../images/Emo100.gif../images/Emo42.gifשבוע מטורף..!
שמחה לראות שהפורום פעיל ועובד!
ראשון-שני-שלישי הייתי באילת עם משפחה וחברות. למשפחה שלי יש שתי יחידות בקלאב הוטל, אז המשפחה נסעה ליחידה אחת, והיינו אמורות, אני והחברות להיות ביחידה השנייה. אבל הדודים באו ותפסו לנו אותה. בסוף הסתדרנו. היה כיף באילת! ובואטובוסים בדרך לשם וחזרה!
היינו שלוש בנות, בדרך לשם האוטובוס לא היה מלא וכל הזמן החלפנו מקומות P: בדרך חזרה,התיישבנו שתיים ביחד והשלישית התיישבה לבד, ואז התיישב לידה מישהו בן 27 נדמה לי, והם פשוט דיברו במשך כל הנסיעה! 5 שעות!! ולא הפסיקו לרגע! ופתאום שמענו ואתם מדברים על בגדי ים, וגבות, וכלבים. ומה לא. והיא בכלל לא יודעת איך קראים לו, אז אני ומי שישבה לידי המצאנו לו שם- דן כספי
זה נורא התאים לו! היו קצת בעיות באילת. חוסר תיאום בציפיות כמו שאבא שלי אמר. לחברה אחת זו רק הפעם השלישית שלה באילת, ואילת בשבילה זה כמו איזה חו"ל והיא ציפתה לאיזה וואו כזה. אבל בגדול אילת זה ים ובריכות... אז כל הזמן הרגשתי אכזבה מצידה. וחברה אחרת רבה עם החבר שלה בטלפון... לא נורא... אני שמחה שהן באו, כי כן היה כיף, וקצת שיזוף.. וגם כי זה איפשר לי גם לחזור הביתה, ויום אחרי ללכת למחנה קיץ של התנועה
כי, לא רציתי לחזור 5 שעות לבד. וגם ככה לא הייתי בטוחה שאני רוצה לצאת למחנה הזה, כששאר המשפחה מבלה לה באילת... ------ המחנה היה 5 ימים. יומיים- חלוץ. בניית המחנה והתארגנות להגעת החניכים. יומיים- חניכים. שישי-שבת. וחצי יום נוסף לפירוק. ועכשיו בהרחבה
היום הראשון היה קשה, במיוחד הלילה. אמרתי לכולם שאני בכלל לא באה, אז הם הופתעו. הייתי בצוות הווי והדרכה, שעזרתי להם בהכנות שלפני המחנה, ומה שעשינו במחנה היה בעצם צ'ופרים למדריכים
. כל המדריכים האחרים הם לא בדיוק החברים הכי טובים שלי, או משהו כזה. למרות שאני אוהבת אותם ונהנת איתם והכל. והלילה היה בודד שכזה. כמו שלילה יכול להיות. הייתי גם לפני מחזור. אז פשוט הלכתי לישון באיזה 10, כשכולם נישארו עד 1,2. וחגגו ב-12 יומולדת לרכזת המקסימה שלי, שחגגה 17. היום השני היה נהדר! אחרי שכבר התרגלתי לכל המדריכים שבאמת היו נהדרים, וגם לכל המד"צים המדהימים. וכבר היה אפשר לראות בבירור את המבנים שכולם עבדו עליהם כל כך קשה- פרמידה ענקית ומגדל אייפל יפייפה! כולם נורא התגבשו ופחדו לקראת היום שלמחרת, כשהחניכים מגיעים.. צוות מטבח היה מדהים והכין לנו אוכל מעולה! :] ביום שישי כבר באו החניכים, ואיתם המדריכה השותפה שלי. היא לא הרגישה טוב, הקיאה 3 פעמים, ובסוף הלכה הביתה. ואני נשארתי עם 3 חניכות וחניך. ובדיוק קיבלתי מחזור :S. היה לי כל כך קשה. לא התחברתי עם הקבוצה שלי כל השנה, ועכשיו להשאר איתם לבד יומיים? הבן כזה חמוד והיה ממש אחלה. העסיק את עצמו והתחבר לבן אחר מהכתה המקבילה. הבנות היו פשוט נוראיות! הייתה אחת חצופה שכזאת, אבל אני אוהבת אותה. ועוד שתי בנות שלא שמעתי אותן מדברות בכלל, אף פעם. הן לא הקשיבו לי, לא השתתפו בשום דבר שהן היו אמורות להשתתף, ועשו מה שהן רצו. ואיך שהן מדברות, גאד. בסוף נשברתי והתחלתי לבכות, ואז הרכזת שלי דיברה איתי ואמרתי לה שאני פשוט לא יכולה להיות איתן עכשיו יומיים לבד, ובסוף סיכמנו ששני מדריכים מקבוצה אחרת יהיו אחראיים עליהם, אבל עדיין אני צריכה לישון איתם ולהיות איתם. ואז היא הלכה ודיברה איתן וכשהיא הלכה התחלנו לריב אחת עם השניה, ובסוף קראתי לאחת פקאצה, וזה נורא הצחיק מישהי אחרת ופשוט הפסקנו לריב ונהיינו חברות. וסבא וסבתא באו לבקר
