אההה אני חושב
קשה מאוד לומר מה הייתי עושה אם ,ואני חושב ששוב, זהו מקרה מאוד אישי לכל אחד לא פחות מאשר רגשי אצל כל אחד . אבל בכל אנסה קצת לגעת בנושא. אני יודע שאינני רוצה להביא ילד לעולם הזה, לפחות במקום שאני נמצא כעת. אני חושב שהדברים השליליים עולים על החיוביים ,ואדם חדש שיוולד גדל למן משהו שיכול להיות קשה ומכאיב לא פחות מאשר מהנה ושופע חיות. קרה המקרה ו"בטעות" נוצר מצב שילד – חלק ממני, הוא בעל סיכוי לנשום אוויר ,בגיל כזה צעיר ,גם אם אינני מרגיש צעיר כלל וכלל, זוהי החלטה בלעדית של האם. כמה שזה מצער . כי הוא חלק ממני אחרי הכל, אבל גדל בתוכה והיא מחוברת אליו יותר משאוכל אי פעם לדעת. לא משנה כמה אני מרגיש קשור אליו, לא אוכל התחל ותאר את ההרגשה של צמיחת חיים חדשים בתוכי. אם החלטתי שאינני רוצה ילד בגיל כזה , והיא עומדת בדעתי , אז אין בעיה. אם היא איננה רוצה ואני כן מה אעשה ? אשתיל את רחמה בגופי ? לא כך ,כן. אם רוצה היא ואני אינני, אז אומר לך דבר אחד. לגדול עם אב שאיננו רוצה בך ותולה בך את מפלת חייו , גרוע הרבה יותר מאשר לא לגדול עם אב כלל. מגיל 8 חייתי ללא אב . ואינני חפץ בו היום לא פחות מאז. אם מישהו שאתה חלק ממנו לא רוצה אותך מה תוכל לעשות ? כל ימיו הוא יסתובב בתחושה שבגללך חייו נרמסו. אעזור לה בכל דרך שאוכל . ובל נשכח , שיש שוני בין מקרה והיא בת זוגתך או לילה אחד ותו לא. אם הייתה היא חברתי אז היה סיכוי להקים משפחה, כן ,גם בגיל הזה ,צעיר ככל שיהיה. תלוי גם משך החברות וההיכרות המשותפת, כמו כן בחינה מחדש של חברות זו . והחיים לא נגמרים בגלל ילד. אז שני ההורים עובדים, נעזרים במשפחה ואומנת. אז אפשר לדחות את "החיים" לכמה שנים. אי אפשר להתחיל ללמוד בגיל 25 ? או 26 למשל ? ושניכם, מסוגלים עדיין לרדוף אחרי מבוקשכם. אז בהתחלה עובדים בעבודות " פשוטות" אז מה , האם לא טובת הולד היא כעת המרכז ? כי לדעתי , ברגע שיש מישהו מתוכך , כך, אתה מאבד את העצמי שלך , וכן חייך סובבים אותו , ואני חושב שלומדים דברים חדשים ,אם לא על עצמך ,לפחות על העולם הזה. אם היה לי ילד הייתי רוצה שילמד באוניברסיטה ושלא יחסר לא דבר, כמו שאימי דאגה לי לכל דבר, ועדיין, אי אפשר לשלוט בהכל . וככל שהוא גדל , תראה עד כמה הינך חסר אונים , עד כמה הוא חשוף למפגעים, ודרכו ,אתה . החיים אינם קרטון חלב עם תאריך תפוגה. אפשר להתחיל מחדש בכל יום. אז לדחות קצת בשביל מישהו, שאני חוזר לאורך כל הקטע הזה - חלק ממך- לא הייתי יכול שלהביט בו ולחשוב ,אני עוזב , כי אם הוא כבר בא לעולם הזה אני הייתי רוצה להיות שם. לעזור לו ולעשות הכל כדי שיהיה לו טוב יותר, קל יותר, למרות שבתור ילד מבוגר ,אני יודע שאיש אינו יכול להגן עליך , והחופש שבילדות , כה יקר ומשולל פניות, מתפורר לך בין האצבעות כמו מים זכים עם כל שנה שחולפת.