לספור עד 10

ורד 3

New member
מה שגורם לנו הנשים

לשכרון חושים אם רק נוגעים ולו בקטנה.....{זה משהו קטנטן כזה ..חמוד} ~דעתי ~
 
טוב...

פה את כבר מביאה לי אופרטה אחרת...מה איני מצוייה בה. ספרת על מקרה בין אב לבנו...לכך התייחסתי. את רוצה עכשיו להצמיח עוד עלים לנושא...זו יכולה ליות בעיה איתי...אני בשלכת כרגע...עד בוא האביב. ותסלחי לי אם לא רואה בכך עצב(במקרה המקורי שאיתו פצחת)... רואה כולה מעידה של אב שכל כך התחרט עליה אחורי זה. לא סובלת דרמות...ולא אחנך את ילדיי לדרמות מיותרות...זה מקשה על החיים. ועדיין...מסוגלת להבין אותך...כי כומו שאמרנו...רגישות היא סובייקטיבית...ואכבד אותך על שלך. עכשיו בחייאת...מה את חותכת?
 

ורד 3

New member
כתבתי למעלה

מעלייך מה הייתי חותכת נו .... להם יש ..ארוך גדול צר עבה כל אחד ומה שאלהים בירך אותו .. ולנו יש פרח קטן חמוד מאד רגיש..שיואו אלהים כל דבר .. צריך להסביר בבית הזה ? שנקרא לילד בשמו ?
 
תראי...

אני ממש לא חסידת גור או ויז'ניץ ... אין לי בעיה עם קריאת שמו של האובייקט...לשווא או שלא. אבל חושבת שדגדגת לי מספיק כדי הבנה
 

° זואי °

New member
אני חושבת

שאת טיפונת טועה. אבא של הילדים שלי מתפקד כאחלה של אבא ובכל זאת... יום לפני היומולדת שלהם, תמיד מתקשר להזכיר לו. כי יודעת שהוא אחלה של אבא ולכן יתבאס ששכח ויודעת שהוא תמיד שוכח תאריכים. ולא כואב לי להזכיר לו כי מי שהרוויח בסוף אלו הילדים. אולי גם הוא הרויח קצת, אבל מזה ממש לא אכפת לי, כל עוד הילדים הרגישו את אבא שלהם.
 
כן, אני באמת חושב ככה..

אז נכון שקשה לקבל את זה, וזה באמת לא דבר של מה בכך.. ברור לי שלא אסלח לעצמי אם אשכח יום הולדת של בנותי, אבל מהיכרות שלי עם עצמי, אני יודע שלא מעט פעמים שכחתי דברים שהיו מאוד חשובים לי... יש לי בעיה עם זיכרון וסדר, ואני משתדל להיעזר בעזרים חיצוניים כמו אאוטלוק ומחשב כף יד כדי לא לשכוח, ולמרות כל זה...בורח לי לפעמים...אבל זה רק אני. . אם מישהוא יחליט להיפגע ממני, אני מאוד אבין אותו ואקבל את זה.. אבל זה אומר שהוא לא מכיר אותי.. כי על הבעיה בזיכרון אני משתדל לפצות בדברים אחרים..לאו דווקא חומריים. מתנה כפולה לא תגרום להעלמות תחושה כזאת או אחרת, והיא באה כדי לפצות על ייסורי המצפון של זה שנותן אותה.
 
בובה

אני אמא שמתפקדת יום יום. יש סיכוי סביר שהסיבה העיקרית שבגללה אני זוכרת את יום ההולדת של האפרוח זה כי שבועיים לפני הוא כבר מתחיל בספירה לאחור.
 
"אבא יביא מתנה"

אוהבת אותך קצין גנטלמני חביב ונחמד, אבללללל מתנות לא מרפאות את פצעי הנפש! לא רוצה להרחיב בנושא חיבוק ממני אליך
 

