טוב שניים,שקשה לי בלעדיים
טרובו ראט
פשוט נשמע לי כמו ריצ'י בלקמור בקופסא ,אני נהנה ממנו כל כך, הנובים מאוד רגישים וקיצוניים ממש,ברמה קצת מוגזמת,הטיפה יותר גיין הזה מראט הרגיל ממש מתאים לי
-כניסה ויציאה כמובן
-חיבור ישן של חשמל-קצת מציק
-ווליום- שכבר דיברתי על הרגישות,אבל בשניה שתיגעו בו הוא כבר יצרח!
פילטר-תאמת שאין לי מושג איך הוא עובד,אבל נשמע כסוג של כפתור טון
דרייב- אותה רגישות של הווליום,מביא דיסטורשין עצבני הישר משנות ה70
הפדאל השני הוא הפאוורבוסטר של קולורסאונד
פדאל שרק שהוא לא מחובר אתה מבין מה הסיפור שלו וכמה הוא חשוב
המחיר שלו קצת לא הגיוני,ואופן ההשגה גם קצת מוגזם אבל שווה!-ביחוד לחובבי גילמור.
הנובים לא כל כך רגישים פה בטח שלא כמו בראט, אבל כשהם מגיעים למצבי קיצון זה באמת טירוף,
ווליום,טרבל,בס,ו"ה"כפתור הזה בצד שעושה את כל הפעולה...
הוא רשום כבוסטר,אבל הוא סוג של האוברדרייב החם הזה שתמיד רציתי,כמו שאמרתי לחובבי גילמור הפדאל הזה מאוד שימושי ביחד לכל עניין ה דארק סייד אוף דה מון.
בקיצור,2 פדאלים שמאוד הייתי ממליץ עליהם והיום קשה לי לראות את הבורד בלעדיים