הכי כפוי טובה שיש?
אני,שנה שעברה,כשהייתי שישיסטית, ממש לא רציתי לראשגד והתנגדתי לזה כי ראיתי את הראשגדית שלי וראיתי כמה שהיא חרא בקטעים מסוימים ולא מסוגלת להתמודד עם דברים. אבל-ידעתי שאם אני אהיה ראשגדית, אני אוכל לשנות דברים. בכל שנת השישית שלי בשבט "אופק" רעות,הנהגת מרכז, ניסיתי להתברג לתוך השכב"ג. הייתה לי בעיה כי היה לי צוות מאוד "אאוטסיידר" ומאוד לא חברותי, ובתור בנאדם שכל החברים שלו עזבו את הצופים עד אמצע כיתה י' זו הייתה קצת בעיה לבוא ישר ולהתחיל לעבוד,כי הייתי חייבת להכיר את האנשים לפני. כשהכרתי וראיתי מה עומד מולי,וראיתי שרוב השכבה שלי ממש לא רוצה לראשגד אלא להדריך,ראיתי שאם אני רוצה להמשיך בהדרכה שנה שנייה,אני צריכה וחייבת לשקול רישגו"ד. ואז הראשגדית שלי,שהייתה משלחיסטית,טסה למשלחת,ובאה לנו ראשגדית אחרת,מחליפה,שהייתה שמיניסטית וגם הדריכה ט',והיה לה קשה וראו את זה,אז היא "חילקה" עבודה. ובגלל שכולם היו מאוד עסוקים בלנסוע לחו"ל ואני הייתי בארץ-הכל נפל עלי. ואז הבנתי שלראשגד יכול להיות אחלה של דבר. ושאתה יכול לעשות את זה בצורה הכי נפלאה בעולם ככה שבעולם לא יקרה מצב שאתה יושב יום לפני מבחן בשעה 12 בלילה עם המרכזים,אם אתה ראשגד טוב. עובדה קיימת היא שכשהשנה כשרישגדתי חוץ,אף פעם לא נוצר מצב אצלי כמו שתיארת. הקייס הכי גדול שהיה לנו זה להיתעמק את מי מהחניכים לשלוח להתמיין למשלחת חניכים לדטרויט בקיץ. אני בתור חניכה זוכרת את הראשגדים שלי מכיתה ה'- ו',ובמיוחד בכיתה ה' שלי,כשהייתי פעם ראשונה בצופים,בתור דמות מפתח שכולנו מאוד מאוד אהבנו ורצינו להיות כמוה שנהיה גדולים. היא הייתה היחידה שהקשבנו לה וממש שתקנו כשהיא דיברה. היחידה! והיה לנו צוות מדריכים כלים ומדהימים (עם חלקם אני בקשר עד היום..כי אנחנו גרים במקום קטן שבו כולם מכירים את כולם...) ואני חייבת להגיד ולהדגיש שגם הראשגדית וגם המדריכים היו כלים והיו הכי בסדר שיש- אבל הראשגד בשבילנו היה אלוהים. לא היה בינינו דיסטנס בכלל (זיכרון קטן שיש לי מהמקלחת הראשונה במחנה הקיץ הראשון שלי בכיתה ה'...שהראשגדית שלי ישבה איתנו וחיכתה איתנו בחוץ שניכנס להתקלח ופשוט באה ודיברה איתנו ולי היא אמרה,ככה בפנים, תוך כדי שיחה, שהיא חושבת שאני חניכה מקסימה והרעיפה עלי עוד המון מחמאות..ראית פעם ראשגדית כזו קולית ולא לחוצה? חוץ ממנה לא ראיתי עוד כאלו. וחבל!)