ורד 3

New member
אני לא כועסת

רק לא מבינה... מאמינה לו לגמרי ששכח ...לא מבינה איך אפשר ....? לא עושה מזה עניין .פשוט זה עצוב ממש עצובבב... ביום יום הוא אבא שהולך לפי ההסכם ..בלי לפנות ימינה ולא שמאלה.. פעמיים בשבוע ואחת לשבועיים בסופ"ש... מאד טכני איתם.. הם לא ממש אוהבים ללכת אליו הם ...הולכים כי אני מסבירה שהוא אבא שלהם ..אוהב אותם ורוצה לראות אותם.. הוא לא אשי רע ולא חלילה מזיק לילדים שלו ..הוא פשוט הגיע למצב שהוא לוקח כי הוא צריך ולא כי הוא רוצה... וכאן שורש הבעיה. הם גם צריכים להתמודד עם עוד שני ילדים שהם תאומים בדיוק בגיל שלהם ..( הילדים של החברה שלו ) הם משחקים יפה ביחד ואני ממש מאושרת..אפילו רצו לבוא אלינו הביתה ..ואין לי בעיה עם זה ..בשמחה אפילו.. אבל יש קנאה ואין מה לעשות נגד זה..הם מקנאים בשני התאומים בכך שכביכול לקחו את אבא שלהם.. קשה להם להבין שאבא שלהם בחר לחיות עם האשה הזו ..והם ברקע כי הם הילדים שלה..הסברתי זאת אינספור פעמים. עם כל כמה שתנסה להסביר את העניין ...הם ילדים ..רוצים את אבא שלהם לעצמם בלבד !!! וזו הסיבה שהם כועסים עליו ...מה גם שהיחס שהם מקבבלים ממנו הוא שווה כמו לילדים שלה ..הם מצפים ליותר תשומת לב ממנו וזה לא קיים..וזה החסך.. אבל זה בסוגריים... שורה תחתונה אין סיבה מוצדקת לשכוח יומולדת של הבן שלך.נקודה. מחר זה יהיה כבר מאחוריי בטוח...אבל ....יש צביטה גדולה בלב.
 
חבל לי שזה ככה..../images/Emo10.gif

אם כך, הוא ממש לא עונה על האם והאם והאם שכתבתי קודם.. וכן יכול להבין את הצביטה שלך, שרק מצטרפת לצביטות אחרות של היום יום.. יכול רק לקוות שזה ישתפר והוא יבין שבדיוק כמו אמא, ילדים יש רק "אחד"...!!!
 
אבא שכח אותי !

זוכרת כשאני הייתי נשואה, הוא היה בהשתלמות בדיוק באותו היום הוא היה אמור לחזור ב12:00 הביתה. (אגב ההשתלמות היתה שבוע בבית מלון של "בטן גב") בקשתי שיקדים כי לילד הצעיר שלנו יש מסיבת יומולדת בגן. הזכרתי, בקשתי, ושוב הזכרתי, עד כדי התחננות בעשר מתחילה המסיבה, 4 בנות חוגגות יחד והבן שלי ... זוגות זוגות של הורים, ואני לבד שם איתו בגן. מיכל הבת הגדולה מתקשרת אומרת, אמא , אבא בבית אני מנדנדת לו שיבוא אלכם לגן.(צריך לנדנד לאבא שיבוא לחגיגת יום הולדת של בנו?) לפתע ברקע הגננת מנגנת דיסק של שיר מיוחד "אבל אבא יש לי רק אחד, אבא יש לי רק 1" ואני רואה את כל הבנות חבוקות בזרועות אביהן ואני "כאבא" לבני רוקדת איתו לצלילי השיר "אבא יש לי רק 1" כאב לי בכל נים בגוף, דמעתי, התביישתי שלא יראו...
בסוף השיר הוא הגיע, והוא לא הגיע כי הוא רצה נורא, הוא הגיע כי הבת הגדולה שלו לחצה עליו. הילד שמח לראותו, ואני כאבתי , שנאתי באותם רגעים ...
כאבתי...
ומה שאני רוצה לאמר לך ורד, תהיי חזקה עם הכאב שהוא שכח, אנחנו שם להזכיר להם מדי פעם שיש להם ילדים, ילדים שנולדו מבחירה משותפת , רק חבל שלא כל הגברים מחוברים לאבהות שלהם. מחבקת אותך ביום הקשה שלך.
 
פילוסופית "השיכחה"

כשאדם בוחר לא לכבד רגישות של אדם קרוב מבחינתי מבחינתי "כאילו" אותו אדם לא חשוב לו עד כדי "לשכוח" קיים , בין אם זה מטעמי נוחות או אגואיזם.
 
מה שיוצא אני מרוצה../images/Emo9.gif

יצא לי קצת מבובל בקטעי מילים סומכת עליך שתצליחי להבינותי כי לא בא לי למחזר
 
למעלה