הצילו ../images/Emo7.gif
אתמול בסוף יום העבודה חזרתי לי הביתה כדי ללוות את אמי ה(לא) יקרה למיון כי מישהו החליט משום מה להמשיך לנסוע בזמן שכל שאר המכוניות עומדות. והוא נכנס בה מאחור. היא בסדר אגב. ואז הגעתי בארבע ומשהו הביתה, תוך חצי שעה כבר הייתי מרוחה במיטה ונרדמתי לי. פתאום מתקשר הזה שבא למפגש דוליז. 'אהההה מההה יובלי אני לא הכי ערה אני אכעחמי אולי אתקשר אלייך כשאתעורר? אהמםבהןמחםךגלא' ומתישהו ג'וד (נראה לי) מתקשרת אלילהגידלי לבוא לאיזה סרט אני אפילו לא זוכרת מה עניתי, אולי אמרתי 'אולי'? ואז מיכל מתקשרת כדי להגידלי שהיא אוהבת אותי. חמודה. 'אהההמיכלי אני אוהבת אותך גם מה שלומךךךךךךךךךךךך המעמעמההנמנ כן באמת אני קצת ישנה התעוררתי עכשיו המהמהמהמ לאאא מההה לאלנתקקקקק עחעחחעחעחעחכג' ואז היא הלכה. ואז אמא שלי ניערה אותי 'מיכללל! אם תשניעכשיו לא תרדמי בלילה!' 'אבלללללאני לא רוצה לקוםםםםםםם
אמאאאא מה השעהההההה!!!!!111' (באמא'שלי ככה דיברתי) '8 ומשהו' 'אוי.' התקשרתי לג'וד למרות שלא הייתי בטוחה אם זו היא שהתקשרה אלי בצהריים ואמרתי שאני לא באה וממשיכהלישון וכך ישנתי לי! בשלוש בלילה מצלצל הטולפון וחברהשלי שואלת אותי אם המשלחת אמריקאיםלא היתה אמורה לבוא אלי מתישהו. מעניין מההיאחשבהלעצמה כשהיא הרימה אלי טלפון בשלוש בלילה. וול, הם לא באו כי ככה ואני המשכתילישון. ולהשתעל. ולהיות כולי מצוננת. בשבע קמתי וגיליתי שאני לא מסוגלת ללכת לעבודה אז התקשרתי כדי לבטל ולהמשיך לישון (מחמש בצהריים!). אבל אף אחד לא שם. גם לא בשבע וחצי. ובשמונה. בשמונה וחצי ענה לי מישהו, שאמר בתשע. התקשרתי בתשע וביקשו בתשע וחצי. בתשע וארבעים התקשרתי ואמרו לי להתקשר ב-11 אם אני עדיין מרגישה רע. וכך נגמרה השינה המתוקה שלי