תודה לכולם!
אמרתם דברים מאוד יפים, ואני מסכים עם מה שרובכם כתבתם, אני גם חושב ששווה מאוד לבדוק את מה שאישה ממאדים אמרה לגבי הופעתם של רגשות שליליים כלפיי אדם אשר אתה חש מאויים בצורה כלשהי ממנו, התחושה שלי אומרת כי לעניין זה יש חלק נכבד בהופעתם של אותם רגשות שליליים, לדעתי יש עוד סיבות להופעתן של רגשות שליליים כתוצאה מביקורת, אבל אני חושב שמה שאמרת נכון בגדול, אם כי האיום הוא לא תמיד ישיר ונראה לעין, ואולי לעיתים הרגשת הכעס נובעת מהפחד שלי להיות לבד, שאף אחד לא מבין אותי ולא מתקשר איתי על אותו התדר, ואולי זה האגו שלי שרוצה לרומם אותי ולגרום לי להרגיש מיוחד ולכן הרגשת הבוז במקום החמלה - ואולי זה שילוב של הכל ביחד.. jongler השתמש במשפט "הפוסל במומו פוסל" ויש עימו צדק, אני אכן הרבה פעמים מוצא את עצמי "בצד השני" של המתרס, הרבה פעמים אני מתנהג מאוד בשטחיות, בקלות ראש, ללא מודעות וחשיבה מעמיקה. כמו כן מבקר את עצמי על כך, ובחוגים מסויימים אף פוחד שיבקרו אותי באותה הצורה שאני מבקר אחרים, שיזלזלו באינטיליגנצייה שלי, שיחשבו שאני לא טוב מספיק ולא עמוק מספיק.. לגבי מה שאינקה אמר, אני חושב שאולי הדחף לבקר אותם היה פוחת, אבל זאת מתוך נקודת הנחה שהם באמת מעוניינים לדעת עוד ולחקור, ומודעים לעובדה שכרגע הם לא יודעים הרבה, לא שאני יודע הרבה, אבל לפחות אני מודע לכך ומנסה למצוא תשובות. אני לא ישקר, זה יגרום לי להרגיש טוב אם אותם אנשים יעריכו אותי ויקבלו את דבריי, אבל זה לא העניין, אני עדיין ירגיש אליהם את תחושת הבוז והרוגז אם הם ימשיכו את חייהם כסדרם ולא ינסו לפקוח את העיניים ולחפש תשובות לשאלות שהם שואלים לעיתים כה רחוקות... אבי בכר, תודה על התגובה, אני אשתדל לעשות את מה שאמרת, זה נשמע נכון. לקמהנדו, לא כל כך הבנתי את דברייך, אבל תודה
לmist2, אני לא בטוח מה ניסית להגיד בעצם בהודעה שלך, אם לקחת את הדברים שלך פשוטם כמשמעם אז אני לא חושב שזה נכון להגיד שמי שחכם ועמוק אז בהכרח יותר קל לו להפסיק לשפוט, ייתכן שיש קשר בין השניים, אבל זה עדיין הופך את זה לקל. זה כמו להגיד שאם אתה מנתח מוח אז איך זה שדבר פשוט כמו מכונית אתה לא יודע לתקן, הרי אתה מנתח מוח!! זה הרבה יותר מורכב ממכונית! לEndOfAllHopes, זה לא בדיוק פשוט לדבר עם אנשים שלא רוצים לשמוע, ולא רוצים לראות, ולא רוצים לשאול ולא מחפשים תשובות.. יכול להיות שאני פשוט נמצא בחברה לא נכונה של אנשים, אבל בכל מקרה זה לא העניין כרגע, בכל מקרה תודה על הנסיון
