rapgamer4ever
New member
כשהתחרותיות כ"כ גבוהה
מה שאתה אומר נשמע קצת נאיבי. אף אחד לא נהנה לעבוד 5-10 שעות ביום, הדבר היחיד שהם נהנים ממנו זה ההערכה שהם מקבלים וההישגים שלהם, ממש לא מהתהליך. אני רואה שבעצמך כתבת משהו דומה, אבל זה בעצם הייעוד של הספורט. תמיד תשאף לגבוה יותר. או שתהנה ולא תגיע רחוק כמו שאתה יכול, או שתגיע רחוק כמו שאתה יכול אבל לא תהנה. ככה זה ב-99% מהמקרים. בספורט חובבני המטרה קודם כל להינות, במקצועני זה קודם כל לנצח. והיי- ג'ורדן שחצן, מתנשא, ואפילו הספיק לאבד מליונים בהימורים. איזה מין דמות לחיקוי זו? ובכל זאת- הוא נחשב לכדורסלן הגדול בהיסטוריה ובין הספורטאים הגדולים ביותר. ספיץ בכלל היה אנטי חברתי. יש עוד המון דוגמאות לספורטאים ענקיים שהם אנשים סתם לא נחמדים ולפעמים גם מאוסים לגמרי. זה בעצם חלק מדיון גדול הרבה יותר. האם כל אדם מוערך בזכות המקצוע שלו צריך "לזכות" בהערכה הזאת בכך שיהווה מודל טוב לחיקוי? קח לדוגמה את אמינם שנכנס באיזה רשימה למקום ה-50 ומשהו מתוך "האנשים שהכי הורסים את אמריקה"- האם זה הופך אותו לאמן פחות טוב ממישהו "חיובי" יותר? ואם לא- אז מה ההבדל בספורט? יש לך דוגמאות רבות לגאונים בתחומם שהיו הדבר הכי רחוק בעולם ממודל לחיקוי- פישר השחמטאי, וגנר המלחין, ניוטון הפיזיקאי. האם העובדה שהיו אנשים בעיתיים הופכת אותם לפחות גאונים בתחומם? בעיני ספורט לא שונה מהמוזיקה, הפנומנליות שלך בתחום אחד לא מושפעת מחייך האישיים, גם אם אתה אדם מוערך.
מה שאתה אומר נשמע קצת נאיבי. אף אחד לא נהנה לעבוד 5-10 שעות ביום, הדבר היחיד שהם נהנים ממנו זה ההערכה שהם מקבלים וההישגים שלהם, ממש לא מהתהליך. אני רואה שבעצמך כתבת משהו דומה, אבל זה בעצם הייעוד של הספורט. תמיד תשאף לגבוה יותר. או שתהנה ולא תגיע רחוק כמו שאתה יכול, או שתגיע רחוק כמו שאתה יכול אבל לא תהנה. ככה זה ב-99% מהמקרים. בספורט חובבני המטרה קודם כל להינות, במקצועני זה קודם כל לנצח. והיי- ג'ורדן שחצן, מתנשא, ואפילו הספיק לאבד מליונים בהימורים. איזה מין דמות לחיקוי זו? ובכל זאת- הוא נחשב לכדורסלן הגדול בהיסטוריה ובין הספורטאים הגדולים ביותר. ספיץ בכלל היה אנטי חברתי. יש עוד המון דוגמאות לספורטאים ענקיים שהם אנשים סתם לא נחמדים ולפעמים גם מאוסים לגמרי. זה בעצם חלק מדיון גדול הרבה יותר. האם כל אדם מוערך בזכות המקצוע שלו צריך "לזכות" בהערכה הזאת בכך שיהווה מודל טוב לחיקוי? קח לדוגמה את אמינם שנכנס באיזה רשימה למקום ה-50 ומשהו מתוך "האנשים שהכי הורסים את אמריקה"- האם זה הופך אותו לאמן פחות טוב ממישהו "חיובי" יותר? ואם לא- אז מה ההבדל בספורט? יש לך דוגמאות רבות לגאונים בתחומם שהיו הדבר הכי רחוק בעולם ממודל לחיקוי- פישר השחמטאי, וגנר המלחין, ניוטון הפיזיקאי. האם העובדה שהיו אנשים בעיתיים הופכת אותם לפחות גאונים בתחומם? בעיני ספורט לא שונה מהמוזיקה, הפנומנליות שלך בתחום אחד לא מושפעת מחייך האישיים, גם אם אתה אדם מוערך.