אין לכם מושג איפה הייתי עד עכשיו../images/Emo6.gif
אז זה מתחיל ככה... אני: "אמא, אני יוצא להסתובב עם חברים, אני אחזור בערך ב-10." אמא: "טוב. לקחת מפתח?" אני: "כן." אמא: "גם פלאפון?" אני: "כן." אמא: "טוב, ביי... לא לחזור מאוחר..." כן, בטח.
לא לחזור מאוחר.
השעה עכשיו עשרה לארבע ורק עכשיו הגעתי הביתה.
שואלים איפה הייתי ומה גרם לי להיות צרוד
אז ככה...
באמת שיצאתי עם חברים, לקניון ביהוד. להסתובב, ואז לאכול בסבארו. סבבה, היה טעים, היה מדהים. היה לי שם פרוטצקיות, אז קיבלתי קולה, פיצה ושני לחם שום בחינם.
כפרע על נועה. נועה עובדת בסבארו והיא מכירה אותי אז היא השיגה לי ארוחה שלמה מתנה. אוקי, זה לא חשוב עכשיו. לקראת סגירת המסעדה [
השעה 11
]- נועה שואלת אותי אם אני רוצה לבוא איתה ועם עוד ידידה שלי, שי, לסיבוב? הם לוקחים את האחראי משמרת שלהם עד הבית וחוזרים. ע-ל-ק, "לוקחים את האחראי משמרת הביתה ו
חוזרים..." חה
טוב, מעולה. נועה, אני ושי לקחנו את עודד עד הבית שלו בראשל"צ באוטו. התעכבנו קצת, אבל ניחא. ופתאום שמתי לב לירח היפה, מה שהזכיר לי את הים. [
השעה 12
] "וואי, שי, בואי נלך לים! ביקור קצר ונחזור."
אוקי, זה מעולה ללכת לים לפעמים. וזה מעולה לבקר שם בלילה.
אבל בהחלט לא מומלץ כשאתם לא יודעים את הדרך לים
אז התחלנו לנסוע.
בלי לדעת לאן.
ואז שאלנו אנשים, וכל אחד אמר משהו אחר.
ולא הבנו... "עד הסוף שמאלה." אנחנו: "איפה זה עד הסוף?" הם: "עד הסוף!"
סטומים, לא הבינו אותנו, הראשל"צים האלה.
אז הגענו לחולות שמישהו הוביל אותנו לשם ב
אוטו. אוקי, ואנחנו נסענו ברכב רגיל, ומה קורה לרכב רגיל בחולות עמוקים
טובע. בדיוק.
לאט לאט אנחנו מתחילים לשקוע בתוך החולות. ושי עושה עוד ועוד גז ואנחנו לא מצליחים לצאת משם. אז החלטנו לצאת החוצה ולנסות לדחוף ת'אוטו. לא עובד. [
השעה 1 בלילה
ואנחנו בחולות של ראשל"צ
] אוקי, אז ננסה להזיז את החולות שמפריעים לאוטו לעשות רוורס. ניסינו, וניסינו וניסינו ולא עובד.
פ=ת=א=ו=ם, כמו מלאך משמיים...
הגיע מישהו עם כבל שיכול לחלץ אותנו משם
מעולההההההה
היינו בטוחים שאנחנו ניצלים משם, וחוזרים הביתה
בקיצור, המלאך הזה הציל אותנו ושלושתינו הודנו לו על הכול
הוא כ"כ חמוד, מה הוא עשה שם באמצע הלילה
בקיצור, יצאנו מהחולות, [
השעה 1 וחצי בלילה
] שי: "גם כן, האבי הזה.
למה רצית לחוף הים
" תיארנו את זה כחוויה וזה יפה. מעולה, אז החלטנו שעד שאנחנו במרכז של ראשל"צ, שנלך לאכול גלידה. מעולה, מצאנו גלידריה באמצע שומקום וקנינו גלידות טעימות.
אכלנו והיינו בדרכנו לחזור הביתה
החלטנו לוותר בסוף על חוף הים...
פ=ת=א=ו=ם, מה אבי רואה
"חוף הים - שמאלה!" אבי: "תפני שמאלה! תפני שמאלה! הנה חוף הים! יש שלט שם!
" *שי פונה שמאלה* אחרי מלא מלא דרך, בסופו של דבר הגענו לחוף הים שם.
היו שם קצת ערסים, אבל ניחא, אנחנו נהננו
לקחנו כמזכרת קצת חול וצדפות.
[
השעה 2 ורבע בלילה
] וחזרנו הביתה... עלק. אוקי, אלוהים החליט שכל זה לא מספיק לנו. צריך לאמלל עוד את שי, נועה ואבי.
טוב, אז מה עוד נוכל להפיל עליהם
וואלה
בוא נטעה אותם בדרך הביתה ליהוד!
לא הבנתי ממש מה הלך שם, אבל במקום לפנות לאיילון צפון - לקחנו איילון דרום.
שזה כמובן מגיע ל... דרום
במקום דרך של חמש דקות מראשל"צ ליהוד -
הגענו ליבנה
היו שם שלטים של ירושלים, יבנה, אשקלון, אשדוד, הכור הגרעיני [
] ושלטים של באר-שבע
ב=א=ר ש=ב=ע
יהוד זה ליד ראשל"צ והגענו לבאר-שבע
בדרך נס, כמו מסר מאלוהים - מצאנו פניה מוזרה כזאת לאיילון צפון וחזרנו את כל הדרך הזאת.
דרך כל באר-שבע, הכור הגרעיני, אשדוד, אשקלון, יבנה וירושלים.
[
השעה 3 בלילה
ואנחנו ביבנה
] הצלחנו להגיע למקום מוכר יחסית - ת"א.
במקום לעשות דרך של חמש דקות מראשל"צ ליהוד - עברנו את כל הדרום, חזרנו לת"א ואז בדרך נס שוב, הגענו לכביש הטייסים, צומת טייסים והופ...
הגענו ליהוד.
[
השעה כמעט ארבע לפנות בוקר
] זה מה שקורה כשמסיעים את האחראי משמרת שלך עד לבית שלו ואז רוצים לטייל בים, כש... אין לכם מושג איפה הים נמצא.
אבל בהחלט זו הייתה חוויה מדהימה. אמא שלי לא תאמין לזה כשאספר לה את זה בבוקר.
גם לא החברים שלי. <img border=0