רועה גרמני ורודזיאן ריצ'בקית מעורבת.
איך זה עובד לצאת לטיול עם שני כלבים גדולים? רוב האנשים שיש להם שני כלבים, הכלבים בדרך כלל קטנים. אני חושבת שאפילו כלב אחד גדול זה לא פשוט תמיד.
חחח גם אצלנו היה כולם, רק שאיכשהו המשפחה גדלה והגענו ל25 (אבל שניים מהם תינוקות ממש אז הם לא ישבו בשולחן)
היה כיף אבל, ולא היו ויכוחים על בחירות.
אבל היה המון ילדים וזה בלבל אותי.
וגם סופסוף נפטרתי מהתפקיד הקבוע והמעיק שלי שהוא לקשט סוכה. בני דודים שלי באו עם הילדים שלהם מוקדם יותר והם קישטו את הסוכה, חמודים הם ממש התלהבו מזה.
אבל כמה כלים היה לשטוף אח"כ אלוהים ישמור
עד עכשיו את קישטת את הסוכה?
שטיפת כלים זה תמיד חלק מייגע, במיוחד שצריך לאסוף את הכל מהשולחן. למרות שגם לערוך את השולחן זה לא ממש כיף.
יוהווווווווווו
אני עובדת בחול המועד
אבל טסה לחו"ל אחכ
לכמה זמן את טסה?
לא.
יש לי חופשה מהעבודה.
המשפחה עדיין תהיה בסביבה, גם כנראה יותר מהרגיל
והתכנון לחופשה הוא לעשות כלום - כלומר טלוויזיה מחשב וספר
מה זאת אומרת יהיו בסביבה? יבואו אלייך? אתה תבוא אליהם?
אני כבר שנים רבות לא אחראי לקשט את הסוכה, אבל אנחנו גם לא מקשטים הרבה.
אבל היום חזרתי מהעבודה וגיליתי שאבא שלי קישט את הסוכה בעיקר בעצמו (האחיין בן ה13 גויס לעזור לו, אבל אני הבנתי שאבא שלי עשה את רוב העבודה)
אבא שלך מקשט את הסוכה בדרך כלל?
וואו, 25 זה לחלוטין מרגיש יותר מידי.
אבל גם אצלי היה כיף. זה פשוט היה אינטנסיבי ולא קצת מעייף.
בין היתר כי רוב הארוחה אני ישבתי ליד האחיינית בת השנתיים וחצי שלי והייתי אחראי של לדאוג שהיא תאכל.
*בעצם עברתי רק כשהיא נעלבה בשלב הקינוח כי התעקשתי שהיא תאכל גלידה מהקערה שלה ולא שלי.
כשקראתי את זה בהתחלה חשבתי שהיא ישבה עלייך והיית צריך להאכיל אותה. אבל אז קראתי שוב. למרות שגם אם ילדים קטנים יושבים ליד זה יכול להיות קצת מעייף.
הקטע של הגלידה נשמע לי מאוד הגיוני, בסוף היא אכלה מהקערה שלה?
הקטע הוא שאת מתארת ארוחת חג עם בני דודים ולי זה מרגיש כמו משפחה מורחבת.
בעוד אצלי זה ארוחת חג עם האחיות שלי והצאצאים שלהם.
שזה מאוד משמעותי כי ארוחת חג עם מישהו מהבני דודים שלי היה הופך את זה לאירוע מתסכל ומעצבן.
אבל בעצם זה אותו דבר פשוט מנקודת מבט אחרת. כלומר בשביל האחיינים שלי (והגדולה מהן היא בגילך) זאת ארוחת חג עם בני דודים.
מצחיק אותי שאתה רושם את המילה צאצאים
אבל ברצינות, אני מניחה שיצא לך פעם לשבת בארוחת חג גם עם הבני דודים וגם עם האחיינים?
לי באופן אישי, זה כבר מרגיש יותר מדי.
אני די טוב עם ילדים באופן כללי.
ואני במיוחד טוב עם כל האחיינים שלי.
מאוד כיף לי עם האחיינית הקטנה שלי, למרות שאין לי כבר את האנרגיה להיות בידורי לאורך זמן רב כמו בעבר.
*אגב, הקראתי לה פעמיים את הספר "הלו אבא" והסברתי לה שבעבר לטלפונים היו חוטים.
הכוונה לטלפון חוגה או לטלפון חוטי?
אני זוכרת שהיה לנו טלפון חוטי פעם והיום כבר אין אפילו אלחוטי. לפני כמה שנים אחד מהחברים אמר שאין לו בבית טלפון ביתי ואני הייתי בהלם כי הייתי בטוחה שלכולם יש בבית טלפון ביתי.
אני דוד מגיל 9.
אבל באמת המתנה הגדולה בזה שיש לי אחיינים זה שלא צריך לעשות חג עם בני דודים שלי (זה לא שבני דודים שלי לא נחמדים במיוחד, הם פשוט מרגישים לי כמו אנשים זרים)
למה הכוונה אנשים זרים?
אני יכולה להזדהות לגבי האחיינים.
אגב, אני זוכרת שרשמת לפני כמה חודשים שלאחיינית שלך נולד ילד ועכשיו אתה רושם שיש לך אחיינית בת שנתיים וחצי, אני גם זוכרת שרשמת שיש הפרש גדול בינך לבין האחיות הגדולות, אבל עדיין זה מוזר לי.
אני הייתי בטוחה שאני דודה צעירה אבל גיל 9, וואו, זה באמת צעיר.
