אפשר להבין את הרגשות הקשים
ולהזדהות איתם. אף אחד פה לא עשוי מפלסטיק, ולכולנו כואב לראות את הארץ שלנו במצב כ"כ גרוע, במיוחד שיש לנו משפחה וחברים שצריכים להתמודד יומיום עם המציאות הקשה. אבל צריך לעשות הבחנה בין ימים קשים שעוברים על מדינתינו לבין "לראות את הסוף" של מדינת ישראל! וכל המצב הזה של אדם לאדם זאב נובע מהמצב הכלכלי הקשה אז אל תגידו שהוא לא האישיו. בארה"ב בשנת 1923 המשק הכלכלי התמוטט והיתה קריסה טוטואלית של כל הכלכלה, לאנשים לא היה כסף לאוכל, מפעלים נסגרו, ואנשים אמידים קפצו מהגג! אותו דבר היה באירופה לאחר מלחה"ע ה-2 , לאנשים לא היתה עבודה, המשק האירופאי היה הרוס והמדיננות היו בגרעונות כלכליים עצומים! בשני המקרים המדינות הנ"ל היו במצב הרבה יותר גרוע ממצבה הנוכחי של מדינת ישראל- ובשני המדינות ידעו לצאת מהמצבים האלה הכל עניין של תשתית והשקעה נכונה- ברגע שמדינת ישראל תדע איך להשקיע את כספה, היא תקטוף את הפירות.. ולעניין התשתית- בישראל יש תשתית כלכלית חזקה, וגם אם זה לא נראה ככה אנחנו עדיין נחשבים למדינה מערבית, עם משק כלכלי אמין (תבדקו איפה ישראל ממוקמת בדירוג האשראי). אמנם חלק גדול מהעובדות האלו קשורים לעזרתו של הדוד סם, אבל לכל מדינה יש משברים בהסטוריה והיום יש האטה גלובלית בכלכלה. ולעניין השחיטות- מדינת ישראל אכן סובלת משחיטות, אבל כמדינה דמוקרטית הציבור מוגן משחיטויות בשלטון ע"י מערכת בתי המשפט אשר לא מהסס לפעול כנגד השחיטיות.. אז אל תהפכו תשרשור הזה לפסטיבל דיכאון (בצחוק- אמרתי לכם גם אני לא עשוי מפלסטיק וגם אני מזדהה פה עם רגשות של אנשים) ואל תמהרו לסיים את עתידה של מדינת ישראל