לספור עד 10

[ורד 3]

../images/Emo203.gif לספור עד 10 ../images/Emo203.gif

בכמה סיטואציות בחיים לא ספרתם עד 10 והצטערתם על כך..? לי באופן אישי לא יספיקו האצבעות כדי למנות את כמות הפעמים שלא הצלחתי....... ומאד הצטערתי... אבל אתמול הפתעתי את עצמי... אז הבן שלי חגג יומולדת והיה לו ממש נחמד...עם כל המשפחה... ופתאום בערב...בשיחת טלפון עם חבר ..הוא שואל אותי אם האבא התקשר ...להגיד לו מזל -טוב... התגובה שלי היתה " יואו אני לא מאמינה ...שכחתי ממנו לגמרי ..כאילו ...אני לא יודעת ..." הבן הגדול שלי היה ער ושאלתי אותו אם אבא התקשר במקרה לעמית להגיד לו מזל טוב הוא אמר שלא....( חשבתי לעצמי שאולי בצהריים כשהייתי בעבודה..) הסתכלתי בנייד של הבן שלי.. לראות אולי יש שיחה שלא נענתה ( לא !)...שאלתי את אמא שלי ...אבל לא ....הוא לא התקשר ... לקחתי את הנייד שלי ואני מתחילה לנסח הודעה ..מוחקת ..כותבת וחוזר חלילה ... ואז חושבת ...רגע ...זה אבוד ..הילד הלך כבר לישון ..האבא לא התקשר ...לא משנה מה אכתוב לו ..מזל -טוב הוא לא התקשר להגיד לבן שלו... חשבתי לעצמי שבטוח הוא שכח ..אין סיבה אחרת... עכשיו בבוקר ...האמת שלא יכולתי להתאפק ...התקשרתי אליו ... אני : " היי בוקר טוב מה נשמע ? הוא : " בסדר ..מה קורה ? אני ": רציתי לשאול אותך אם יש סיבה מוצדקת לכך שלא התקשרת אתמול להגיד לעמית מזל -טוב ליומולדת שלו ? הוא : יואו אני לא מאמין איזה פאדיחה...ורד שכחתי ..היה לי יום מטורף..את צודקת אני מה זה מצטער..." הוא חזר על זה כמה פעמים... זו לא היתה הצגה או דרך להתחמק...הוא פשוט שכח ....!!! ואז אמר " אני אתקשר אליו היום בצהריים " ושוב סליחה ...פישלתי. נראה לי הזוי לחלוטין לשכוח תאריך יומולדת של הבן שלך...ועוד יותר כל כך כל כך עצוב .... אין לי מילים. אני לא כועסת עליו והבן שלי אפילו לא שאל אתמול.."אמא למה אבא לא התקשר ".... ואני בעצמי שכחתי ממנו ..רק אותו חבר הזכיר לי אותו בשיחת טלפון ואז ירד לי האסימון... אבל תחשבו לשכוח את היומולדת של הבן שלך ..הדבר הכי הכי הכי יקר שיש בעולם. ולגבי לספור עד 10...אני שמחה שלא שלחתי לו SMS ...קטלני.בגדול לא שווה. *

 

[קטי30]

../images/Emo24.gif

קוראת אותך וכל כך מזדהה אני הצלחתי "להקדים רפואה למכה" ראיתי שכבר צוהריים ואין שום סימן או אות חיים התקשרתי "להזכיר" לו הוא הודה לי על כך והאמת זה עשה לילד את הלילה

אהבתי את הגישה

בוקר טוב ורדינה

 

[הנודניקית עם הקוקו]

אצלי זה הולך ככה...

אונו...דואיי...טריי...פטרו...צ'ינץ'...שסה...שפטה...אופט...נואה... ובזצ'ה אני מתחילה שוב לשאוף חצמן

הכי טוב בשיטה הפולנית להשחיל ככה אשמה... זה מגדיל ת'סיכוי לפיצוי נאות

 

[שגית המקורית]

אז... קודם כל

מזל טוב

ולגבי הספירה... את צודקת גם לי היו מיקרים בהם לא ספרתי והצטערתי אבל מצד שני... כמה פעמים ספרת עד עשר...

 

[shefil]

תמיד משתלם לספור עד 10

בשביל השקט שלך ובשביל השקט של הילד וכמו שאני תמיד אומרת: שכח לא שכח הסברים הוא יצטרך לתת לצאצאים! שיהיה לך יום מקסים

 

[גרוש0פטימי]

עצוב לי...עבורו (עבור הגרוש שלך)../images/Emo10.gif

אם זה מצב שהילד כבר לא מצפה ממנו?... חבל

 

[קצין וגנטלמן היחיד]

לא צריך לעשות עניין...

אם ביום יום הוא אבא טוב.. ואם בד"כ הוא ממלא את תפקידו היטב.. ואם מידי פעם בורח לו (לא השתן) והוא שוכח. ואם הוא מעניק, נותן ואוהב את הילדים.. אז רק אם ואם ואם...לא צריך לעשות מזה עניין.. מבין את הכעס/פגיעה שלך בשמך ושם הילד.. אבל גם מאמין לו שהוא פשוט שכח.. ~ דעתי ~ (מצו', החלטתי לאמץ באופן סופי..) תחשבי.. דווקא היום שהילד כבר לא יצפה, אבא שלו יתקשר ואולי אפילו ירצה לפצות על זה שהוא שכח ויביא איתו מתנה יותר גדולה.. מזל טוב לעמית X2

 

[שירלי6]

בוא נתעלם רגע מההכרות האישית שלי.