והביאו אוכל שבסוף לא אכלתי.. והם כמעט לקחו ואתי איתם.. סינג'רתי שני מדצ"'ים שיבנו לנו את האוהל :] והם היו כאלה נחמדים^^ אוח, כמה בכיתי ביום הזה! אבל הוא נגמר בטוב.. בסוף אני נרדמתי באוהל [היינו צריכים לישון עם חניכים] והם נשארו ערים כל הלילה וצבעו את החניכים של הקבוצות האחרות במשחת שיניים. >< למחרת הם היו כל מוטשים מחוסר השינה, אז היה יום ממש קל. גם אני הייתי עייפה ופשוט הסלבטנו כל היום.. היה קיר טיפוס, אומגה, כדורי צבע וכל מיני דברים שקצת המריצו אותם ואותנו [הפרידו את המדריכים מהחניכים וכל אחד עשה הכל בנפרד.. היה כיף!], והם הכינו "קוראסונים"
, בעצם פיתות בדואיות מגולגלות עם שוקולד. בערב היה טקס עם ההורים שלקחו אותם הביתה, ומלא הורים של מדריכים הביאו אוכל. בטקס נאמו יוסי'לה ראש העיר, ורכז התנועה, ודיברו שטויות. יוסי'לה אמר שהוא הולך להפוך את התנועה לתנועת הנוער הירוקה הראשונה, והרכז אמר ש"סוף סוף התנועה הפכה להיות תנועת נוער" [או משהו דומה]- לא! אז מה היא הייתה עד עכשיו? גן משחקים?! זהו. החניכים הלכו. ואז אנחנו, השכב"ג, פתחנו במסורת חדשה והשבענו את המד"צים למדריכים. ואז כמה ילדים התארגנו ועשו "הופעה"
. נכון היה את המוטומיוזיק הזה? אז אצלנו ניצחו "D.C.RICH", שאני באמת לא יודעת איך הם ניצחו S: [שאגב D C זה דור כהן. משמע- דור כהן עשיר. כי הוא נורא עשיר הילד הזה! והוא הסולן נדמה לי] והם הגיעו גם לשלב האחרון, ושם הם הפסידו P: אז ההופעה הייתה פארודיה עליהם. הם קראו לעצמם "D.C.BITCH" ומישהו ניגן להם על גיטרה את האקורד של הפזמון במשך כל השיר.. המילים האמיתיות בפזמון זה "מרחק סכין מהלב" והם הפכו את זה ל"מרחק כפית מהלב" או משהו כזה. זה היה ממש מצחיק! והיה גם עוד שיר, עם אותו אקורד, שהם בעצם צחקו על התנועה.. לפני זה הייתה הודעה "הרכזים הבוגרים צריכים להיזהר, גם הרכזות הצעירות, וגם המדצ"ים צריכים לפחד, אבל שכב"ג- אתם לא צריכים לפחד" ואז הם שרו משהו שהרכזים חופרים, הרכזות הצעירות צרודות, המד"צים מסונג'רים והשב"ג מדהימים ומקסימים
. זהו, הלכנו לישון ב-3, וב-6 העירו אותנו ליום פירוק. סיימנו את זה בכזאת מהירות, שב-10 כבר הכל היה מפורק והיינו אחרי ארוחת בוקר [מאוד יצירתית יש לציין! לא נשארו צלחות, סכו"ם או כוסות, ואכלנו 7 אנשים על מגש עם קערות שמישהי פיסלה מאלומיניום
]. ואז העברנו שעתיים וחצי [כי הם לא האמינו שנהיה כל כך מהירים והזמינו אוטובוס ל-12 וחצי, ולא הצליחו להקדים] במלחמת אוכל [שזה משהו שעשינו כל השנה
] וצחקנו ובסוף כולם נרדמו על התיקים... זהו
נורא נהנתי. ואני שמחה שהחלטתי לבוא, למרות הכל. סליחה על החפירה. אבל מישהו צריך לשמוע את כל זה...P: ישנתי פחות מידי. אני צריכה לחזור לישון...