תרבות העכשיו

[תם ונישלם]

דרזדן היתה תגובה

למי שרצח מיליונים, לא לזורקי קופסאות פח

 

[mucool2]

ומה יישאר לאיראן?

כגודל האיום גודל התגובה.

 

[תם ונישלם]

זהו , כמובן, בדיוק מה שהם רוצים

הדבר שהכי כואב לפלשתינים זה קיומם של משטרים ערביים התומכים בישראל ומקיימים עמה יחסי שלום. הדרך היחידה בה אני יכול לפרש את רצונם בעימות היא לגרור את ישראל לבצע בהם טבח כזה, להרוג כל כך הרבה אזרחים, עד שהעולם יפנה נגדנו ובמדינות ערב יתחולל שינוי דרמטי.

 

[Sea Urchin]

במקום הפגזת עזה, מה שאני חושב

זה שלגיטימי להפגיז מקומות שמהם נורים פגזים לשטח מדינת ישראל, ואאל"ט עפ"י אמנת ג'נבה מי שמשגר טילים מתוך אוכלוסיה אזרחית הוא זה שאחראי למותם של האזרחים בסביבתו מהתגובה שתבוא.

 

[mucool2]

גנבת לי את הרעיון!

 

[חמוס במשקפיים]

להיכנס חזק, אכן, אבל בדיוק להיפך

בחודשים האחרונים קיוויתי לרגע שממשלתנו מצאה את התגובה העויינת הנכונה והלגיטימית להתקפות מהסוג הזה: התנקשות במנהיגים, לאו דווקא כצעד מנע (לסכל את הפיגוע הבא) אלא כנשק הרתעתי (לחנך את המנהיג הבא). זה עשה לי טוב בזמנו לראות שפחות ופחות "קלגסים" בני שמונה-עשרה נהרגים, ויותר ויותר אדמיניסטרטורים ומצביאים האחראים למצב מוצאים את מותם המצער. קיוויתי שגם הפלסטינים יראו את הצדק וההומניזם הטמונים בגישה הזו ויתחילו לכוון את מאמציהם להתנקשות במנהיגי ובכירי הצד שלנו ויעזבו את האזרחים בשקט (ואני לגמרי רציני), אבל למרבית הצער זה לא קרה. במשך כמה חודשים הפסקנו לכוון את הנשק אל ילדים והתחלנו לכוון אותו לאלה שהרוויחו את הכדור שלהם ביושר, וחבל לי לראות שזה השתנה. במקום הפצצת שטיח על עזה, ובלי קשר לחייל החטוף, ראוי לדעתי לחסל את הנייה ואת המקבילה לקבינט שלו. דמו אינו סמוק יותר מזה של עשרות הפלסטינים הזוטרים שנהרגים עכשיו, ומותו מוצדק יותר. ולגבי דעת הקהל הבינלאומית: נאום אמיץ של אולמרט, שיוכיח את אלה המאמינים שתפקידם של המנהיגים לפקד ותפקידם של החיילים למות, יכול לעשות לנו טוב מאוד.

 

[אטיוד5]

הייתי משנה קצת את הניסוח שלך

במקום "למרבית הצער זה לא קרה" הייתי אומר ש"סופקה לנו הוכחה נוספת עם מי יש לנו עסק. (כאילו שהיתה נחוצה.)" לגבי ההצעה שלך - חצי מהקבינט החמאסי נמצא עכשיו במעצר ישראלי. אז מה אתה מציע? שנוציא אותם להורג?

 

[חמוס במשקפיים]

