בבוקר ותורמים כל יום את מרצם בתחזוק וקידום המערכת הכה מורכבת, הכרחית ומרשימה שקרויה צבא הגנה לישראל (תחשוב שניה על משמעות 3 המילים האלה אולי זה יעשה לך משהו) הוא בנוי על המילואמניק הזה שחי את חייו כרגיל אבל יש לו באיזו פינה בבית תיק מוכן עם בגדים וציוד לרגע שבו יקרא להגן על עצמו, על המשפחה שלו, על המדינה שלו, וכן, גם עליך. שלא תבין אותי לא נכון. זה לא שאני מנסה לשכנע אותך או את "מינרבה" שאתם צריכים להתגייס, (זה כמו לנסות לרוקן מים מסירה טובעת בעזרת כפית). אני מסתכל על המדינה שלנו ואני רואה אותה קורסת. החוזק החברתי שהיה לנו פעם הולך ונעלם בקצב מפחיד. ועמים בלי אופי,נחישות וחוסן דינם כלייה. וזה בדיוק מה שהולך להיות כאן. איך שאני רואה את זה, בגלל אנשים כמוכם הילדים שלי ושלכם כבר לא יוכלו לחיות בארץ. במקומות הכי יפים והכי מקסימים בעולם שתלכו תחושו בגזענות, תתקלו במבטי השנאה וביחס משפיל ומבזה. תקבלו עלוני שטנה בדואר, יציקו לילדים שלכם בבי"ס, שלא לדבר על אפליה והטפלות מצד כל אנטישמי שתקלו בו בחיי היום יום. (תשאלו מכרים שלכם שגרו בחו"ל כמה חודשים...) אין לנו ארץ אחרת. אתם לא מבינים שכולנו באותה סירה, ואתם חושבים שאם כל אחד יעשה חור ממש קטן אז הספינה לא תטבע. אז זהו, שלא - הספינה טובעת, וטובעת הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים. בקשר לאגואיזם שלך: שיקול של "מה המעסיקים יחשבו עלי?" מראה עד כמה הבנאדם אגואיסט. בעיני המעסיק אם השתמטת מהצבא זה אומר עליך הרבה בתור בנאדם, אין שום הבדל בין הצבא לבין כל ארגון גדול ומכובד אחר בכל מה שקשור למיון מועמדים. הצבא משקיע משאבים רבים בסינון מועמדים לתפקידים שונים. אם אתה בנאדם איכותי, הצבא לא היה מוותר לך ונותן לך להשתחרר בקלות. אנשים איכותיים יודעים שהם מיועדים לתפקידים טובים ולכן בד"כ הם האחרונים שירצו להשתמט. בלי קשר לזה, צבא זה כמו עבודה לכל דבר. בצבא אתה צובר ניסיון בעבודה בתוך ארגון, לומד לעבוד עם מפקד ולפקד על אחרים, להיות אחראי לעמוד במשימות ולקבל אחריות. אתה כמובן לא מבין על מה אני מדבר ועד כמה הדברים האלה חשובים, אבל המעסיק שלך יודע בדיוק מה הפסדת. זה עולם שונה לגמרי. שלא לדבר על זה שבאוניברסיטה תרגישו הכי ילדים בעולם ולא ממש תתקשרו עם שאר האנשים שיהיו מבוגרים ממכם ב-3 4 שנים. תשאלו עתודאים בפורום עתודה והם יספרו לכם על ההפרדה בין החברה של "העתודאים" ובין החברה של שאר הסטודנטים. אנשים בני 18 פשוט לא מתקשרים עם אנשים בגיל 23 (לא יודע למה אבל) ככה זה. נכון שאנשים לא יגידו לכם את כל הדברים האלה בפרצוף אבל הם יחשבו את זה כל פעם שהם יסתכלו עליכם ולא ממש יהיו חברים שלכם - גם העתודאים. אנשים לא אוהבים שאחרים עושים מהם מטומטמים. וכשאתם אומרים לסטודנט ממוצע שהרגע סיים צבא שאתם לא רוצים להיות פרייארים ולשרת בצבא זה בדיוק כמו להגיד לו בפרצוף שהוא פרייאר בעיניכם. אני רואה מהצד איך מתנהגים לסטודנטית בת 20 שהשתמטה מהצבא שלומדת איתי. אני אומר לכם את זה בתור סטודנט שנה שניה ואתם מוזמנים לנסות את זה על בשרכם בשנה הקרובה אם אתם ממש רוצים. לא באתי לשכנע אף אחד בשום דבר, אז מה בעצם אני רוצה? אני לא יכול לראות איך אתה מנסה לשכנע את עצמך בצדקת דרכך בצורה כה פתאטית. זה פשוט מקומם. אתה לא רוצה להתגייס? רוצה להיות אגואיסט? אין לי דרך למנוע את זה מאנשים כמוך - אני רק לא רוצה שתחשוב שזה בסדר. אתה צריך לדעת שהחברה תקיא אותך בכל מקום שתגיע אליו וזה כולל את הפורום הזה. ילד חורף.
