לספור עד 10

[הנודניקית עם הקוקו]

אני אלופה בלהבין...

אני בוגרת מכללת מצו',כידוע לכל

אבל אני לקחתי את ה"לשכוח"...פשוטו כמשמעו.

 

[באדולינה בסגול]

כבוגרת מכללת מצו'

מצו', מותר לך

 

[הנודניקית עם הקוקו]

../images/Emo6.gif

תואר שני עם חצי רגל בדוקטורט

 

[מצוטטת]

../images/Emo20.gifיופי ב'מת../images/Emo20.gif

מכללת מצו' טוה ש'אני פטורה מלתת ציוני צעבר ~

~

 

[הנודניקית עם הקוקו]

אבל...את (מ)בחינה../images/Emo70.gif

זה העיקר.

 

[מצוטטת]

גם הצטרפת......רשמתי לי...../images/Emo6.gif

 

[קצין וגנטלמן היחיד]

זה... לא אבא !! ../images/Emo88.gif

 

[ורד 3]

כואב עצוב...וללא מילים

יש אבות ויש אבות..... יש ילדים שהתברכו וזכו לאבות פשוט מדהימים ומשקיעים..מכירה לא מעט כאלה... וזה פשוט מחמם את הלב....עד כמה הם מוכנים לעשות בשביל הילדים... הילדים אצלם בעדיפות ראשונה ..גם אם הם בפרק ב'..... אני גדלתי עם אבא שהוא איש עבודה .והוא לא נכח הרבה במסיבות בגן ובבית הספר ... אבל ידעתי שהוא דואג לי ואוהב אותי ..הוא השתדל מאד להגיע גם כשעבד מבוקר עד ערב.. ידעתי שיש רצון ....מצידו... מדובר כאםן בסוג של אבא שיכול לקחת רק פעמיים בשבוע ..ואחת לשבועיים... נותן כמה שיכול מעצמו ..כי זה מה שהוא מסוגל.... האמת שאני הופתעתי ממנו שהוא שכח....אבל בכל זאת לא מצליחה להבין איך.. כי בשנה שעברה התקשר.. לא נשלח אותו לגליוטינה על ששכח.. אבל ..ושוב אבל....לא מוצדק לשכוח.

 

[יערית]

אם הייתי סופרת עד 10

הייתי היום במקום אחר ! לגופו של עיניין ,ימי ההולדת והשיכחה או הלא שיכחה במצב של גרושים, יש כמה אפשרויות שניתן להשתמש בהם ולמנוע אי נעימויות ומפח נפש של ילדינו. שבוע לקראת ימי ההולדת של הילדים אני מתחילה להזכיר להם שזה קרב, יומיים לפני כבר חצי עולם יודע,מאחר והאקס שלי לא מי יודע מה בזיכרון, הם מדברים על כך הרבה בכדי לחדד את זה בזיכרונו,גם בנשואינו חשבתי שיכתוב ביומן ישים פתקים וכו',אבל הוא שכח. גם אם ביום ההולדת האב לא התקשר,הייתי מתקשרת אליו מבלי שהילד ידע ומזכירה לו על כך,גם אם שכח וגם אם זה מעליב,אם זה בא דרכך ואחר כך הוא יוצר את הקשר עם הילד ,המטרה הושגה גם לא אם בצורה "טיבעית". העיקר מותק,שעשית לו שמח על הנשמה.

 

[ב ה י ר]

תמיד סופרת עד 10

ולפעמים מצרה על כך כי לפניי שספרתי היה יכול להיות יותר רגוע... העיקר שאת לא כועסת וטעם טוב נישאר מהיום הולדת.

 

[טלה צפוני]

לא יודע אם הזוי

את של גרושתי שכחתי יותר מפעם... עם הבן הגדול אין מצב שאשכח כי זה ביחד עם האזכרה של אבא שלי ועם הקטנה אין מצב שאשכח.....כי חודשים לפני היא כבר עושה רשימת קניות... אבל אם שכח פרח לו מהראש לא חושב שזה מבטא חוסר של אהבה או דאגה יכול לקרות לטובים ביותר...וטוב שלא שלחת סמס אלא דיברת בכלל בגלל כל הסמסים והודעות למיניהם התקשורת מאוד לקויה והכי חשוב...הרבמון מזל טוב לעמית

 

[אא ניר]

מספר הערות לסדר.

בסדר ? סבבה. 1. נחמד היה לו היית שולחת לגרוש SMS שיזכיר לו את יום ההולדת, ויזכיר לו לצלצל. לא עבור הגרוש, חלילה, כי אם עבור הבן ובריאותו. 2. קורה ששוכחים. אני בחיי שוכח דברים חשובים לא פחות. לפעמים עשר דקות לאחר שנקבעו. 3. יש אנשים {לא מצדיק} שבשבילם יומולדת הוא לא כזה "ביג-דיל", לרוב מתוך חוויות אישיות לא נעימות. 4. טוב שלא שלחת SMS קטלני. 5. לא נעים...לא נורא... 6. את אמא טובה.

