כאן המאמר השני:
סוד-האמת על ארץ מצרים והארץ-המובטחת מאת: ל נ צ חו 13/04/06 | 13:32 יציאת מצרים = שחרור כל הנשמה משיעבוד הגיהינום כל הנשמה תמיד במצבי מציאות שבמציאות מאז ומתמיד ולתמיד כל-הנשמה נצחית כאלוהים הוא ה מציאות - המציאות האחת שבה כל המציאויות כולן, לא ראשית ולא אחרית לנשמה - אלא המשך... ישנם אינספור מצבי-מציאות במציאות עולם-החיים ובמציאות עולם-המוות. כל הנשמה נצחית, היא מתקיימת תמיד במצב מציאות מסויים כזה או אחר שבמציאות האלוהים(באינסוף) כך היא מתקיימת במצבי מציאות שבמציאות החיים, וכך במצבים של מציאות נוראית עבורה כאשר היא נמצאת במציאות עולם המוות הוא הגיהינום. זה מצב נורא ואיום שבבוא העת לכולם הוא מציאות. לאחר המון זמן זעקותי נשמתנו נשמעת וכך בעתה (בעתה אחישנה אומר לנו אלוהים בתנ"ך), הוא אותנו מושיע מהתוהו-ובוהו (מהגיהינום) מעינויי-התופת הנוראיים ששם, הוא אותנו משחרר מ"התשלום" הנורא, תשלום שבדין-צדק כולם אותו מחוייבים לשלם עבור חייהם עבור החיים לכולם. אחת היא המציאות בה כולן המציאויות דרכן ובהן שבאחת המציאות שהיא האלוהים מתרחשים כל המאורעות כולם. וכך בכל מחזוריות מחדש באופן מושלם חוזר התהליך על עצמו כשהיה. מחזוריות חדשה מתחילה מהחורבן של קודמתה. ראשיתה מהתוהו-ובוהו לקראת הבריאה מחדש של הארץ-המובטחת היא עולם-החיים שכמנהגו נוהג (גלגול) ועד סוף אחריתו שחל מייד כאשר גם הוא נחרב. וכך שוב נברא עולם שמתקיים עד לסוף אחריתו ושוב ושוב באופן דטרמיניסטי חוזרים על עצמם אותם התהליכים שעברו כל העולמות שכבר היו ובדיוק מדהים (כל גלגול שלם שכפולו המושלם של קודמו כקודמיו וכך אותו המצב שוב ושוב על עצמו חוזר-חלילה, מצב שהיה ושיהיה לעולמים במרחבי האינסוף. אלוהים שהוא ההכל היודע הכל, נתן לאדם את את ""הברכה ואת הקללה"" וכך במי מהן האדם יבחר ולכן אמר לנו ""ובחרת בחיים. "" קללה לאדם שאין שום גן-עדן שהוא נצחי ברציפותו (אין גן-עדן של דתיים) בדיוק כמו שהנס הגדול מכולם לכולם שאין שום גהנום (אבדון)פעיל ברציפות-אין-קץ ללא אל ומושיע. וכי ולו והיה גן עדן שכזה, חלילה-וחס מנגדו חייב להתקיים גהנום כזה. גהנום ללא אל ומושיע, גהנום שבו היינו מתענים בייסורי-התופת האכזריים הנוראיים מכולם לכולם כאשר הם מכים בנו באכזריות ללא-רחם כלשהו בו אין לנו גם לא רגע דל כלשהו של הפוגה, וזה המצב הנורא שבנורא שבנורא, המציאות האיומה מכולן, מציאות של גורל- עיוור ללא אלוהים. כל הניגודים חיונים. את זה לעמת זה עשה אותם האלוהים. למרות שלא כל בני האדם מודעים לכך, האלוהים, בו וממנו החסד והרחמים הגדולים לכולם, עשה סדר בדברים ומאלה הניגודים החיוניים לחיים, להם שם חוקות-שמיים וכך את הסדר המופתי הסדר-הנצחי המובטח לעולמים דרכן מעגלי-המחזוריויות שבאינסוף, כאשר לכל אחת מהן ראשית ותכלית ומה שביניהן (עולם כמנהגו) כל עולם-חיים (כל מחזוריות, גלגול) הוא בעצם גן-עדן, גן-עדן שראשית ואחרית לו, כאשר לעומתו מציאות גיהינום שהיא בעולם-המוות שגם לו התחלה וסיום. אלוהים לעולמים לא איפשר ולא יאפשר להם להתקיים ברציפות, ז"א כחוקות-שמיים ציווה עליהם חוקות ראשית וחוקות-אחרית ומה שביניהן. - אהיה ברור יותר אם אומר שיש תקופת זמן שהנשמות שוהות בגיהינום (עולם המוות הוא עולם היסורים), ויש תקופת הזמן בו הנשמות שבאדם שוהות בעולם הכה מוכר לכל, עולם-החיים, שלעומת עולם-המוות (הגיהינום), בוודאי שעולם-החיים הוא גן-העדן.