בוקר טוב ושבת שלום איילת הנחמדת
איילת חמודה, העדרות אינה עזיבה/נטישה. להעדרויות קיימות סיבות. רק לפני ארבעה חודשים, איבדתי איש יקר מכל. איש אשר אהבתי בכל ליבי ונפשי והאיש הזה הוא - אבי. תקופה לא קלה והכאב גם לא ישכח לעולם, אני רק נותנת לעצמי את הזמן כדי להשלים עם מצב חדש. מצב של יתמות. את אימי היקרה, איבדתי לפני כ-5 שנים ומאז השתנו גם חיי. אמנם עסוקה אני מאוד הן בעבודתי והן בבית. ומאחר וההורים כבר אינם אני ובעלי היקר חולקים את זמננו בין ביתנו לבין ביקורים מעבר לים - בסופו של העולם, שם גרה בכורתנו עם משפחתה. כך שחלק מן הזמן אני כאן וחלק גם שם. משתדלת מאוד להעסיק את עצמי. יש לנו גם שתי בנות בארץ והתעסוקה רבה. וזו תשובתי אליך איילת נחמדת. מה שמאוד מצא חן בעיניי, היה זה המשפט אשר כתבת: 'אני מקוה חנה שבאת כדי להישאר'. אותי זה חימם. כן חמודה, אני הגעתי גם ארצה כדי להשאר. לא נולדתי כאן, לא חונכתי כאן, לא למדתי כאן, גם את בכורתי ילדתי באותו מקום אשר בו נולדתי - ארה"ב. וכאן ודאי תשאלי את עצמך, ומהיכן העברית שלי? ובכן, זה מהחינוך אשר קיבלנו בבית ההורים. אמנם לא נולדתי כאן - אך כאן הוא ביתי. מברכת אתכם בבריאות טובה ושתהיה לכם שבת קסומה. תודה לך חנה