שניים אוחזין

שניים אוחזין

היא צריכה לרשום את הילדים לקייטנה, הוא לא רוצה לשלם, היא צריכה להיות עם הילדים בחופש הגדול, הוא עושה בכוונה,ולא לוקח אותם כי הוא גם ככה משלם מזונות בשביל שהיא "תגדל אותם". היא והוא והוא והיא...... איך זה שהדבר הכי טוב שקרה מזה שנפגשתם הפך למקור לכזה רוע פתאום ? איך זה שאנשים מקשים את ליבם כלפי עצמם ובשרם,ולו בשביל לפגוע ולהציק לצד השני,או סתם להפיל עליו עוד,כי "גם ככה אני עושה יותר ממה שמגיע"..... זה הכל כסף בשורה התחתונה ? מה זה אומר עלינו,כל אחד מהצד שלו,כבני אדם ? כאבא ? כאמא ? אם הקטנים היו יודעים איך אנחנו מתנהגים בדברים שנוגעים בהם,מה הם היו חושבים עלינו ? גם אלה שלא חוו את זה עד כה,מתעוררים יום אחד לגחמות החדשות של הצד השני,ונאלצים להתמודד. אותי זה מתסכל.
 
חוקיות

דיבורו דיבורך. את כל השאלות האלו אתה צריך לשאול את עצמך ואם אתה מרגיש תסכול, אז הגיע הזמן לשנות. ברגע שאתה מאשים את הצד השני ומתנהג באותו מטבע, אתה קורבן. איך מזהים קורבנות? בדר"כ ע"י הרגשת תסכול, כלומר המתוסכלים. כשתשנה את עצמך, תשתנה גם ראייתך ובעקבות זאת גם הרגשתך. לקחת מצב "מסובך" כביכול, ולהפוך אותו לפשוט. הכל פשוט. אתה צריך לבדוק אצלך את מקור הרוע, את מושג הנתינה ואת המשמעות של כסף/חומריות. שם השחרור שלך.
 
השחרור שלי....?

בוא נראה..... הילדים שהו אצלי רובו ככולו של הזמן בחודשים האחרונים,ועדיין חוייבתי במזונות מלאים עבורם . 3 סטים של מגבות+בגדי ים+התיקים של הקייטנה נשארו אצלה ולא אמורים לחזור אלי מן הסתם... על הקייטנה עבורם מי שילם...? נכון ! אני .בנוסף למזונות שחוייבתי כשהם שהו אצלי בכלל...... אני צריך לבדוק את מושג הנתינה....? טעית בכתובת נשמתי. מי שנותן ונותן בכיף לילדים זה אני.ובלב שלם. לא נותן להתנהגות שלה לפגוע בילדים.אני הפילטר שלהם. לא רצתה להשתתף בעלות הקייטנה ? שילמתי אני. מעלימה את התיקים ? קונה חדשים ומלאים. הם נמצאים אצלי ?כלום לא חסר להם,בלשון המעטה.את המלחמות המשפטיות משאיר לבית המשפט. אם זה לא לקחת מצב "מסובך" ולעשות אותו "פשוט",אז מה כן ? להרגיש קורבן ? זה ממש לא אני. להרגיש מתוסכל בגלל ההתנהגות שלה ? בהחלט. למרות הכל נראה לי שיש לך טעות בזיהוי.
 

יערית

New member
הנה אחת מדרכם שתוכל לשחר את עצמך

מתיסכול בעקבות אנשים אחרים: תמשיך בשלך, לקחת אחריות מלאה על הילדים, זו האמא שלהם, אין לך דרך לחנך אותה להיות אחרת, תשחרר ותישתחרר, נכון פשוט? אז זהו, שממש לא :)) אנחנו לא יכולים להתעלם מהתנהגויות אגואיסטיות בעלי אופן נקמני והרסני, של הסובבים אותנו, אבל - אתה יכול להפנים שאין דרך אחרת, כי אם היתה ,מזמן היית משתמש בה, נשאר לך לפרוק כעס כאן/או תסכול, או לחברייך קרובים וזהו לא? 10 שנים לגרושים שלי ועדיין מתקשה מול החוסר הבנה שלו,(ראש קטן) הוא בדיוק יודע איך להפעיל אותי, הגיע הזמן לכבות את השלטר הזה, זה לא ממש מקדם אותי לאן שהוא. זו הפרטנרית שלך לגרושים, מאחלת לך זוגיות שנייה חכמה ומושכלת- תמיד חשוב לראות איך אנשים מתנהלים אחרי פרידה, זה עוזר לסדר מחשבות בראש, לטוב ולרע.
 