בקשר לצרות האופקים שלך: לא מחליטים אם להתגייס או לא רק לפי "מה המעסיקים יחשבו עלי?". אין מה לעשות, אנחנו חיים במדינה מאוימת והמציאות מחייבת את כולנו להתגייס ולתרום, (ודרך אגב ישראל היא ממש לא המדינה היחידה שקיים בה שרות חובה) הצבא שלנו לא בנוי על מטוסים טנקים וטילים, הוא בנוי על אנשים.על החיילים שקמים כל יום בבוקר ותורמים כל יום את מרצם בתחזוק וקידום המערכת הכה מורכבת, הכרחית ומרשימה שקרויה צבא הגנה לישראל (תחשוב שניה על משמעות 3 המילים האלה אולי זה יעשה לך משהו) הוא בנוי על המילואמניק הזה שחי את חייו כרגיל אבל יש לו באיזו פינה בבית תיק מוכן עם בגדים וציוד לרגע שבו יקרא להגן על עצמו, על המשפחה שלו, על המדינה שלו, וכן, גם עליך. שלא תבין אותי לא נכון. זה לא שאני מנסה לשכנע אותך או את "מינרבה" שאתם צריכים להתגייס, (זה כמו לנסות לרוקן מים מסירה טובעת בעזרת כפית). אני מסתכל על המדינה שלנו ואני רואה אותה קורסת. החוזק החברתי שהיה לנו פעם הולך ונעלם בקצב מפחיד. ועמים בלי אופי,נחישות וחוסן דינם כלייה. וזה בדיוק מה שהולך להיות כאן. איך שאני רואה את זה, בגלל אנשים כמוכם הילדים שלי ושלכם כבר לא יוכלו לחיות בארץ. במקומות הכי יפים והכי מקסימים בעולם שתלכו תחושו בגזענות, תתקלו במבטי השנאה וביחס משפיל ומבזה. תקבלו עלוני שטנה בדואר, יציקו לילדים שלכם בבי"ס, שלא לדבר על אפליה והטפלות מצד כל אנטישמי שתקלו בו בחיי היום יום. (תשאלו מכרים שלכם שגרו בחו"ל כמה חודשים...) אין לנו ארץ אחרת. אתם לא מבינים שכולנו באותה סירה, ואתם חושבים שאם כל אחד יעשה חור ממש קטן אז הספינה לא תטבע. אז זהו, שלא - הספינה טובעת, וטובעת הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים. בקשר לאגואיזם שלך: שיקול של "מה המעסיקים יחשבו עלי?" מראה עד כמה הבנאדם אגואיסט. בעיני המעסיק אם השתמטת מהצבא זה אומר עליך הרבה בתור בנאדם, אין שום הבדל בין הצבא לבין כל ארגון גדול ומכובד אחר בכל מה שקשור למיון מועמדים. הצבא משקיע משאבים רבים בסינון מועמדים לתפקידים שונים. אם אתה בנאדם איכותי, הצבא לא היה מוותר לך ונותן לך להשתחרר בקלות. אנשים איכותיים יודעים שהם מיועדים לתפקידים טובים ולכן בד"כ הם האחרונים שירצו להשתמט. בלי קשר לזה, צבא זה כמו עבודה לכל דבר. בצבא אתה צובר ניסיון בעבודה בתוך ארגון, לומד לעבוד עם מפקד ולפקד על אחרים, להיות אחראי