אני עומד מאחוריו

מאז ראשית המדינות הלאומיות, נימוסי השולחן של המלחמה גורסים שהגנרלים שולחים את החיילים שלהם למות. למדיניות ההתנקשויות יש פוטנציאל להפוך את השולחן הזה, ואילו היו הפלסטינים מאמצים גישה כזו בעצמם הייתי שמח. לא הייתי מוציא להורג אנשים שכבר עצורים אצלי, כמובן, אבל גם לא הייתי טורח לבזבז מתקני מעצר על אלה שעוד לא זכו להגיע אליהם. בתור ראש ממשלה היו לי פחות בעיות מוסריות לחתום על צו לרציחתו של מנהיג שאני יודע את שמו ואת מעשיו, מאשר על צו מעורפל המבטיח את רציחתם של עשרות או מאות אנשים חסרי שם ופנים והמנקה אותי מאחריות ישירה לגורלם. דעת הקהל העולמית נוטה להתייחס לרצח מנהיגים כאל פשע חמור יותר מאשר רצח אזרחים, כנראה בשל נימוסי השולחן שנזכרו לעיל; בעיני ההפך הוא הנכון. רצח רבין זעזע אותי, מבחינה מוסרית, פחות מרצח של אנשים שלא היו צד בשום מאבק. מעבר לדקדוקי הטקס של האתיקה, בסופו של דבר אנו מעוניינים להפעיל לחץ ישיר על ההנהגה הפלסטינית ויורשיה, ולא על דעת הקהל העממית שמן הסתם לא תמתן את דעותיה לנוכח חיילינו העבריים המקפצים על הגגות והעצים בעזה. ההנהגה דנן מתייחסת אל חיי נתיניה כאל זבל אורגני שמדשן את עץ ההתקוממות, ונטילתם רק מסייעת לה. הרבה יותר יעיל להצמיד את האקדח לרקתה שלה, לא לרקתם של הנתינים, ובמידת הצורך גם לירות, עד שהברירה הטבעית תעשה את שלה.

 

[תם ונישלם]

מי שרצח רבין לא מזעזע אותו

הוא טינופת

 

[חמוס במשקפיים]

אנא הבט בעיניי

ואמור לי ישירות שאני טינופת, משום שרצח נשים וילדים מזעזע אותי יותר מרצח מנהיג.

 

[אטיוד5]

משפט מוזר לנוכח מה שכתוב

הוא לא אמר שלא מזעזע. רק שמזעזע פחות מרצח המוני.

 

[תם ונישלם]

קרא שוב...

הוא לא דיבר על רצח המוני על על רצח של "מי שלא מעורב", ובין השורות כתוב שלרבין "קצת הגיע"

 

[חמוס במשקפיים]

בין השורות כתוב

מה שאתה מעוניין לקרוא. אז ראשית, דע לך שהגידוף הפבלובי שהטחת בי, ועוד בגוף שלישי, מבלי להתייחס לנושא דבריי, ראוי לטוקבקיסט. אני מכבד את אבלך העז והאמיתי ולא נפגע מהאלימות המילולית שיצאה, כמו שאומרים, מנהמת לבבך, אבל אנא נסה לשמור על תרבות דיון. שנית, יראת הקודש השמורה לרצח רבין נובעת לדעתי מכך שלהרבה אנשים הוא היווה דמות אב. כך קרה גם במקרה של קנדי. עבורי הוא לא היה דמות אב; הוא היה פוליטיקאי, והמידה שבה תמכתי בדרכו הפוליטית אינה קשורה למידת האבל שאני חש על הירצחו. שלישית, הייתי שמח אם היית מתייחס לגוף העניין, ולא ל-"רצח רבין, בעד ונגד". מה דעתך? איזו מין פעולה צבאית ראוי לבצע בעזה?

 

[תם ונישלם]

פעולה צבאית

של פגיעה בחמושים באשר הם, בין אם קוראים להם חמאס, תנזים, גדודי חללי משהו כזה או משהו אחר, או גדודים אחרים, ניצי הפתח או ועדות ההתנגדות, כולל שרים ב"ממשלה" שלהם. פגיעה באנשי חמאס וג'יהאד איסלמי בדמשק פגיעה במחנות האימונים שלהם, במחסני התחמושת מאסר של כמה שיותר חברי הארגונים הללו. השתלטות על שטחים בגבול הרצועה כדי להרחיק קסאמים, עד שיקום ( אם יקום) גורם אחראי שיסכים להפסקת אש הכוללת ירי קסאמים וכוללת פעולה אמיתית ואפקטיבית נגד המשגרים מה לא לעשות - לא להפגיז מטרות אזרחיות, לא להפציץ ערים, לא להרוג אזרחים , לא לפגוע בתשתיות כגון תחנות כוח ואוניברסיטאות לא לשחרר אסירים תמורת החייל החטוף כן לשחרר אסירים כחלק מעסקה כוללת של הסכמת כל הארגונים הפלשתינים להפסקת אש כוללת ולמשא ומתן עם ישראל ( זה לא יקרה אבל מותר לפנטז)

 

[mucool2]

אוניברסיטאות?

ואם מסתתרים בהן טרוריסטים?