לmwc , תוכל לפרט יותר על ההבדלים בין חמלה שבאה מהאגו לבין חמלה שבאה מ"החלל הפנימי"? מהו אותו חלל פנימי? ואחרון חביב, שנטידווה, לא הבנת אותי בדיוק נכון, אני לא מחלק את האנושות ל"אני" מול "השאר", אני לא מרגיש עליון על כל האנושות(אם לכך התכוונת ואם לא תקן אותי), אני מרגיש כי אני רואה את המציאות בצורה יותר "עמוקה" ו"בהירה" מרוב האנשים, לפחות מרוב האנשים שאני מכיר, אני מכיר גם אנשים שרואים דברים כמוני, ואני יודע שאני לא רואה את המציאות בבהירות מקסימלית ושאני שבוי באמונות שווא, ושיש לי עוד הרבה להבין ולדעת ולחקור, ואני מאמין שישנם אנשים שיודעים יותר טוב ממני ושאני יכול ללמוד מהם. לגבי העצה שנתת, אני אשתדל ליישם, ובאמת, רק אם איישם את כל העצות שניתנו לי, אולי אוכל לפתור את הבעיה הזו ולא לכתוב הודעה דומה אחת לכמה חודשים(כפי שזיהית יפה, ואני מאוד מעריך את זה), מה שמוביל אותי לבעיה אחרת, והייתי מעוניין שחבריי הפורום יעזרו לי איתה. אבל זה לפוסט אחר.. בכל אופן, שוב תודה לכולם על הזמן וההשקעה והרצון הטוב שלכם! תבורכו!
אמרתם דברים מאוד יפים, ואני מסכים עם מה שרובכם כתבתם, אני גם חושב ששווה מאוד לבדוק את מה שאישה ממאדים אמרה לגבי הופעתם של רגשות שליליים כלפיי אדם אשר אתה חש מאויים בצורה כלשהי ממנו, התחושה שלי אומרת כי לעניין זה יש חלק נכבד בהופעתם של אותם רגשות שליליים, לדעתי יש עוד סיבות להופעתן של רגשות שליליים כתוצאה מביקורת, אבל אני חושב שמה שאמרת נכון בגדול, אם כי האיום הוא לא תמיד ישיר ונראה לעין, ואולי לעיתים הרגשת הכעס נובעת מהפחד שלי להיות לבד, שאף אחד לא מבין אותי ולא מתקשר איתי על אותו התדר, ואולי זה האגו שלי שרוצה לרומם אותי ולגרום לי להרגיש מיוחד ולכן הרגשת הבוז במקום החמלה - ואולי זה שילוב של הכל ביחד.. jongler השתמש במשפט "הפוסל במומו פוסל" ויש עימו צדק, אני אכן הרבה פעמים מוצא את עצמי "בצד השני" של המתרס, הרבה פעמים אני מתנהג מאוד בשטחיות, בקלות ראש, ללא מודעות וחשיבה מעמיקה. כמו כן מבקר את עצמי על כך, ובחוגים מסויימים אף פוחד שיבקרו אותי באותה הצורה שאני מבקר אחרים, שיזלזלו באינטיליגנצייה שלי, שיחשבו שאני לא טוב מספיק ולא עמוק מספיק.. לגבי מה שאינקה אמר, אני חושב שאולי הדחף לבקר אותם היה פוחת, אבל זאת מתוך נקודת הנחה שהם באמת מעוניינים לדעת עוד ולחקור, ומודעים לעובדה שכרגע הם לא יודעים הרבה, לא שאני יודע הרבה, אבל לפחות אני מודע לכך ומנסה למצוא תשובות. אני לא ישקר, זה יגרום לי להרגיש טוב אם אותם אנשים יעריכו אותי ויקבלו את דבריי, אבל זה לא העניין, אני עדיין ירגיש אליהם את תחושת הבוז והרוגז אם הם ימשיכו את חייהם כסדרם ולא ינסו לפקוח את העיניים ולחפש תשובות לשאלות שהם שואלים לעיתים כה רחוקות... אבי בכר, תודה על התגובה, אני אשתדל לעשות את מה שאמרת, זה נשמע נכון. לקמהנדו, לא כל כך הבנתי את דברייך, אבל תודה