ובסוף אף אחד לא ענה לו
ניקולס מוטרד מסיוטים שפוקדים אותו לעיתים תכופות שבהם הוא רואה אישה ובית ולא מצליח להבין למה הם חוזרים כל הזמן. כדי לפתור את התעלומה בראש שלו הוא הולך לטיפול בהיפנוזה. דרך הטיפול הוא מגלה שאותה אישה, בשם ויקטוריה, היא בעצם הגלגול הקודם שלו, והנשמה שלה כרגע נמצאת אצל ניקולס. אותה ויקטוריה נרצחה בשנת 1928. הוא מגלה שבעיתונות פורסם אז שהמאהב שלה רצח אותה והתאבד (השיר Beyond this Life). אחיו של אותו מאהב הגיע להיות סנאטור בסופו של דבר. אבל למרות שלכאורה התעלומה נפתרה, ניקולס לא מסתפק במה שהוא גילה. בכל מקרה, מסתבר שויקטוריה הייתה במערכת יחסים מסובכת עם ג'וליאן, שהיה אלכוהוליסט ומכור להימורים. מתוך יאוש היא פנתה לאחיו - אדוארד, ופרקה אצלו את כל מה שהיה על ליבה ("I remember the first time she came to me, she poured her soul all night and cried" מתוך Home) והתפתח ביניהם רומן. בסופו של דבר היא החליטה להפסיק עם זה, ולחזור לג'וליאן בלבד (I ran into Julian said we get together soon מתוך Finally Free). אדוארד כמובן לא מרוצה מזה, ורוצח את אחיו ג'וליאן ואת ויקטוריה, ומזייף מכתב התאבדות של ג'וליאן. העיתונות והמשטרה אכלו את זה, כפי שאפשר להבין מ-Beyond this Life, ואדוארד המשיך מעלה בדרכו הפוליטית. אחרי שניקולס מבין את כל זה, הוא פוצח באיזה שיר הודיה לאלוהים, עם הרבה שאלות על מהות החיים, גלגול נשמות וכל זה (The Spirit Carries On). הוא כמובן יודע שאין לו הרבה סיכוי להוכיח את מה שקרה אז (I may never proove what I know to be true מתוך אותו שיר), אבל טוב לו, והוא מרוצה ושמח ומאושר והנה יש לנו הפי אנד אמריקאי. או שלא? אנחנו הרי מתעסקים במשך אלבום שלם בגלגול נשמות. אז עם חוסר המזל של ניקולס, שגם ככה נתקעה אצלו הנשמה של ויקטוריה, מסתבר שנשמתו של אדוארד, הגיעה לאותו מהפנט. ניקולס חוזר הביתה, מדליק טלוויזיה, מוזג לעצמו כוס וויסקי, ופתאום אותו מהפנט צץ לו בדלת, ורוצח אותו בדם קר, בדיוק כמו שאדוארד רצח את ויקטוריה (Open you eyes הוא אומר לשניהם), ניקולס נופל על הפטיפון, וכך נגמר האלבום. זאת העלילה פחות או יותר. אפשר להמשיך לנתח כמעט כל שיר עם המשמעות הספציפית שלו מבחינה מוזיקלית ולירית לעלילה, אבל למי יש כוח?
בטח גם יש כאן כמה טעויות בציטוטים, מישהו בטח כבר יתקן. בכל מקרה, זה אלבום מדהים. אתה בהחלט הולך להתמכר.