לכאורה

לא מוצאת הסבר (מעבר לסיבות שרשמתי לבדיקתך) ללמה אתה פוגע בעצמך. תסכול זה בלבול ביצים. תנסה לכתוב מה אתה מרגיש.
 

holabo

New member
נראה לי בשלב הבא

את כבר תאשימי נאנסת על כך שנאנסה. פעם עוד מצאתי דבר טעם או שניים במה שאת כותבת. לאחרונה עייפתי מלקורא אותך.
 
במילה אחת...? פראייר.

בכמה מילים...? לטובת הילדים שלי. האמירות שלך מקוממות לגמרי.והן לטעמי הלקאה עצמית מיותרת ומייסרת. אנחנו בני אדם,וככאלה מותר לנו לרטון,לקטר,לשתף ולהתייעץ כאשר אנחנו מרגישים שהצד השני מתנהל ופועל בצורה שלא לרוחנו. הדרך שלך של לחפש תמיד איפה אני אשם,ולמה כל זה קורה בגללי,בגלל משהו שאני עושה או לא עושה לחילופין,לא מתאימה לי בכלל. ולא משנה בכמה ציטטות,אמירות,ולשון גבוהה תתבלי את הדברים שלך. את גורמת לאנטי בדברים שלך ולו משום שהם נשמעים מתאימים לאיזה מהרישי באשראם נידח בהודו. מזל שעוד יש לי עיכוב יציאה מהארץ..... אני שלם עם עצמי ובדרך בה אני פועל מולה. לא מחפש אישורים,ולא האשמות.
 
חו"ח מאשימה

זה הכל בך. אתה קורא מבעד לתסכול ולכעס שלך ולכן לא רואה את המסר שלי בבהירות. אם היית שלם עם עצמך ועם דרכך, לא היית מרגיש "מתוסכל" ופראייר. אני זה אני ואתה זה אתה. כל אחד והדרך שהוא בוחר בחיים להתסכל על המציאות ולהתמודד. לו הייתי חושבת שאתה לא חזק מספיק ושאתה תקוע ברמה שלא ניתן לשנות, לא הייתי כותבת את הדברים.
 
זה כמו שתגידי...

שאדם ישר דרך לא אמור לראות עבריינים... לא לראות או להתעלם ולהמשיך בדרכו הישרה. זה לא עובד ככה.
 
אדם ישר

לא חושד שכולם מרמים אותו, עובדים עליו או שהוא פראייר כי גונבים אותו. הוא מודע לקיום הפשע בעולם, אבל לא נפגש איתו באופן אישי (למעט מקרים קיצוניים ואז ההתיחסות היא עניינית ונקודתית). לא מדובר בהתעלמות אלא במה אתה לוקח איתך לעולמך ולאן מכוון הזרקור שלך.
 

kleo patra

New member
זו יכולת סינון

ברמה העובדתית ולא כל אחד חזק מספיק לעשות כן. אין מה לעשות .
 

יערית

New member
:)

בכלל לא עיניין של חוזק, עיניין של רצון. לא הרבה רוצים להתמודד בחיים שלהם עם מגרעות/קשיים וכו', אפשר ללמוד לפתח כל דבר שהוא בחזקת חולשה אצלך, כמעט כל דבר .
 

kleo patra

New member
תהיי מציאותית

לא הכל בחיים זה עניין של רצון ובחירה, חוזק מנטלי -או שיש לך או שאין לך באם תרצי לפתחו- אולי תצליחי למקסם את זה ב 20 אחוזים נוספים לא מעבר לכך. באיזה תרגילים את משתמשת בכדי לפתח את יכולת ההתעלמות שלך מהאקס? לא הכל ענין של רצון-ובחירה, בחיי את נשמעת כמו המנ"כל שלנו...
השמיים הם לא הגבול! הכל בחיים עניין של בחירה.
 