אתה באמת סבור שאב שמתפקד נפלא ביום יום ישכח את יום ההולדת של בנו? תחושה של התעלמות ואכזבה, לא ניתן להעלים על ידי מתנה כפולה.

 

[הנודניקית עם הקוקו]

מתעלמת מההיכרות האישית...

כי אבא הוא גם בנאדם בנוסף להיותו אב... לא רצוי...לא כדאי...אבל גם לשכוח קורה... עוד שיעור קטנטן בפקולטה למדעי החיים...להבין שגם זה יכול לקרות לבן תמותה... ולהתענג בחיוך על הפיצוי. בלי היכרות אמרנו,הא?

 

[שירלי6]

אבא זה לא סתם מילה.

אבא דואג , אוהב ואכפתי, לא שוכח יום הולדת של הבן שלו. בחייאת..אין לו עשרים ילדים. יש המון אמצעי עזר ל"שכחנים". לא מקבלת את תאוריית ה"רק בן אדם" במקרים כאלה.

 

[הנודניקית עם הקוקו]

גמני פם לא הייתי מקבלת זה...

מאז גדלתי קצת... והבנתי ש... אם אין כאן כוונת זדון...הרי אין פה משו אישי,ולכן... אם חשוב לי...או להם(ילדיי)...וידוע כי שכחן הוא... טורחת ליידע מראש...על מנת למזער פגיעות... כן,גם אותם לימדתי. כולה להרים טלפון ולדיג..."אבא,אני יודע שימי הולדת לא ממש חשובים לך ו/או אתה שכחן,אבל...לי זה חשוב-אז הנה אני מזכיר". כמה פשוט.

 

[שירלי6]

שוב

זה נכון, בהנחה שמדובר על מקרה אחד שאינו מעיד על הכלל.

 

[הנודניקית עם הקוקו]

לא הבנתי...

היא דברה על מקרה אחד. למה כוונתך הכלל?

 

[שירלי6]

אני לא חושבת

שאבא שמתפקד כאבא כל השנה, ישכח את יום ההולדת של הבן שלו. לא מקרה אחד ולא חצי מקרה. אני חושבת ששכחה של יום הולדת היא רק סמפטום של יחס של אבא לבן שלו ולאחריות ההורית שלו. וזה, לשם שינוי, לא עניין של גיל.

 

[הנודניקית עם הקוקו]

אז בואי רגע...

לא נזכיר פה גיל...כי יש לך יתרון בולט עליי

אנחנו פה חלוקות... ישנם אנשים שימי הולדת לא חשובים להם כלל...ישנם אנשים שהם באמת שכחנים... גם לאבא הכי מתפקד זה יכול לקרות... ואין להוציא להורג על מעידה כזו. כי לא רואה בזאת סימפטום לכלום...חוץ מאשר שיכחה שאינה מכוונת להתעלם מצורך ריגשי... אשר יכולה להיות פתירה בקלי קלוטו על ידי יידוע של הצד המרוגש פחות. רגישות...היא עניין כל כך סובייקטיבי... ומכיוון שכך...אם זה אדם קרוב,מתפקד ואוהב...לא מוצאת עניין לעשות מזה עניין...במקרה של מעידה. אם יבוא וידיג לי אחורי שקרה..."נפגעת? זה שלך!"...בזה אני רואה סימפטום משמעותי של יחס לא מכבד. אבל לא זה המקרה פה,נכון?

 

[שירלי6]

לא מדובר על יחס שבין אדם לחברו.

מדובר כאן על ילד בן שבע. אני מכירה את זה, מבן שלי. חודשיים לפני הוא מדבר, מכן "רשימת מתנות" (נחשי בעצתו של מי?..) כולו מתרגש מה"אירוע". ואב אחד ששכח. פשוט שכח? במקרה? קשה לי להאמין. אם היה ניתן לעשות סקר, הייתי מוכנה להתערב שהורים שנוטים לשכוח את ימי ההולדת של הילדים שלהם, הם אלה עם מעורבות מועטה מאד בחיי היום יום שלהם.

 

[הנודניקית עם הקוקו]

אני...

רגשנית לא פחות ממך...גמני מכינה רשימה כזו

... אבל... דואגת ליידע מראש...(אני כבר ממחזרת עצמי). לגבי הורים ששוכחים(שוב,בעיה נוירולגית כזו ולא מחיקת/ביטול צרכיו של הילד)הם אלו עם מעורבות מועטה מאד...מיהרת כאן להכליל. וה

~דעתי~...מתבקש כאן בצרחה אילמת ומנומסת.

 

[שירלי6]

מעולם לא התיימרתי להנציח את דעתו

של איש, פרט לשלי. לכן לא מוצאת בהדגשה הזו טעם.

 

[הנודניקית עם הקוקו]

וזה בסדר...

כשההדגשה והטעם...הם שלי ולא שלך. אבל את מוזמנת בחדווה להנציח אותי...כשתגיע העת

 

[ורד 3]

קוקו היקרה

מסכימה עם המשפט שכתבת .... "רגישות...היא עניין כל כך סובייקטיבי.." אני מאד רגישה מאד מאד ..והוא ממש ממש לא .... שני אנשים שונים שהראייה שלהם בכלל לגבי החיים שונה ... אבל אני רוצה להפנות את תשומת ליבך... ... האם יש מצב שישכח את היומולדת של החברה שלו ? NO WAY ....אני חותכת את שלי ...אם ישכח... זה לא יקרה ...!!! לכן הסוגייה הזו של שכחתי כה עצובה.... כשמישהו יקר לך שאתה אוהב ומכבד כל כך חשוב לך אתה פשוט לא תשכח.. אז בטח לבטח שאת הילד שלך ....שהוא הכי...חשוב.