שרשורשוויץ

[סינטה1]

מצטרפת לשוויץ

עם שתי הנסיכות שלי. רותם, המדהימה שלי, שעולה לכתה א' (

) בשנה הבאה, וכבר יודעת לקרוא ולכתוב, ולעשות חיבור וחיסור ואפילו כפל (וכל זאת למדה לגמרי לבד). ילדה שהפכה לאחות גדולה וקיבלה את התפקיד הזה עם כל כך הרבה בגרות ואהבה. ועדידושי שלי, בובה אמיתית. ילדונת חייכנית, שמתגלגלת מצחוק מכל דבר קטן, וכבר מרימה יפה את כל בית החזה ונשענת על כפות הידיים, ואפילו מתחילה להסתובב על ציר. שתי ניסים קטנים.

 

[סינטה1]

ועוד שוויץ - וסליחה מכל חברותי בפייסבוק../images/Emo9.gif

עדי מול רותם בחמישה חודשים.

 

[evemon]

איזה בנות מקסימות!

הן ממש מתוקות. גם לי יש את ההשואה הזו של גיא לעומת שני. הם פשוט אותו הדבר. רק שהוא קצת יותר גברי ממנה. זה ממש כיף לראות.

 

[תמי ס]

גם כאן

שני העתקים קטנים של אמא שלהן, מתוקות אמיתיות. אני בשוק מזה שרותם עולה לא', עוד לא התרגלתי לזה שיהלי עולה לגן חובה (וההבדל ביניהן האו סה"כ 7 חודשים..) מדהים שהיא יודעת כבר לקרוא (אנחנו עוד מאד מאד רחוקות מזה).

 

[מעיין ברכה]

יש כותרת לתמונה הזו:אהבה

מרחיב לב. מזכירה לך לפמפם לשתיהן שוב ושוב שנושא השידוך כבר סגור!

 

[ביחד ננצח1]

איזו תמונה מרגשת של שתי נסיכות יפיפיות ../images/Emo57.gif

 

[דיא]

הן מדהימות

איזה מבט אוהב הן מחליפות. אני כל כך אוהבת את הרגעים הללו שברור שיש בין האחים קשר שהוא מעבר לזה שהם חיים תחת קורת גג אחת. מבט כזה, צחוק משותף, ליטוף של חמלה וניחומים. כיתה א'? הילדה שלך? את הרי לא מזמן סיימת תיכון, איך זה ייתכן? אבל היא תמיד הייתה נבונה וחקרנית וחכמה, כך שזה לא מפתיע, אם כי בהחלט שווה שוויץ, שהיא כבר מוכנה לתואר ראשון

 

[נייטי]

וגם אני רוצה להשוויץ

אבל לא ממש יכולה להכנס לכל הפרטים. רק להגיד שאני כ"כ מאוהבת בשני הילדודים שלי ושיש לי סיבות טובות להיות גאה ורגועה. אני גם גאה באבא שלהם וגם קצת בעצמי, על שידענו לעשות את הדבר הנכון. ואפילו שהגעתי לשלב הכבד, המאוד הורמונלי והמאוד מעייף של ההריון הנוכחי, ואפילו שעכשיו יש המון בלגאנים של החיים (כגון החלפת בית ועבודה של שנינו עם כל מיני הפתעות לטוב ולרע ולחץ ועומס מטורף) ואפילו שהבוקר התעוררתי והדבר הראשון שהתחשק לי זה להתכסות בשמיכה ולהשאר במיטה, הזוג המופלא מהחדר ליד שקרא בקול מתואם "אמא או אבא, בואוווווווווווווווווווווו", מיד גורמים לחיוך ענקי. תומר לאחרונה מפיל אותנו גם מהלם וגם מצחוק עם כל מיני תובנות אבל אני בוחרת פנינית אחת מצחיקה במיוחד. תומר צועק לאבא מהשירותים בעודו מחרבן: "אבא אתה יודע שמהטוסיק יוצא קקי ומהבולבול יוצא פיפי". אבא: "נכון תומר, ומה יוצא מהאף?" תומר: "נזלת" אבא: "נכון, ומה יוצא מהפה?" תומר: "רוק". אבא: "נכון, ומה יוצא מהאוזניים?" תומר, חושב רגע, חושב עוד רגע ובסוף צועק בקול: "אבא! מהאוזניים יוצאות מחשבות!"