יערית

New member
תאמינ י לי

שדיי נמאס להיות מציאותית לפעמים...בא לי לחיות בריחוף מה מהקרקע ולא תמיד להביט לחיים בלבן שבעיניים. אין תהליכים לשינוי שהם בזבנג וגמרנו, אם את רוצה למקסם את עצמך ולמנף או לחזק חולשה שבך, יש הרבה כלים שתוכלי לקבל בסדנאות המיועדות לכך. מהאקס שלי אני אף פעם לא יכולה להתעלם, זה מאין "דו שיח" "זוגי" שאנחנו מנהלים שנים, פעם הוא בחירפוניישן, פעם אני, האינטרקצייה ביננו מינורית, למדתי לשחרר,זה האיש, זה האדם שנבחר להיות אבא של ילדיי ונבחר להיות הפרטנר לגרושים, אכלתי המון עצבים וכעס על השוני בהבטים שלנו על החיים, אנחנו יכולים לנהל שיחה ולהסכים עליה ויום למחרת הבן אדם מתהפך, זה יכול לפוצץ נכון ? אני בתקופה של שינוי גישה עם עצמי, מצפה רק מעצמי לנשום עמוק, לתת לו צ'אפחה על הצואר, ולסובב לו את הטוסיק שלי. הרצון שלך הוא בדיוק זה שצריך להפעיל אותך כאן לעבור שינוי, הרצון לאיכות חיים. עיקרון 90-10, קראתי עליו פעם, 10 אחוז הם מה שקורה בפועל במציאות שלנו ואין ביכולתינו לעשות כלום בנידון, 90 אחוז הם פועל יוצא לתגובותייך ושם יש לך יד ורגל , שם צריך לבוא השינוי בכדי לקבל חיים טובים יותר. אגב, זה בדוק :)))
 
זה הכל בי...?

מה שהיא עושה, זה הכל בי ? אני שלם לחלוטין עם עצמי ובדרך שלי,ועדיין יכול לקטר ולהתעצבן על המעשים וההתנהגות שלה. לא רואה פה סתירה. מצטער,אבל נראה לי שאנחנו לא באותה דרגת רוחניות כדי שאנסה ליישם את מה שאת מציעה. עם כל הכבוד לך,אני התייאשתי. גם אם הייתי מבין מה את כותבת.... אולי אחרים כן ימצאו פתרונות מעשיים בתשובות שלך. תודה בכל אופן על ההתייחסות.
 

sumerfield

New member
דוגמא שפעם נתנו לי...

בוא נגיד והלכת עם הילדים לרפטינג בירדן ההררי. והיה סבבה, וישבתם לכם בשמש, שתיתם שנדי ועאראק, שרתם שירי לכת והדגים קפצו לכם מטוגנים למסטינג.. ופיתאום, בשיא הסבבה, נתקעתם בבול עץ (אינעלאימאשלו), שפינצ'ר לכם תסירה והעיף לך שבבים לרקטונג. מה תעשה? תעמוד ותקלל ת'בול עץ? תאשים את אלוהים ששם אותו ככה בנחל? תתבע את מועצה אזורית הירדן ההררי? או שתגיד - "וואלה, זה בול עץ, אינמלעשות, תלך לך עם הילדים לגדה, תתניע מדורה קטנה וקפה עם הל, ותמשיך לשיר שירי דיצה?" אז ככה תתיחס לאשתך, כאילו היא הבול עץ, וכאילו לך יש אחריות וסמכות לעשות מה שהכי טוב בשבילך... ואז תראה שגם בלי ללבוש שרוואל, להדליק קטורת פצ'ולי ג' פעמים ביום ולהתפלל לשיווה ולצ'יקלידיס, גם אתה יכול לעבור דברים בסטואיות, תוך תחושת אחריות ושליטה. מובן עכשיו או שלרדת מהנושא?
 

יערית

New member
אבללללללל

בא לו להוציא תסכול , ריבונו של עולם, מי לא עושה את זה? יש הבדל בין להתבכיין על מר גורלך ולא לעשות משהו בנידון לבין לבכות על מר גורלך ולקחת את החיים בידיים שלך... מה אנחנו רובוטים? שיוציא תסכול כי זה מתסכל שיאהב כי הוא אוהב שיצחק כי זה מצחיק קח את הסיפור שסיפרת לו אחרי שהתייעלת והמשכת בדיצה ורינה, יום למחרת פוגש אותך חבר, שואל אותך : נו, איך היה ברפטינג? מה הדבר הראשון שיעלה לך בראש?
 
גם. וגם - אם הבול עץ הזה מגיע למדורה ומכבה

אותה. ואוקסי יעלה עם ילדיו לאוטו ויתחיל לנסוע והבול עץ הזה יתנגש בו מאחור. ואוקסי.. ווטאבר. אנחנו מדברים על בני אדם לא על תאונה בטבע. כשמישהו פוגע בילדים שלנו - בזדון או מטיפשות, בעיקר כשזה מישהו קרוב שאמור לרצות בטובתם - זה מפעיל אותנו. ומותר להוציא קיטור כאן כדי להדליק אח"כ יותר ברוגע את המדורה לילדים.
 

sumerfield

New member
ומה נותנת לך הוצאת הקיטור?

זה שתתעצבן, יקדם אותך לאיפושהו או שזה סתם יפגע בך?
 
למעלה