שרשור יום ב'

הצעת דרך לפתרון

אסמן את מספר הצירופים מ-n על k כך: (C(n,k. סביבות נפילת עץ בדיוק k פעמים מתוך n שווה:
C(n,k) * 0.5^k * 0.5^(n-k) = C(n,k) / 2^n​
סבירות נפילת עץ j פעמים ב-k הנסיונות של התנין ו-j פעמים ב-n-k הפעמים של הקיפוד שווה:
[ C(k,j) / 2^k ] * [ C(n-k,j) / 2^(n-k) ] = = C(k,j)C(n-k,j) / 2^n​
סבירות נפילת עץ מספר פעמים שווה אצל שניהם:
[ C(k,0)C(n-k,0) + C(k,1)C(n-k,1) + C(k,2)C(n-k,2) + . . . ] / 2^n​
"וכן הלאה" פירושו עד הקטן משני המספרים k או n-k (אפשר להחליט שהמינימלי מהם הוא למשל k, אחרת התנין והקיפוד פשוט יכולים להתחלף בשמותיהם). בקיצור, צריך להוכיח את הזהות:
C(k,0)C(n-k,0) + C(k,1)C(n-k,1) + C(k,2)C(n-k,2) + . . . = C(n,k)​
הצעת כיוון להוכחת זהות זו, היא שימוש במשולש פסקל:
C(n,k) = C(n-1,k-1) + C(n-1,k) = = [ C(n-2,k-2) + C(n-2,k-1) ] + [ C(n-2,k-1) + C(n-2,k) ] = = C(n-2,k-2) + 2C(n-2,k-1) + C(n-2,k) = = C(n-3,k-3) + 3C(n-3,k-2) + 3C(n-3,k-1) + C(n-3,k) = . . . = C(m,0)C(n-m,k-m) + C(m,1)C(n-m,k-m+1) + . . . + C(m,m)C(n-m,k)​
כל עוד m אינו גדול מ-k ומ-n-k. נראה לי שאפשר להוכיח את זה, למשל, באינדוקציה על m.
 

avinamal

New member
טלמון, ניסיתי באינדוקציה ללא הצלחה

הנוסחא כפי שרשמת אותה רשומה אצלי בקובץ המצורף המקורית, פשוט לוקח לה זמן רב "להופיע" אני לוקח את הכוון שלך של משולש פסקל, תודה על ההתייחסות על כל פנים!.
 
לדעתי זה צריך להיות מהיר.

ננסה להוכיח את השורה האחרונה שכתבתי (עם המשתנים m,n,k) באינדוקציה על m. הנוסחה נכונה עבור m=1. ננסה לעבור מ-m ל-m+1. נפרק כל אבר:
C(n-m,j) = C(n-(m+1),j-1) + C(n-(m+1),j)​
ואח"כ נקבץ זוגות של אברים דומים, וסכומי זוגות המקדמים שלהם ישלימו את המעבר ל-m+1. כל זאת, עם ההגבלה ש-m+1 אינו גדול מ-k, ואינו גדול מ-n-k.
 

Vlad5

New member
תשובה ל 1

אני אענה לך על 1, (2 ו 3 אני לא מבין מה כתוב). הפונקציה f(x)=1/sin2x, מהווה הרכבה של שתי פונציות: g(x)=1/x ו h(x)=sin2x, באופן ש ((f(x)=g(h(x. נשתמש בכלל גזירה של פונקציה מורכבת ונקבל: (f'(x)=g'(h(x))*h'(x אז נחשב: g'(x)=(-1)/x^2 ולכן אם נציב (h(x במקום x נקבל ((g'(h(x))=(-1)/(sin^2(x (גזרנו את g כאשר הארגומנט- המשתנה, הוא y=sin2x) h'(x)=(sin2x)'=2cos2x מכאן נוכל לקבל: (f'(x)=(-1)/(sin^2(x))*2cos2x=-2cot(2x)/sin(2x, וזה מה שרוצים למצוא!
 