 

[סינטה1]

וואו ../images/Emo2.gif

איזו תובנה מדהימה

בונבון כזה.

 

[evemon]

שיו איזה ילד חכם!!!

אני לא הייתי מצליחה לחשוב על תשובה כזו בחיים. זה מראה על ילד עם ראיה מרחבית ביותר של החיים והעולם סביבו.

 

[תמי ס]

אוף אוף אוף

כתבתי ונמחק לי, איזה באסהההההההה! רציתי להגיד לך שגם אני מאד גאה בך, ולמרות שכבר אמרתי לך בשיחתנו אמש, אני כל כך שמחה שעשית מה שעשית והייתה לך מספיק תבונה ורגישות לעשות מעשה כשצריך היה לעשות אותו. ותובנות ההפרשות של תומר... אין מילים ...

 

[פיתקי]

טוב עכשיו חייבות לדבר על מה שעשית...../images/Emo2.gif

 

[תמי ס]

אני???

 

[נייטי]

פיתקיה - איפה הפקדת את המוח?

זה הגשם שמציף לך תאים? אני כתבתי על הצעדים שאנחנו (היינו האיש ואני) עשינו. את הצעדים האלה את מכירה היטב ומקרוב. המלצתך הטובה, שהביאה לבחירה שלנו לפני קצת יותר משנה, היא הסיבה שאני מרוצה ושמחה. בכל מקרה, גם בלי מוח, אני אוהבת אותך פלוס.

 

[תמי ס]

תשמעי, היא פשוט נמצאת איתך יותר מידי זמן

ואת יודעת איך זה - זה מדבק... לכו שתיכן לחפש את המוח במדור אבידות ומציאות..

 

[פיתקי]

../images/Emo99.gif

 

[מעיין ברכה]

אתם מהממים אחד אחד!

ותומר בכלל

 

[ביחד ננצח1]

../images/Emo6.gif צודק, למי שיש הרבה מחשבות... ../images/Emo57.gif

 

[דיא]

איזה כיף שאת משוויצה

כי בהחלט יש במה. כבר אמרנו שהילדודים שלך מקסימים, זוכרת את סיפורי איטליה שלך עם חיוך, וזה שאת מצליחה לראות את הטוב גם בעצמך וגם באבא שלהם זה בכלל דבר אדיר. תמשיכו בטוב, וכשיהיה לך כוח, תעדכני מה שלומך

, אני מתגעגעת.

 

[evemon]

שוויץ אני הכי אוהבת

גם כי מי לא אוהב להשוויץ כמובן וגם כי זה גורם לי לחשוב על המקסימים שלי עוד ולהבין כמה הם נהדרים

שנוני חמודוני שלי התחילה ללכת בגיל שנה וחצי ויום בדיוק. מאותו הרגע היא מאוד התפתחה והתחילה גם לדבר ולהבין הכל. כל יום יש לה מילה חדשה וישנם ימים שיש אפילו יותר מאחת. זה פשוט כיף לשמוע אותה קוראת לאחותה "עדידי בוא" או אומרת ידיים על ה"אוטץ' " (ראש). המצחיק ביותר שהיא פשוט מאוהבת באחיה הקטן גיא ומהרגע שהיא למדה להגיד את שמו הכל הפך להיות גיא: אנחנו שואלים אותה: איך קוראים לך? - גיא (מסתכלים על פרסומת בעיתון) מי זה בתמונה? גיא ומי זה לידו? גיא חוץ מזה היא ילדה מאוד מאוד עצמאית שרוצה לעשות הכל בעצמה וזה מביא קשיים שעם עדי לא ידעתי להתמודד איתם. היא רוצה ללכת לבד, בלי לתת יד היא רוצה לאכול לבד, היא רוצה לצייר לבד היא רוצה להדביק לבד. הכל הכל היא רוצה לבד - מה שכנראה מאפיין מאוד ילדים שניים שרואים את האחים שלהם ורוצים גם.