אם כך, אז זה משו אחר.
אם אתה כותב שאתה מטפל בבעיות בצורה עניינית, ולא מתרגש, אז זה אחלה.. לשם ניסתי לכוון אותך מלכתחילה. תקרא את ההודעה הראשונה שלך: "איך זה שהדבר הכי טוב שקרה מזה שנפגשתם הפך למקור לכזה רוע פתאום ? איך זה שאנשים מקשים את ליבם כלפי עצמם ובשרם,ולו בשביל לפגוע ולהציק לצד השני,או סתם להפיל עליו עוד,כי "גם ככה אני עושה יותר ממה שמגיע"..... זה הכל כסף בשורה התחתונה ? מה זה אומר עלינו,כל אחד מהצד שלו,כבני אדם ? כאבא ? כאמא ? אם הקטנים היו יודעים איך אנחנו מתנהגים בדברים שנוגעים בהם,מה הם היו חושבים עלינו ? גם אלה שלא חוו את זה עד כה,מתעוררים יום אחד לגחמות החדשות של הצד השני,ונאלצים להתמודד. אותי זה מתסכל. " ותראה שאתה למעשה לא כותב מתוך השלמה עם מצב וטיפול בו, אלא מתוך כאב, תמיהה על התנהגות של אחר, ותסכול... כל מה שאמרתי הוא שלא בריא להיות במצב הזה, וצריך להביט על החיים בצורה עניינית יותר, בלי להתקרבן ולהיות מתוסכל ("למה עושים לי את זה?" ) , ואז הרבה יותר קל להתמודד.. אם תביט בהודעה הראשונה שכתבתי, תראה גם שהתפלאתי למה אתה מתפלא.. הרי ההתנהגות הזו החלה עוד כשהתחתנתם, אז מה חדש עכשיו..? אני ממש מקווה שאתה מבין שמה שכתבתי, נכתב מתוך כוונה טובה, ולא בכדי להראות לך (או למדען הגדול שאוהב להתהדר 8 פעמים ביום בשטויות שהוא עושה בגיל 50, וברור שזה נובע מתוך חוסר בטחון תהומי(או חסכים אחרים משנים קודמות)) שאני מואר וקדוש... תאמין לי שגם אני מתעצבן (ועובדה, RT הצליח להרגיז אותי בתגובתו, אבל זה רק בגלל שלא ציפיתי ממנו לכזו תגובה מטופשת.. אני מניח שאם מישו אחר היה עונה כך, לא הייתי קופץ, אבל שויין כנראה שההורמונים עושים שעות נוספות בימים אילו), גם אני טועה, גם אני עובד מתוך אמוציות ואגו.. וטוב שיש כאלה שלפעמים בועטים בי ואומרים לי "שים לב למה שקורה איתך עכשיו.." בשמחות אוקסי.