שאלה בהסתברות

שלום ... יש לי שאלה בהסתברות ואני מקווה שתעזרו ... אם ישל לנו למשל שלושה חצים שיורדים למטרה , וההסתברות ש א" יפגע היא 0.7 ושל ב" 0.9 ושל ג" היא P . וההסתברות ש ב" יפגע והשניים יחטיאו היא 0.162 אז איך אנחנו יכוולים לחשב את P . אבל הכוונה כאן לא לפתור שאלה זו אלא איך אוכל לחשב את P בדרך כלל. תודה רבה
 
תודה רבה

תודה רבה לך
 

tuku3

New member
תשובה

העיקרון הוא שאם ההסתברות למאורע מסויים היא p, אזי ההסתברות המשלימה, כלומר ההסתברות שלא יקרה, היא אחד פחות p. במקרה שלך, ההסתברות לפגיעת החיצים השונים היא בלתי תלויה ולכן כדי לדרוש שיקרו מספר מאורעות יחד ניתן להכפיל את ההסתברויות שלהם. לפיכך, ההסתברות שב' יפגע היא 0.9, ההסתברות שא' יחטיא היא 1-0.7 וההסתברות שג' יחטיא היא אחד פחות p ולכן את יכולה למצוא את p מהמשוואה הבאה: 0.9*0.3*(אחד פחות p)= 0.162
 

f10

New member
לוגריתמים

אני מסמן את הבסיס של הלוג בין כוכביות (*בסיס*) הוכח: אם X פותר את המשוואה log*0.5*X=0.5X אז 1>X> 0 אם זה לא ייצא לי טוב אז במילים: אם לוג,בסיס חצי,של X שווה לחצי בחזקת X - אז X בין 0 ל 1)
 

rainbow16

New member
הנה

log*0.5*x=0.5^x 0.5^(0.5^x)=x​
קודם כל רואים שx שווה למספר בחזקת משהו. אז הוא גדול מ0. דבר שני, כדי שx יהיה גדול החזקה של 0.5 (שהיא 0.5 בחזקת x) צריכה להיות שלילית. אבל החזקה היא 0.5 בחזקת x, והיא לא יכולה להיות שלילית, אז x בין 0 ל1.
 

f10

New member
לא הבנתי ../images/Emo10.gif

הבנתי את הקטע הזה: log*0.5*x=0.5^x 0.5^(0.5^x)=x והבנתי למה X גדול מאפס. לא הבנתי למה הוא קטן מאחד.. ונ.ב - איך יישרת את הטקסט לשמאל
 

rainbow16

New member
הסבר

כדי שx יהיה גדול מאחד, גם הביטוי "0.5 בחזקת 0.5 בחזקת x" צריך להיות גדול מאחד. כידוע, שיש שבר קטן מ1 בחזקת n, כדי שזה יצא מספר גדול מ1 - על n להיות קטן מ0. לכן, בדוגמא שלנו - החזקה (0.5 בחזקת x) צריך להיות קטן מ0. אבל 0.5 בזחקת x לעולם לא קטן מ0! לכן גם המספר כולו לא יהיה גדול מ1! לכן x בהכרח רק קטן מ1
ובקשר ליישור: לוחצים "תחילת קוד" למטה, כותבים מה שרוצים, ואז לוחצים על "סיום קוד". זהו
 

SuperAlien

New member
שאלה בלינארית

תהיינה A = {(1,0,1),(0,1,1)} B = {(1,2,3),(1,-1,0)} א. הוכח כי כל ווקטור ב A שייך ל span(B) ב. בהסתמך על סעיף א', הוכח כי span(A) מוכל ב span(B) עכשיו הבעיה העיקרית שלי זה סעיף ב' את א' פתרתי ע"י כך שהראתי על כל אחד משני הוקטורים שהוא צירוף לינארי של שני הוקטורים בקבוצה B אבל איך אני כותב הוכחה לסעיף ב'? תודה מראש תומר
 

1ca1

New member
בקלות

נסמן את הוקטורים
A={A1,A2} B={B1,B2} כעת אם A1=t1*B1+s1*B2 A2=t2*B1+s2*B2 כאשר t1,t2,s1,s2 סקלרים אז נסתכל על span(A)={xA1+yA2|x,y סקלרים}={xt1*B1+xs1*B2+yt2*B1+ys2*B2|x,y סקלרים}=(xt1+yt2)*B1+(xs1+ys2)B2|x,y סקלרים} כלומר כל וקטור שהוא צירוף לינארי של איברי A הוא צירוף לינארי של איברי B q.e.d​
 
למעלה