לעמוד במשימות ולקבל אחריות. אתה כמובן לא מבין על מה אני מדבר ועד כמה הדברים האלה חשובים, אבל המעסיק שלך יודע בדיוק מה הפסדת. זה עולם שונה לגמרי. שלא לדבר על זה שבאוניברסיטה תרגישו הכי ילדים בעולם ולא ממש תתקשרו עם שאר האנשים שיהיו מבוגרים ממכם ב-3 4 שנים. תשאלו עתודאים בפורום עתודה והם יספרו לכם על ההפרדה בין החברה של "העתודאים" ובין החברה של שאר הסטודנטים. אנשים בני 18 פשוט לא מתקשרים עם אנשים בגיל 23 (לא יודע למה אבל) ככה זה. נכון שאנשים לא יגידו לכם את כל הדברים האלה בפרצוף אבל הם יחשבו את זה כל פעם שהם יסתכלו עליכם ולא ממש יהיו חברים שלכם - גם העתודאים. אנשים לא אוהבים שאחרים עושים מהם מטומטמים. וכשאתם אומרים לסטודנט ממוצע שהרגע סיים צבא שאתם לא רוצים להיות פרייארים ולשרת בצבא זה בדיוק כמו להגיד לו בפרצוף שהוא פרייאר בעיניכם. אני רואה מהצד איך מתנהגים לסטודנטית בת 20 שהשתמטה מהצבא שלומדת איתי. אני אומר לכם את זה בתור סטודנט שנה שניה ואתם מוזמנים לנסות את זה על בשרכם בשנה הקרובה אם אתם ממש רוצים. לא באתי לשכנע אף אחד בשום דבר, אז מה בעצם אני רוצה? אני לא יכול לראות איך אתה מנסה לשכנע את עצמך בצדקת דרכך בצורה כה פתאטית. זה פשוט מקומם. אתה לא רוצה להתגייס? רוצה להיות אגואיסט? אין לי דרך למנוע את זה מאנשים כמוך - אני רק לא רוצה שתחשוב שזה בסדר. אתה צריך לדעת שהחברה תקיא אותך בכל מקום שתגיע אליו וזה כולל את הפורום הזה. ילד חורף.
הערה קטנה לילד חורף
קראתי את הודעתך האחרונה ואני מסכים עם רובה,אך דבר אחד הפריע לי כאן. אני חושב ש"הבעיה" שתיארת היא לא ממש נכונה. אמנם אני עדיין לא לומד באוניברסיטה כעת ,אך אני לומד בסביבה שרובה ככולה בני 24-34 (אני בן 19) ואני כלל לא מרגיש שוני ביני לבינם... להפך-אני ממש נהנה להיות בסביבתם,ואני לא חושב שאני מקרה יחיד. אני לא חושב שאני אתקל בבעיה כזו באוניברסיטה.
!!!
קראתי את הודעתך האחרונה ואני מסכים עם רובה,אך דבר אחד הפריע לי כאן. אני חושב ש"הבעיה" שתיארת היא לא ממש נכונה. אמנם אני עדיין לא לומד באוניברסיטה כעת ,אך אני לומד בסביבה שרובה ככולה בני 24-34 (אני בן 19) ואני כלל לא מרגיש שוני ביני לבינם... להפך-אני ממש נהנה להיות בסביבתם,ואני לא חושב שאני מקרה יחיד. אני לא חושב שאני אתקל בבעיה כזו באוניברסיטה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.