 

[תם ונישלם]

השבוע הופצצה אוניברסיטה

בלילה, כשהיא ריקה. נראתה לי פעולה מטומטמת. ולשאלתך, נניח שיש שיעור באוניברסיטה, בקהל הסטודנטים נמצא X - חמוש מבוקש. הפצצת האוניברסיטה במקרה זה והריגת חפים מפשע רבים בגלל X, תראה לי לא מידתית ולא מוצדקת. לשמחתי , גם צה"ל וממשלת ישראל חושבים כך מצדי אפר להפסיק את הדיון בנושא שכן רציתי להעלות שאלות הנוגעות לתרבות הישראלית ולא לשיטות הלחימה של צה"ל

 

[mucool2]

מה שסיקרן אותי בהודעתך הקודמת

זה שמשום מה האוניברסיטאות קיבלו אצלך חסינות מהפגזה ישראלית, ורציתי להבין למה. אני מסכים איתך שהפצצת מבנים ריקים או כיתות לימוד מלאות (לא בטרוריסטים) הן לא הפעולות הכי חכמות, ועדיף להשקיע את האנרגיה בדברים יותר מועילים. גם אני לא רציתי להיכנס לשיטות הלחימה של צה"ל והדיון הזה סגור גם מבחינתי.

 

[פגע רע סדרתי]

אז כנראה שאני טינופת.

מפני שאני מצטער, אבל הרצח המסוים הזה אינו גרוע מרצח אחר. אם יש משהו שצריך להזדעזע ממנו, זה שישנם אנשים שהאידיאולוגיה שלהם מצדיקה רצח כדי להמנע מהעברת שטחי א"י לפלסטינאים- אבל מצד שני, אם האנשים האלה מוכנים להקריב את חייהם שלהם (כפי שעשה יגאל עמיר שלא ציפה לצאת חי מכיכר מלכי ישראל) למה אתה מצפה שלא יהיו מוכנים להקריב את חייו של בוגד בעיניהם? ההזדעזעות החוזרת ונשנית הזו מה"רצח הנורא" (שאינו נורא יותר מרצח המתנחל ההוא, מה שמו כבר הספקנו לשכוח, שנחטף ונרצח על ידי מחבלים) משמשת להדחקת העובדה שיש "עדיין" אנשים התומכים באידיאולוגיה בשמה נרצח רבין- אבל בואו נתעלם מזה, נגנה כולנו יחד את "הרוצח המתועב" ונעמיד פנים שאנחנו באמת מאמינים באחדות ישראל לנצח נצחים. ולמען הסר כל ספק: בעיני רצח על רקע אידיאולוגי מזעזע הרבה פחות מרצח ילד שנחטף כדי לסחוט כסף מהוריו (מתי צבי גור משתחרר?), או רצח בתך התינוקת כדי לנקום באמה (אלי םימשטיין לא ישב כל חייו בכלא, רותצים להתערב?), או סתם רצח בשביל הכיף (מישהו מהנוער הנפלא שרצח את אסף שטיירמן או את דרק רוט ירקב בכלא עד סוף ימיו? הצחקתם את סיגלית חיימוביץ').

 

[אלי ו.]

רצח רבין מזעזע לא בפן הרגשי

אלא בפן הלאומי-דמוקרטי. יש ברצח מעין "שברו את הכלים, לא משחקים" במקום להשפיע באופן דמוקרטי יוצא אקדוחן ומנסה להכריע את ההליך הדמוקרטי בעזרת האקדח. רצח רבין גרם לנו לשאול את עצמנו איזו מדינה אנחנו. הפיכתו של רבין לקדוש חילוני ול"אבי האומה" באמת היתה מיותרת ומוגזמת וטוב שרוב הציבור התפכח מהענין.

 

[אפרתקומי]

שלום עכשיו= משיח עכשיו=

הדמוקרטיה שלנו. יש לנו שתי בעיות: 1. לאחרונה העם רוצה עכשיו, לא תמיד יודע מה הוא רוצה, ובלבד שזה יקרה מהר. 2. הדעות נובעות מהרגש, מהבטן, ולא מתוך שיקול דעת. זעקת האב השכול וכאבו של האב הדואג לבנו החטוף מניעים מאוד חזק את עמדותינו הפוליטיות. לכן ביומיום לא העם מחליט אלא הממשלה הבעיה האמיתית מתחילה כשהשלטון לא חושב לטווח הארוך, כי כל אחד יודע שמחר בחירות, וצריך להספיק עכשיו ומהר לעשות משהו, ואז ההחלטות מיטלטלות לכאן ולכאן לפי הלחצים שהעם לוחץ.