 

[avihuav]

פעפ "מישהי" כתבה פה

שהאקס שלה לוקה ב-"ניכות רגשית", וכשאחת שכותבת את תחושתה, הרגשתה וידיעתה על המוגבלות של האקס שלה, אין טעם לספור עד עשר, או לחילופין להתעצבן אפילו עבור הילד, כי זה מה שיש וזה הוא. הניכות הזו לא תשתנה ויותר מכך הילדים יבינו ויראו זאת עם הזמן למרות החיפוי שלך לענין. לספור עד עשר או אפילו עד מאה לא יעזור פה, ולקחת ללב ??????? לא ולא , להמשיך הלאה לא שווה תשומי. המשך יום נעים לך.

 

[avihuav]

פעפ -- פעם

 

[ורד 3]

אכן

יש לו נכות רגשית ולא ניתן יהיה לשנות אותו ...באופן כללי.. אבל גם למי שלוקה בנכות רגשית יש קמצוץ של רגש ..בקטנה... ובטח ובטח לאחל לילד יומולדת..(שוב זה לא שהוא לא אוהב ולא אכפת לו ..פשוט שכח ...!!!) האמת... שכל החיים תמיד דגל במשפט עוד בהיותנו יחד... "אל תצפי לא תתאכזבי ".... משפט שבדיוק מתאר את הסיטואציה ...

 

[מצוטטת]

לא נכון!

ולא מסכימה לחלוטין וזה כן עוזר, גם אם בקצת וכשהילדים גדלים הם לבד לומדים שצריך להזכיר להורים שיום הולדת הנה בא........... תיקרא את

...... שחור ע"ג צג... ~דעתי~

 

[צדף האחת]

משהו שהזכרת לי

את האקס של חברה שלי. כן יש עוד "יהלומים" כמו שלך. החברה נאבקה ונאבקת עד היום שהוא יתקשר, שיבוא לבקר, שלא ישכח, שיגיד מילה טובה ולילד בהחלט מגיע, ילד מדהים ובעצם לאיזה ילד לא מגיע? היום הילד לקראת בר מצווה ויום אחד אמר: "אני יודע שאבא אוהב אותי אבל אין לו מושג מה לעשות איתי." תובנות של ילד , כנראה שגם שלך כבר לא מצפה. לגבי לספור עד 10 לפני.... אין לי מספיק אצבעות וגם לא יודעת לספור כל כך הרבה אבל מאז הגירושין חושבת יותר, פחות פזיזה לצערי פחות נותנת אמון ולכן פחות משתפת שלפעמים שיתוף כל העולם ואישתו הוא גם טעות. כן חושבת יותר לפני מעשה או אמירה. ואת...... את עשית את הדבר הנכון ועצוב בכלל שהיית צריכה לעשות אותו ועצוב ששכח. אבל יכול להיות שאנחנו יותר עצובות מהילד שלך כי הוא כבר לא מצפה.

 

[מצוטטת]

אוקי דוקי ~~הגעתי~~

נטולת ספירלות ספַRוֹת וספירות לא אחת המון פעמים......לא סופרת מ~~מ"מ אם כי הזמן לימד לי שזה הכרחי

להגיד לך ההרגשה שלך שגוייה, אין מצב!!! ~~~א~ב~ל~~~ בואי אשתף לך מהאישי/פרטי שלי *אני* אוי למי ששוכח את שלי....ככה היה פעם {קצת מ'זה נישאר גם היום

} אוהבת את התשומי, חשוב לי התשומי, גם לתת כמו לקבל. האבא, הפוך הפוך ממני.......היה ככה מאז הכרתי לו בהתחלה השקיע כי ניג'סטי בהמשך...זה דעך כמו כל השאר

הילדוד'ס...ינקו ממני , אבל גם הם מזייפים....למה כי ככה המבנה כי לא כל יניקה מפנימים.....מ-נ-י-ס-י-ו-ן!!! אגב, האבא סוגר יובל אוטוטו........ חודש אני מפמפמת לילדים, למה? כי פתון בשנים האחרונות זה חסר לו.... מפמפמת כומו מנ'גסת להם חודש על שלי מראש מה למה....כי אין דרך יעילה אחרת, וכי לא בא לי לספור......למלי

~~~אני & הניסיון האקדמי ש'לי~~~

 

[ורד 3]

כשאת מגיעה

את מגיעה ובגדול .... חחח הכנסת קצת שמחה לשרשור העצובי הזה...

 

[מצוטטת]

בואי רגע

בחייאת ורד, בכנות עם יד על ה

ומקווה שתקבלי זאת ממני בהכי אמיתי שאפשר יש פה כעס ג'ננה וקצת עודפי מיטען שטרם התפוגגו....... זה אנחנו הבגירים שנותנים לזה "משקל" עודף זה עובר , אני חותמת לך! ולא שלא מזדהה עם הכעס, המון מזדהה לא הייתי הרבה אחרת פעם.... בעצם רק קצת, חוצה מהספירות והספירלות הן נישארו אוטו דבר עד היום

רק בשמחות & או ללא הספירה