ביסודי שלי היה הכי טוב.
כל כיתה הפכה את הכיתה שלה [והיו לנו כיתות גדולות עם חדרים קצת יותר קטנים שצמודים אליהן] למשהו אחר עם משחק שונה. נניח, כשהייתי בכיתה ד' הייתה לנו רולטה ענקית כזאת שהכנו, ואפשר היה לזכות שם ב
המון ממתקים. או חצי בצל. כולם זכו בחצי בצל ותרמנו את כל הממתקים שנשארו לנו למשלוחי מנות לחיילים, ואז בא חייל להודות לנו אישית והיה נורא כייף
תמיד יש כיתה אחת שעושה את הדבר הזה שממחזיקים כפית בפה ועליה ביצה, ואסור להפיל אותה. ותמיד גם יש חדר שממלאים לגמרי בבלונים, זורקים שם טופי ויש לך שלושים שניות לחפש אותו. וכ-ל בית ספר הולך לכ-ל דבר, ואפילו ילדי הגן משתתפים. אבל זה לא באמת משנה, אי אפשר לזהות אף אחד, כי כולם באים עם מסיכות כאלה של הצעקה או של עובדיה יוסף
ויש גם משלוחי מנות והמון אוכל לפורים, ברור. [אולי זה נשמע קצת מעפן עכשיו - אבל זה מקסימום לבני 12. בית הספר הזה גאוני פשוט, זה היה אחד הימים הכי כייפים בשנה.] אגב - מה רע בחילוני? זה בא מחול. דווקא זה חמוד