עם
כל הכבוד לך, יהודי לא ציוני - היהודים בחו"ל חיים טוב מאוד? חוץ מגלי האנטישמיות האחרונים? כן. בטח. להזכיר לך את ההיסטוריה היהודית? את הרדיפות במדינות המוסלמיות, את ההיטלים המיוחדים, ההתיחסות של העמים האחרים ליהודים שם? את האינקווזיציה בספרד? מסעי הצלב? אכן, נהרגו יהודים רבים מאז קום המדינה. זה מצער. אבל עדיף לי למות בכבוד, כאדם חופשי, כאדם ששולט ומחליט על גורלו. בתוך העם שלו, כשהוא עובד בשביל עצמו, כשהוא אינו נתון למרותו של שום עם אחר שהוא מצוי בקרבו - מאשר לחיות כחלק מהעמים האחרים - בלא תרבות, בלא זהות לאומית אמיתית, נתון לרחמיו של השליט המזדמן, של הלאום המזדמן. וכאן מגיעה התשובה שלי אלייך, יהודי לא ציוני - תשובה על רגל אחת אמנם, (מצטער, חוסר זמן) - עדיפים החיים. תמיד עדיפים החיים - אבל חיי אמת, ולא חיים מזוייפים כמו החיים שאתה מציע. מדינת ישראל, ראשית צמחית גאולתנו, היא החיים האמיתיים. חיים של אדם שליט לגורלו שלו - לא עבד, לא אדם שמחביא את הלאום שלו ובטח שלא אדם שיושב וחולם כל היום על תחייתו של הלאום שלו אבל לא עושה מעשה כיון שהוא לא ראה אש יורדת מהשמיים. ואני חי. גאה במולדת, גאה באנשיה (ולא משנה לאיזה סקטור הם משתייכים, או מה דעותיהם) - כיון שזה מה שהמדינה היהודית הצליחה להשיג, ההישג הכי גדול שלה - שיהודים יחליטו: מתווכחים, ורבים ומפגינים ומחליטים על עתידם. הם בעצמם - לא אחרים. הם בעצמם. אז אני חי, בגלל המדינה. וככה אני מעדיף. את החיים.