(ראו במאמרי "אור-חדש") האדם יבין שאלוהים ברא את העולם את עולם-החיים הוא גן-העדן, ושבו פיזר את רוב רובו של הטוב ושאת זאת עשה בכל עולם-חיים שברא וכך יעשה לעולמים בכל עולם-חיים ששוב יברא עבורנו כל הנשמה, האדם. גם מעט מהגיהנום (כתבלין)(את הרע) החדיר בעולם-החיים, כאשר את רוב-רובו של הרע, את עוצמתו של הרע הנורא, מיקם בגיהינום שמחוץ לחיים (בעולם המוות) וזאת בכדי שקודם-כל ייעשה הצדק עם כולם ולכולם,(יובהר לכל בקרוב). - הגיהינום בבוא המועד שוב יהיה פעיל ושוב ימלא תפקידו שזה למרק את עוונותינו בזה שנשלם את חובותינו למען ששוב נחייה. רוב התשלום מראש ובמזומן(בייסורים) התשלום הוא צודק מאין-כמוהו (איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת ) כשיתפכח לא ייחשב יותר הכסיל לכסיל. אז, בעת ההארה (התגלות האלוהים בעולם)יבינו כולם את הצדק האבסולוטי הצדק לכולם. יבינו כולם את הצדק ממנו המחיר היקר והנורא שעל כולם אותו לשלם עבור החיים הכל-כך יקרים, הכל-כך חיוניים לכל הנשמה, נשלם את מחיר חיינו ולחיינו לעולם הבא שבו לאחר פרעון חובותינו במצרים בבית-העבדים הנורא שהוא עולם-המוות, הגיהינום, שוב כולם נחייה את החיים, וזאת אך ורק לאחר התנסותנו בנוראות התופת שבגהיהינום שם מתבצע רוב התשלום האכזר והנורא היקר עבור החיים. לאחר שבמצרים =( בגיהינום) פרענו לפרעה את החוב שלנו, כאשר לאל הרוע האכזר הזה (אלוהים-אחרים בתנ"ך) בייסורינו שלנו שילמנו את המחיר הנורא היקר על זכותנו לחיות חיים בעולם-החיים, רק אז יושיע אותנו אלוהים משם כאשר מייד לאחר מכן כולנו נשכח את הנוראות שעברנו שם בתופת-הגיהינום וכך כאשר נחדש את ימינו כקדם בארץ-המובטחת הוא העולם החדש אותו שוב עבורנו כולם יברא אלוהים, ושעד אחרית הימים שלו שוב לא נזכור את עברנו, ושוב נלך כדרכנו ותמיד קדימה לעברנו שהוא בעצם עתידנו וכך מראשיתו לאחריתו בזה התסריט המעגלי הנצחי החוזר על עצמו באופן דטרמיניסטי לפי תוכניתו האלוהים , תוכנית-העל, התוכנית-הנצחית הצודקת מאין כמוה למען כולם, האחת-התוכנית לחיים ולהבטחתה לעד שממנו האלוהים התוכנית שמתמיד בו מתקיימת מאז תמיד וכך תמיד תמשיך להיות לנצח, לעולמי-עולמים. קהלת א. (ט) מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש: (י) יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו: (יא) אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה: קהלת ג. (יד) ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו: (טו) מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף: ומהבנת אלה הדברים, גם ניתן להבהיר את פשר הסבל בעולם. והעניין הוא זה כשהנשמה מתייסרת בגיהינום, יש לה שם גם מומנטים של הפוגה ומומנטים אלה הם הסיבה למומנטים הסבל בעולם החיים כי זה לעומת זה עשה אותם. ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים(קהלת) חג-חרות שמח! * ~ * ~ * ל נ צ ח * ~ * ~ *
